השטן שלי 1

הגהינום שלי-ניקולס

"אימא,בבקשה תגיד לי שהיא לא מתה!" אמרתי לאבא "ניקולס,גם לי כואב מאד אבל אנחנו חייבים להמשיך בעסקי המאפיה" אמר אבא "איך היא מתה?" שאלתי את אבא "ירו בה בזמן שהיא הייתה ביאכטה...ביחד איתי אבל לצערי העובדים ואני לא הצלחנו בגלל שהיה חסר לנו נשק" ענה לי אבא.
בחיים לא היה לי יותר קשה מאשר עכשיו!...
אימא הייתה האדם שתמיד תמך בי אבל בגלל אבא אני חייב לעסוק במאפיה למרות שאני לא  רוצה אבל עכשיו הייתה לי סיבה ורצון להיות במאפיה ולנקום בנבלות האלה שירו באימא שלי!
תרקתי את הדלת של החדר שלי ומיד התחלתי לבכות ואבא אמר לי מחוץ לדלת שהוא מצטער אבל אז הוא חזר לחדר שלו והתחיל לעבוד כאילו זה לא מזיז לו.
למוחרת בבוקר°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
קמתי בשעה חמש לפנות בוקר והלכתי לחדר כושר שיש לנו בבית והתחלתי להוציא את כל הזעם והכאב שלי בשק האיגרוף

זה עזר לי אחרי חמש שעות שהרבצתי לו אבל עדיין באלי לנקום בהם,"שלום ניקולס,למה אתה ער בשעה כזאת?" שאל אבא "עשר בבוקר,למה שלא אהיה ער?!" עניתי לאבא בחוצפה אבל לא אכפת לי "אני לא רגיל לראות מבט כזה זועם אצלך בעיינים,מה קרה?" אבא שאל "תגיד לי אתה רציני?!,אחרי מה שקרה לאימא אתמול אתה שואל אותי מה קרה?!" עניתי לאבא בטון גבוה ועמוק והרבצתי לשק האיגרוף שוב במכה חזקה מרוב זעם!
"תגיד למה אתה מדבר אליי ככה בחוצפה?!"התעצבן אבא "כי ככה באלי חתיכת נבלה!" עניתי לאבא "תגיד לי מי המבוגר בבית חתיכת כפוי טובה!" ענה אבא בזעם בעיניים
ומאותו הרגע הלכתי מחוץ לבית והלכתי לים.
המקום היחיד שהרגיע אותי ואימא תמיד לקחה אותי אליו וחשבתי שזה יהיה טוב עם אהיה שם ואז התקשר אבא ואמר לי שמחר יש לוויה לאימא ויקברו אותה.....קשה לי אפילו לשמוע את מה שהוא אמר...