הציפייה היא לא לצפות

אין ציפייה

מאי התעוררה בבהלה והסתכלה בשעון שהראה שהשעה 10:30 "שיט" מאי אמרה ורצה להתארגן. לאחר 20 דקות מאי לקחה מהר את התיק ומיהרה לצאת מהבית. איך אני שוב מאחרת  מאי חשבה לעצמה.

מאי לומדת באוניברסיטה רפואה והיא כבר בשנה השנייה אבל היא כבר על סף סילוק כי היא כל פעם מאחרת.
מאי בת 23 וגרה בפולין בגלל שהלימודים שלה משולבים בלימודים בחול ובארץ.
כל המשפחה שלה מתעסקת בתחום הרפואה וזה הסיבה המרכזית שבחרה את זה אבל גם אם היא לא מוכנה להודות האקשן והציפייה עושים לה את זה.

מאי נכנסה לשיעור באיחור של רבע שעה, כמובן שהיא חטפה צעקות מהפרופסורית אבל זה בסדר כי היא כבר רגילה. מאי התיישבה בשורה האחרונה ליד חברתה הלן שגם ישראלית כמוהה.
בשנייה שהפרופסורית התחילה לדבר הלן אמרה "שוב את מאחרת בסוף באמת יעיפו אותך מיי"
מיי היה הכינוי שהלן נתנה למאי שמאי פחות אהבה אבל לאט לאט למדה לחבב אותו. לפני שמאי הספיקה לענות דניאל עבר ליד מאי קרת לה חייך והמשיך ללכת. הדפיקות הלב של מאי היו כל כך חזקות שהיא הייתה בטוחה שהלב עוד רגע יקפוץ מהחזה, מאי לא הפסיקה להסמיק.  היא תמיד חיבבה את דניאל מאז השנייה הראשונה שראתה אותו באוניברסיטה ליבה ביר בו.
דניאל היה אמריקאי יהודי שבא לעשות את את אותה תוכנית לימודים כמו מאי למרות שלא היה צריך, הוא בחר לעשות את השנים הראשונות בפולין כדי לגלות קצת את אירופה. ומאז כל פעם שדניאל רואה אותה הוא תמיד מחייך, שואל מה איתה וקורץ. הרבה הרבה קריצות!!

לאחר השיעור הלן ומאי נסעו לבית קפה באזור לשבת ולדבר. הלן סיפרה על זה שההורים שלה תמיד מעצבנים אותה והשתלטות הבלתי םוסקת שלהם עליה, בזמן שהלן מדברת מאי ניזכרה ואפשר להגיד שקצת חלמה על דניאל. דניאל היה מטר 85 עם עיניים תכולות מדהימות שאפשר לאבד בהם, שיער שטני מתולתל ושפתיים עבות ורודות שמאי רק חלמה לנשק יותר מפעם אחת.
לדניאל היו שרירים בזרועות ברגליים ולגלולת הכותרת 6 קוביות.

דניאל הייתה כל כך עסוקה במחשבות שלה שלא שמה לב שאנדרו קורא לה שעה.
"מאי???? מאייי את חיה? מאי? הלן מה יש לה?" אנדרו לא הבין מה עובר על מאי אבל לבסוף היא הגיבה "היי כן אני פה פשוט קצת חלמתי בהקיץ לרגע סליחה"  "היי הכל בסדר לא כועס פשוט לא הבנתי מה עבר עליך לרגע" אנדרו ענה. מאי שאלה "רוצה לשבת איתנו?"