ONE SHOT // TEAKOOK✔︎

Little Brat

הוסוק מלמל משהו שגאנגקוק לא שמע. "אני מביא אליך את טאהיונג" אמר וניתק.

הליטל המשיך לבכות. אבל כשהבין שטאהיונגי היונג בדרך אליו. הוא רצה להראות טוב!
הוא הלך בצעדים איטיים אל הכיור, שוטף את פניו. 

"טאהיונגי ייכעס" אמר הליטל. "ק-קוו רק הורס!"
"ה-הרסתי יום חופש לט-טאהטאה" בכה.

הדקות עברו והקטן המשיך לבכות עד שנירדם הדמעות הכתימו את החולצה הלבנה שלו והיא נהייתה מעט שקופה.

~בינתיים: טאהיונג.

"הא הוסוק?" הוא ענה לשיחה, "גאנגקוק לא מפסיק לבכות, הוא מתגעגע אליך" אמר האחר. "דווקא ביום חופש שלי כל זה קורה- לעזאזל, אני בדרך"

טאהיונג יצא מהאמבט שלו בחוסר רצון. אבל, גאנגקוק היה צריך אותו.

"גאנגקוקי?" נשמע קול,  אהוב ומוכר באוזניו של הליטל. "גאנגקוקי למה אתה בוכה?" שאל.
"לאלא, טאהטאה לך" אמר וניגב את הדמעות כשהתעורר.
"אתה רצית שאבוא, לא?"
"לא!"
"קוו, אתה משקר?"
"ל-לא-"
"אתה יודע מה קורה למי שמשקר" אמר טאהיונג במן אזהרה.
"ש-שקרתי" התוודה הקטן ובכה, טאהיונג חיבק אותו. "אתה רוצה לספר לי את האמת?" שאל הבוגר, הקטן הניד את ראשו. שולל את הרעיון.

"קוו, אם לא תספר לי, אני אלך" רק מלשמוע את צמד המילים האלו, ליבו נפל. "ש-שאר" אמר הקטן. מנסה לדבר ברור אבל לא מצליח.

"בוא נלך לספה וסתפר לי אוקיי?"
"אוקי.." מלמל, טאהיונג הרים את הקטן מהרצפה והלך איתו אל הספה.
"עכשיו, תספר לי" אמר והניח את הליטל לידו. "טאהטאה לא אוהב קוו" אמר.
"מאיפה הבאת את זה קטנציק, אני אוהב אותך"
"טאהטאה רק מ-מטפל קוו! טאהטאה לא אוהב" אמר והמשיך לבכות. "א-אתה פה ב-בגלל שקוו משלם".
טאהיונג פער את עיניו. "אני אוהב אותך קוו, אל תרגיש ככה, אני אוהב להיות איתך ולטפל בך"
"ב-בל, טאהטאה ל-לא רוצה קוו דאדי" בכה.

טאהיונג חיבק את הקטן.  מנשק את המצח שלו. "היית רוצה שאהיה הדאדי שלך , ליטל קוו?" הקטן הנהן נמרצות. חושק בדבר מאוד!.

"אז אהיה" הבוגר חייך ונישק שוב את המצח של הליטל. "נו נו" אמר(no no) והצביע על שפתיו.
"אתה רוצה שאתן לך נשיקה בשפתיים?" שאל הבוגר.
קוו הסמיק והנהן.
"אצטרך לדבר על זה עם גאנגקוק" אמר.
"א-וף.." מלמל הקטן.

"מה דעתך, שאתן לך צבעים ודפים?"
"כ-כן!" 
טאהיונג וגאנגקוק נסעו יחד לדירה של הבוגר. שם הוא עבד. קוו הלך במהירות אל החדר עבודה של טאהיונג.
לוקח מספר טושים ודפים.
הוא רצה לכתוב משהו. משהו חשוב.

"תהנה" אמר טאהיונג. הם לא בני זוג אם חשבתם כך. טאהיונג פשוט נהיה המטפל של ליטל קוו, אבל בצורה יותר הדוקה. 

גאנגקוק צייר וצייר, עד שהגיע שעת הצהריים שלו. לאכול ולישון, טאהיונג נתן לו אוכל, והשכיב אותו לישון.
כמובן אחרי שהחליף את בגדיו לבגדים נוחים יותר.

"טאהטאה" מלמל הקטן כשישן, הוא עדיין חיבק את הדף ההוא שהחזיק. 
טאהיונג לקח את הדף וקרא את הכתוב בו.

"קוו מצטער שלקח את לטאהטאה את היום שלו, קוו מבקש סליחה"

כל מילה הייתה בצבע אחר, אותיות גדולות וקטנות, לא היה כל כך סדר. אבל גאנגקוק ניסה. וזה חימם את ליבו של הבוגר.

טאהיונג בסלון, שעתיים אחרי שגאנגקוק הלך לישון.  "טאהיונג?" נשמע מאחורי הבוגר. גאנגקוק היה שם. "שלום קטנציק" חייך הבוגר. "קמת עכשיו?"
"כן.." מלמל והלך לספה, עדיין עייף.

"איך ישנת בייבי?"
"אני לא בליטל ספייס"
"אה, אז אסור לי לקרוא לך בייבי, אתה זה שביקשת ממני להיות הדאדי שלך"
"אני- ביקשתי את זה?" שאל בעיניים גדולות. מרגיש מבוייש.
"כן, ביקשת, ורצית נשיקה על השפתיים" קרץ.
גאנגקוק הסמיק.
"אתה.. הסכמת?" שאל, "לא"
"אה.."
"רציתי לדבר איתך לפני זה"
גאנגקוק הנהן ונראה מבוייש.
"גאנגקוקי, אתה היית רוצה שאהיה בן הזוג שלך, נכון?"
הקטן הנהן בשקט.

"ואתה מובך מדי בשביל לשאול?"
הקטן הנהן שוב.
"תשאל" הכריח הבוגר את הליטל לאמר.
"טאהיונג היונג, היית רוצה ל-להיות הבן זוג שלי?" שאל,
"אוו~ איפה גאנגקוק הביג בוי שתמיד מתנהג כמו פרחח?" צחק טאהיונג. גאנגקוק הסמיק עוד יותר.

גאנגקוק בהה בבוגר,
"מה?" שאל טאהיונג
"התשובה שלך?.."
"אה נכון, אני הייתי רוצה מאוד בייבי" חייך הבוגר. גאנגקוק שמח כל כך שהוא פשוט קפץ על טאהיונג בחיבוק.

"תודה טאהיונגי היונגי היונג!" אמר בקול רם והידק את החיבוק. מנשק כל סנטימטר בפרצופו של הבוגר ממנו.

הוא חיכה לרגע הזה כבר שנה וחצי.

__
נכון אתם נחמדים ורוצים לאחל לי בהצלחה במבחנים שיש לי בשבוע הבא? :).

מקווה שאהבתם את הוואנשוט ^_^!