Kiara

טעות

נקודת מבט קיארה:
"טוב אז מה את אומרת האדומה או השחורה" סופי שאלה אותי "האדומה עם נעלי עקב שחורות" עניתי לה "אין תמיד ידעתי שאפשר לסמוך עלייך את פשוט פצצה אחותי!" אמרה ובחנה אותי,לבשתי שמלת סאטן כחולה שמגיעה עד מעל לברכיי עם פתח בגב ומחשוף קטן בחזה אבל לא יותר מידי, עם נעלי עקב שחורות שמגביהות אותי בלפחות 2 סנטימטר למרות שאני עדיין נמוכה יותר מרוב האנשים...
"מי שמדברת" עניתי לסופי וצחקנו, סופי החליטה שאני חייבת להשתחרר קצת מהדיכאון על הוריי ומענייני העבודה , הוריי עזבו אותנו לפני שלושה חודשים בערך, הם השאירו לי ולאחים שלי חובות של מיליונים!!!
אה ואגב עוד שבוע אני חוגגת את יום הולדתי ה - 19 אז כן סיימתי בית ספר לא מזמן עם הממוצע ציונים הכי גבוה בעיר , תמיד הייתי חרשנית אבל השקעתי הרבה יותר מאז שהוריי עזבו בתקווה שעם הציונים אוכל להביא עבודה שתכניס לנו יותר כסף ונוכל לחיות סוף סוף את החיים שמגיעים לנו, ביינתים אני עובדת בבית קפה קטן שנמצא 10 דקות נסיעה מביתי , אני גרה בשכונה יחסית ענייה אבל קרובה להמון דברים ביניהם המועדון ובית הקפה.
"יאלה בואי צריך לצאת" סופי אומרת ומוציאה אותי ממחשבותיי , ירדנו למטה וארבעת האחים שלי עצרו את משחק הכדורגל שהתנגן בקולי קולות בבית ובחנו אותנו,אז כן אם חשבתם שאח אחד גדול זה קשה ומעיק תחשבו מה זה 4 כאלה....
תיאו אחי הבכור פשוט אמר " תהנו ואל תחזרו ותשתו יותר מידי " אני וסופי הנהנו ויצאנו לכיוון הרכב של סופי היא הוציאה רישיון לא מזמן והיא מנצלת אותו עד הסוף!
נכנסו לאוטו שלה והשיר האהוב עלינו התנגן "STAY" של ג'סטין ביבר שרנו בכל כוחנו ולאחר 10 דקות הגענו למועדון בשם 'המאנקיז' וישר הלכנו לבר סופי ביקשה שני שוטים של טקילה ואני ביקשתי שתי שוטים של וודקה ולאחר 2 דקות השוטים הונחו על דלפק הבר שתינו אותם במהירות ורצנו לרחבה, רקדתי ושמתי כמו שלא שמתי בחיים גם כשהוריי עוד היו לידי, בלי ששמנו לב שתינו עוד ארבעה שוטים, הרגשתי מרחפת ומשוחררת מכל הצרות רק אני והרחבה , לאחר 2 דקות דלת הרחבה נפרצה בבת אחת ולתוכה נכנסו שלושה גברים שעליהם חליפות כחולות וכהות אלה שעוד נישארו פיקחים נסו על נפשם וברחו החוצה ואלה שנשארו עטו מסיכת פחד, הגבר האמצעי סרק את הרחבה ועייניו נעצרו עלי, לא יודעת למה אבל לא אהבתי את זה אז התעלמתי והמשכתי לרקוד באתי לקחת עוד שוט אבל הגבר המסתורי חטף אותי ממני וניפץ אותו על הרצפה ואני כמובן הייתי שיכורה אז צרחתי עליו "מי אתה חושב שאתה שאתה לוקח ממני ככה את השוט אתה לא חבר שלי ולא אבא שלי תעוף לי מהעיינים ותידבק למישהי אחרת" עייניו נפערו בזעם והיה נראה כאילו רצה להרוג מישהו וריסן את עצמו לאחר דקה הוא ענה לי בקול נמוך ואפל "נראה שאת שוכחת אם מי את מדברת מילה אחת שלי ואת לא תשתי אלכוהול עד יומך האחרון אז כדי שתרגעי כי אני לא ארסן את עצמי עוד"
אם לא הייתי תחת השפעת האלכוהול סביר להניח שהייתי משתתקת והולכות אבל החלטתי לענות לו כי באיזשהו מקום אני לי כיף לעצבן אותו ככה " הו אתה חי בסרט אם אתה חושב שאתה יכול להחליט עליי משהו ואני לא אגיד את זה שוב אז תעוף לי מהעיינים עכשיו! "
הוא רק גיחך ותוך שניה הוטחתי לקיר שכל האנשים מביטים בי... בנו...
ושוב הוא ענה בקולו הקר והאפל "הזהרתי אותך פרינסס יש לך שתי שניות להתחרט על זה ולהתנצל אם לא תעשי את זה את תעופי מהמועדון הזה עכשיו ולא תשתי יותר עד יומך האחרון כמו שהבטחתי"
ירקתי עליו וסיננתי מבין שיניי "לא יקרה עכשיו תעוף מכאן"
מבטו היה מופתע ומעט משועשע שחשב שאני יכולה עליו
טוב אני לא יודעת מי הוא אבל הוא ממש לא יחליט עליי....
הוא לחש משהו לגב שהיה משמאלו ותוך שניות נזרקתי לתוך רכב כשלידי שני הגברים שעמדו קודם ליד הגבר המסתורי שאיים עלי בעוד שהוא נוהג
ואם חשבתם שאני לא יכולה להגיד משהו טיפשי יותר הנה אמרתי "אתה לא יודע איפה אני גרה בכלל אידיוט"
הוא בלם את הרכב בבת אחת הסתכל עליי ואמר בקול הכי נמוך וצורם ששמעתי אי פעם " דבר ראשון פרינסס אל תקראי לי אידיוט הבנת?" הנהנתי וגילגלתי עיינים
"דבר שני אל תגלגלי לי עיינים" הנהנתי ונלחמתי בכל כוחי לא לגלגל לו עיינים
"דבר שלישי אני יודע הכל פרינסס"
"הא באמת אדון אני יודע הכל אולי תספר לי איפה אני גרה?"
הוא רק גיחך והמשיך לנסוע אני לא יודעת מה קרה אבל למחרת קמתי במיטתי כשכאב ראש חזק תוקף אותי, לאחר כמה דקות ניסיתי להיזכר מה קרה אתמול לאחרי 2 דקות נזכרתי ונזכרתי מי הוא הבחור המסתורי ההוא, זה מתאו ברוקלין פאק*נג מתאו ברוקלין שליט העולם התחתון והשולט על המאפייה האיטלקית במהירות בדקתי עם אני עם פיג'מה וראיתי שאני עוד עם השמלה מהמסיבה אך בלי נעליים, קמתי מהמיטה לקחתי כדור והתחלתי את השגרת בוקר שלי ירדתי למטה וראיתי את פרצופיהם הזועמים של ארבעת אחיי , לא הבנתי מה הם רוצים עד שליאור החל לדבר או יותר נכון לצרוח " מה את עשית אתמול עם פאק*נג מתאו ברוקלין?!" נבהלתי קצת ושאלתי אותו " איך אתה יודע? " לחשתי
"הוא הביא אותך אתמול הביתה ואמר ששתית יותר מידי" הייתי קצת בהלם ועניתי לו שהוא סך הכל החזיר אותי הביתה ולא היה לי איתו שום דבר מעבר ליאור ושאר אחיי רק הזהירו אותי וחזרו לטלוויזיה , היום היה יום חופש שלי מהעבודה אז עליתי חזרה לחדרי וכשנכנסתי הייתי בשוק ולסתי נשמטה "מה לעזעזל " אמרתי לבסוף כשהצלחתי לדבר..

היי חברה, אז זה ספר ראשון שאני כותבת כאן ואני מבקשת לא לשפוט לפי ההתחלה אם אני אראה שהספר לא מתקדם הוא ימחק אז אני מקווה שתהנו ממנו ותאהבו! ישמח אם תפרגנו ותכתבו ביקורות ❣
תודה רבה רבה אוהבת אתכן!!🤍
אגב בתמונה למעלה זו קיארה ❣❣