פרק 2- למה את לבד?

541 17 2
                                    

השעה הייתה כבר 4:27 לפנות בוקר ורייצ׳ל ואל ישבו עם הבנים ,בזמן שישבתי לבד בדשא, פתאום מאחורי ג׳וי הופיע והבהיל אותי ״בו״ ג׳וי אמר ואני קפצתי ״וואי עשית לי התקף לב ג׳וי״ הוא התיישב על ידי וחייך ״אני יודע זאת הייתה המטרה שלי״ אמר בסרקזם.

״אז למה את לבד פה״ ג׳וי שאל אותי ,האמת שלא היה לי מושג פשוט הייתי צריכה לחשוב ,וגם אותו ילד מהבוקר לא יוצא לי מהמחשבות, ״אני לא שותה וכולם מסריחים שם מאלכוהול וסיגריות,פלוס אני חושבת על לחזור הבייתה אבל אני מחכה לבנות״ אמרתי, ״האמת שגם לי לא בא להיות פה״ צחקתי ״אז למה באת מהתחלה״ שאלתי ״לא יודע שישי חובה לצאת״ הוא אמר ושתינו צחקנו.

פתאום אל הופיעה מאחוריי והפתיעה אותי ״הייי״ הבחנתי על קולה שהיא שיכורה ואמרתי ״יאאלה אנחנו עפות״ היא צחקה והנהנה בהיסוס.

התקדמתי לרייצ׳ל שהתמזמזה עם אריאל ״יאאלה אנחנו הולכות״ הפרדתי את הנשיקה הלוהטת שלהם ״מה כבר?״ היא הייתה נראת מבואסת ,אבל אני מסיעה אותן הבייתה אז לא היה אכפת לי ״כן ,כבר 5:00 לפנות בוקר״ היא הייתה נראת מופתעת ״וואי וואי ,טוב בואו נלך״ היא גם הייתה שיכורה ,לא מפתיע.

אמרנו שלום לבנים רייצ׳ל נישקה לשלום את אריאל והלכנו. הן באו לישון אצלי אז פתחתי להן מזרונים כשהגנו ונרדמתי בלי למצמץ אפילו.

כשהתעוררתי היה כבר 13:30 בצהוריים ,זה היה יום שישי אז לא כל כך שינה לי.

הבנות עדיין ישנו ,אז קמתי וסידרתי לכל אחת כדור נגד כאב ראש ובקבוק מים ליד מקום שינתן, ידעתי שהן יקומו בהאנגאובר ,אז ניסיתי להקל על מצבן.

הלכתי להכין על עצמי אוכל .בעוד אני מכינה חביתה אל נכנסת למטבח עם כאב ראש מתחזק ״איי מתפוצץ לי הראש אחותי״ היא אמרה מנסה לשתות מהבקבוק, ״אולי לא היית צריכה לשתות כל כך הרבה אתמול״ אמרתי והעלתי חיוך על פניי ,היא העלתה בחזרה, ישבנו, דיברנו ,ואכלנו.

ב15:00 רייצ׳ל התעוררה ובאה לסלון, איפה שישבנו ״תגידו אתן זוכרות מה קרה בין אריאל וביני אתמול,יש לי משהו במעורפל בראש אבל אני לא מצליחה להיזכר לגמרי״ רייצ׳ל אמרה ,ואל נראתה מופתעת ״קרה בניכם משהו?!״ היא אמרה, ״כן כן, התמזמזתם ואז הרחקתי אתכם אחד משני והלכנו״ אמרתי ,ושתיהן סובבו את פרצופן עליי ״מה!?!?״ הן הוציאו בצעקה ״כן כן״ החזרתי אליהן, ״אמרתי שהוא חתיך מהשניה שראיתי אותו ,אבל להתמזמז? וואי וואי הלך עליי ,הוא גם בטח לא רוצה אותי״ רייצ׳ל אמרה עם פרצוף מודאג, אני ואל ניסינו לשכנע אותה שהוא בטוח ירצה אותה וכשתירגע.

אחרי שהן הלכו ,נפרדנו ,ואמרנו שנתראה ביום ראשון ,סגרתי את הדלת ואותו בחור מאתמול בלילה עדיין היה תקוע לי במוח ואין לי מושג למה.

ב21:46 אמא שלי נכנסה לבית ״וואי וואי איפה היית עד עכשיו?״ צעקתי לה מהסלון ,היא צעקה בחזרה ״הייתי אצל אורלי״ אורלי זו החברה הכי טובה שלי היא מבלה שם רוב מהזמן מאז שאבא מת.

התחלה חדשה Kde žijí příběhy. Začni objevovat