פרק הבא ב80 כוכביםם❤️
אם יהיה זוג מהקהילה (לסביות, הומואים.) תהיה לכם בעיה??
״אני הולך לסדר עניין לא פתור, תשארי כאן כמה דקות.״ קבע ניקולאס ויצא מהמשרד משאיר אותי לבדי, מבולבלת.
לאחר כמה דקות השתעממתי אז התיישבתי על הכיסא שהתיישב בו ניקולאס לפני שיצא מהמשרד, והסתובבתי עליו.
ציחקקתי שכמעט עפתי עם הכיסא הצידה.
בחנתי מעט את משרדו של ניקולאס, שהיה שונה מהבית שלו.
הקירות כאן היו לבנים ורוב הרהיטים היו בצבעי עץ.
״ניקו״ לפתע קרא קול מוכר מאחוריי.
״לא כאן.״ הודעתי תוך כדי סיבוב בכיסא כדי להסתכל על האדם אשר עמד מולי שהתגלה כבריאן.
הוא גיחך ונכנס משאיר את הדלת פתוחה לרווחה.
ראשו נע אל כיוון הדלת כדי לספק הסבר מדוע היא פתוחה ״אני לא רוצה לקבל כדור לראש מניקולאס.״ גיחך אך משהו בנימה שלו רמזה לי שלא צחק.
״חזרת.״ מלמל וחייך חיוך רחב שהיה חסר גומות לעומת חיוכו של ניקולאס.
״עדיין לא.״ קבעתי וחייכתי בחזרה חיוך קטן.
״תגיד אתה מכיר את סמי?״ מלמלתי בשאלה והרמתי את ראשי להביט בעיניו.
*אבו שלי תמיד הייתה אומרת שדרך העיניים רואים את האמת, ודרך החיוך רואים את התמימות.
לפני שבראין הספיק לענות לי נכנס למשרד ניקולאס, נעמדתי על רגליי אך הורה לי לשבת בחזרה והתיישב מולי בכיסא הקטן יותר.
ערמת דפים הייתה כלואה בידו ומבט מוטרד היה על פניו.
״בראין לך לגיימס, ותביא אותו לכאן, עכשיו.״ פקד ניקולאס על בריאן ולא הרים את מבטו מהדפים, אף פעם לא אבין כיצד הם עושים כל מה שניקולאס אומר להם.
הייתי מתחרפנת אם גולייט הייתה פוקדת עלי לעשות דברים.
״על מה את חושבת?״ שאל ניקולאס והמשיך להתעסק עם הדפים שהונחו על שולחנו.
״עלייך.״ תשובתי הייתה מהירה כך שלא שמתי לב לשטויות אשר יוצאות מפי, ניקולאס צחק צחוק יפייפה וחשף את גומותיו, צליל צחוקו היה עבה יותר מהרגיל וקולו התנגן באוזניי.
״תפסיק לצחוק.״ קבעתי והרמתי את גבותיי.
ניקולאס השיב חיוך קטן והביט לעבריי.
״אני רוצה לחזור אל ביתי.״ מלמלתי בשקט והחזרתי לניקולאס מבט.
״לפחות עד שאחותי תלד.״ הוספתי במהירות כיוון שלא רציתי שיקבל רעיון מוטעה שאיני רוצה לחזור.
״לא.״ החזיר כתשובה.
אני חושבת שפניי האדימו מעט כנראה מעצבים. רציתי לקחת את הדפים החתומים אשר הונחו על השולחן לידי ולזרוק לו אותם על הראש.
״אתה לא תגרור אותי איתך בכוח לבית שלך.״ קבעתי שפתיי העליונה עלתה מעט למעלה.
״תראי אותי.״ הייתה תשובתו היחידה.
רגליי רטטה בעצבים.
״אני רצינית ניקולאס, מה הבעיה שלך?״ שאלתי בכעס והסתכלתי עליו לרגע הרגשתי כיאלו אנחנו בתחרות מבטים, מי הורג את מי עם העיניים שלו.
״אנחנו נתחתן לפני שגולייט תלד.״ הפיל את הפצצה והמשיך להתעסק עם הדפים.
״מתי?״
״עוד פחות מחודשיים.״
*אבו- סבתא בפורטוגזית
YOU ARE READING
האובססיה שלי
Romance״רגע״ התחנן. "פאק, אני מצטער! תן לי להתנצל!״ מלמל בפאניקה והרים את ידיו. המילים שלו הפכו לרעש מטריד בראשיי, אני לא אסבול את זה שמשקרים לי. החיילים שלי אמורים להגן על אחיי, זה העבודה הדפוקה שלהם. הנחתי סיגריה בין שיניי ואת אצבעותיי על ההדק אך לפני ש...
