Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 64

הבטתי בלואי שלבש את החולצה החדשה שלו וחייכתי בוחן את גופו הקטן ובו זמנית ליקקתי את שפתיי
״נו ? מה אתה חושב ?״ שאל והסתובב מצד לצד להציג את עצמו
״זה טוב״ אמרתי והבטתי בעיניו חש את לבי פועם בחוזקה
״למה אני אמור להיות נאה יותר עכשיו בכל אופן ?״ שאל וחייכתי
״אתמול שהלכתם לקנות את הבגדים שלכם דיברתי עם אמא שלי״ אמרתי ולפתע הוא חייך ״היא אמרה שהיא תערוך ארוחת ערב משפחתית ו.. אמרתי שתזמין את ג׳מה , היא היום אמרה ששוחחה עם אבי וג׳מה תהיה״
״זה נהדר !״ הוא קרא ושילב את אצבעותיו אחת בין השנייה בזמן שהקריב לחזה שלו
״כן אבל... היא לא חטופה ? אני מתכוון ראיתי תמונות שלה בספינה של אבא שלי״ אמרתי ולואי חייך
״הוא לקח אותה למספר ימים ושיחרר אותה , הם ביצעו עסקה״ אמר ולפתע חיוכו ירד כאילו אמר משהו אסור
״איזו עסקה ?״ שאלתי אך קריאות מבחוץ גרמו לי לאבד את הריכוז בשיחה , הבטתי בלואי שלבש ג׳ינס שחור צמוד וחולצה כחולה מכופתרת שמבליטה את עיניו , הוא נראה פאקינג יפהיפה , הבגדים הללו מאוד הולמים אותו
״נצא ?״ שאל והנהנתי בחצי חיוך לעברו , הוא תפס את היד שלי והחליק אותה לכף היד ומשלב את אצבעותיו בין שלי ומיד לוחץ גורם ללבי להחסיר פעימה , יצאנו מהחדר והתכוונו ללכת לעבר המדרגות אך דלת חדרו של נייל נפתחה וכמעט התנגשתי בה אך מיד עצרתי , למה הדלת נפתחת כלפי חוץ ולא כלפי פנים ?! נייל היה לבוש כהרגלו וסילבר לבשה שמלה שחורה וצמודה אך צנועה ומכובדת , היא הביטה בנו ומיהר הסיטה את מבטה ומשכה את נייל אחריה , הבטתי בלואי והרגשתי שהוא לוחץ את ידי חזק יותר
״קדימה הארולד..״ הוא לחש והמשכנו ללכת , ירדנו במדרגות וריח של אוכל חדר לאפי ועורר לי את התיאבון , הגענו למטה , השולחן מסודר בצורה יפה אך לא לצורך , אבא יושב בשולחן ומביט במזלגות שמונחות שם ללא עניין , צעדתי עם לואי והתיישבנו ממולו אחד ליד השני , הוא לחץ את ידי חזק והיא מעט רעדה אז הנחתי שהוא מפחד או לחוץ ... או שתיהם
״לו הכל בסדר״ לחשתי לאוזנו ונישקתי עם שפתיי נשיקה קטנה לצווארו ואז חייכתי אליו והיה לו חיוך קטן , נייל ישב ליד לואי וסילבר לידו , נוי ישבה ממולה ונראה שהן משוחחות , אמא וג׳מה יצאו מהמטבח ולבי צנח בזמן שעיניי נפערו לרווחה , כמה זמן היא פה ?! היא פה , בלעתי רוק מרגיש את הלחץ בחזה שלי , היא הביטה בי ללא הבעה על פניה והתיישבה ליד נוי והן חייכו לאחת השנייה , אמא הניחה את המאכלים באמצע השולחן והתיישבה ליד אבא בחיוך , הבטתי בכולם מרגיש שהזמן קפא , שהכל מסתחרר , הבטתי בג׳מה ושמבטנו הצטלבו היא מיהרה להשפיל את ראשה , לעזעזל אני לא ראיתי אותה המון זמן . לפני שנתיים ושנה ראיתי רק תמונות שלה כשבאתי לפה בחופשים
״בתיאבון כולם !״ אמא שברה את השקט , היה מתח מסביב השולחן שלא יכולתי לתאר אבל יכולתי לחוש אותו , כולם רק שלחו מבטים לעבר אחד השני ושתקו , אמא נראתה כרגע היחידה שממבטה הכל נורמלי , הלוואי שרק יכולתי להעמיד פנים אבל אני לחוץ , מבוהל ומבולבל מכדי לחשוב כרגע
״אז .. אז איך בקולג׳ , ג׳מה ?״ שאלתי והיא הביטה בי ונראתה מעט לחוצה , היא הסתכלה על אמא שחייכה לעברה ברכות
״הכל מצויין שם , תודה ששאלת הארי״ היא חייכה חיוך מאולץ ומיד הסיטה את מבטה בחוסר נוחות
״האוכל מצווין אן״ נוי קראה ואני חושב שכרגע היא היחידה שזללה מהאוכל , לי נעלם התיאבון
״תודה מתוקה״ אמא חייכה לעברה
״אני מוכרחה ללכת לשטוף פנים , כבר אחזור״ ג׳מה אמרה בנימוס וקמה מהכיסא , בלי לחשוב קמתי והלכתי אחריה עולה במדרגות והיא בטוח הבחינה בכך אך היא לא הסתובבה להביט בי , שמעתי את אמא קוראת לי אבל התעלמתי והמשכתי לעלות , היא נכנסה לחדר שלי ומיד נכנסתי אחריה וסגרתי את הדלת ולא עברה שנייה לפני שהיא חיבקה אותי חזק והייתי מעט מופתע אך הנחתי את ידי בשכמה על מנת להרגיע אותה
״אלוהים הארי...״ היא לחשה בקול חנוק ויכולתי לשמוע שמשכה באפה , היא בוכה ?!
״ג׳מה מה...״ פלטתי מתנתק מהחיבוק ומביט בה מרימה את ראשה והנחתי שזה בשביל לא לתת לדמעות לרדת
״אני לא ראיתי אותך המון זמן״ אמרה ואז הביטה בי וחייכה ״אתה גדלת לגבר , תסתכל על עצמך״
גיחכתי ״תסתכלי אותך !״ קראתי היא חייכה
״אני.. אני חייבת לחזור עוד מעט , אבל לפני זה אני חייבת לדבר איתך״ אמרה ונעשתה רצינית וזה משך את תשומת לבי המלאה
״לאן את צריכה ללכת ?״ שאלתי מצמצם את עיניי
״לאוקיינוס , לעזעזל האוקיינוס המסריח הזה״ אמרה ונראתה עצבנית ״תתרחק מלואי ומנוי , אני מתחננת הארי אל תתקרב אליהם״
״מה ?״ הייתי מבולבל והרגשתי את לבי דופק חזק
״אני מתחננת ! הם יפגעו בך ! אני לא אתן שיקרה לך מה שקרה לי ! החיים שלי נהרסו ו.. אני לא יכולה יותר הארי... לא אתן שאותו דבר יקרה לך , תתרחק מהם״ אנרה בעיניים בוהקות אבל הנדתי בראשי לשלילה
״הם לא מסוכנים״ אמרתי והיא הנהנה והניחה את הידיים שלה על כתפיי
״האופי שלהם לא מסוכן . אבל זה שהם בתולי ים זה מסוכן , במיוחד בגלל שאתה קרוב לליבם , הארי , תביט בי״ היא ביקשה ולקחה נשימה עמוקה ורועדת ״תתרחק מהם״
״לאן את נעלמת לכל הרוחות ?!״ אני התעלמתי ממה שאמרה
״הייתי בים , אני לא יכולה להסתדר פה יש .. יש מים בכל מקום , אני לא מסוגלת״ אמרה והנידה בראשה במהירות ואז העבירה את אצבעותיה על השרשרת שלי והביטה בזה ״זה אצלך...״
״מה ?״ שאלתי לוקח צעד אחורה והיא נראיתה כמו ילדה אבודה
״השרשרת הזו הארי... זה מה שאני צריכה״ אמרה והיא נראית כאילו היא מתחננת תמורתה
״מה כלכך מיוחד בשרשרת הזו ?״ שאלתי
״.. האבקה שבתוכה יכולה לגרום לכל הסיוט הזה להיעלם .״ היא לחשה ושפתה התחתונה רעדה לפני שפחטה יבבה ״הארי בבקשה... אני מתחננת תן לי את זה . אני לא רוצה את החיים האלו בבקשה ! אני אחזור להיות בן אדם רגיל ואחזור איתך ועם אמא הבית , נחיה חיים נורמלים״ הסתכלתי עליה וזה ריסק אותי , היא סובלת . הורדתי את השרשרת והבטתי בעיניה מנסה לעשות החלטה מהירה , זו אחותי... אני יכול לגרום לכל הכאב שלה להיעלם אם אביא לה את השרשרת המטופשת הזו.