25

2.6K 112 20
                                    

הימים עברו, וגיליתי שלצערי צדקתי. זוהר חזרה, וענתה לכולם. היא המציאה סיפור על הסיבה שהיא נעלמה, ואנשים פשוט עברו הלאה. זוהר ממשיכה להתחמק ממני, במשך שבוע, ואני לא יודעת איך להמשיך מכאן.

זוהר היא החברה הכי טובה שנשארה לי, היא כל כך חשובה לי. הכל מוזר עכשיו, בינינו, אני מרגישה שאם נמשיך בדרך הזאת, החברות שלנו לא תחזור להיות אותו הדבר. אני מתחילה לחבב את שאר החברים של זוהר, אני עדיין רואה אותם. חוץ מזה, עכשיו הם לא רק החברים של זוהר, אלה החברים של אנה, ושל אדם. אני לא רוצה שגם הקשר שלי איתם לא יתפתח לשום מקום.

אני שוקלת לפנות לזוהר עם זה, ולדבר איתה. אבל אני לא רוצה להחמיר את המצב, ואני יכולה להחמיר אותו.
אני לגמרי אובדת עצות, הלוואי שהייתי יכולה להתייעץ על זה עם מישהו, אבל זה יחשוף את זוהר, ואני לא מוכנה לתת לזה לקרות.
כל השבוע הזה עובר בשכנועים עצמיים שהכל יהיה בסדר, ושאני פשוט צריכה לחכות בסבלנות, שזוהר תתאפס על עצמה, ונפתור את הכל.
חברויות מגיל ארבע לא נעלמות כל כך מהר.

למזלי, זוהר משתפת איתי פעולה בדרך העקיפה שלה.
היא לא מתנהגת אליי שונה בדרך מחשידה ליד אנשים, אנה לא שמה לב לשום ריחוק בינינו. גם אדם לא.
אנה ואדם מספקים לי הסחת דעת מזוהר, לפחות לבנתיים. אני מתחילה להתרגל למצב החדש הזה, לחברים החדשים האלה, ולרגשות החדשים שלי. זה עדיין לא מוכר לי, כל המצב הזה. כשאני לא חושבת על זוהר, אני כל כך נהנת, ברצינות.

אנה היא פשוט מדהימה, אני באמת מתחילה להיקשר אליה. אנחנו ביחד המון, והיא גורמת לי להרגיש טוב עם עצמי. היא מהבנות האלה שכל אחת צריכה חברה כמוהן, מישהי שלמרות שאני מכירה אוליי חודשיים, אני מרגישה שתהיה שם בשבילי כשאני באמת אצטרך אותה, אני באמת סומכת עליה.

ואדם. זה כבר סיפור אחר לגמרי.
אנחנו מתקדמים, אני חושבת, אבל המצב בינינו עדיין לא באמת רשמי. אני חושבת ששנינו יודעים בדיוק לאיזה כיוון אנחנו מתקדמים, אבל אף אחד לא אומר את זה.
יש משהו שונה בקשר שלי עם אדם, משהו שאף פעם לא היה לי עם אחרים. אני מספרת לו דברים שאני לא מספרת לאחרים בדרך כלל, אני מרגישה איתו בנוח יותר מעם כל אחד אחר.
לא הראתי את הציורים שלי לאף אחד אחר. אני באמת לא יודעת למה, אבל אני פשוט לא מסוגלת.
אני מרגישה חשופה מדיי, ואני לא רוצה לשנות דעות של אנשים עליי. מסיבה מוזרה שעדיין לא פיענחתי, עם אדם זה פשוט שונה.

חשבתי שהוא ישכח מזה, אבל הוא לא, אחריי כמה ימים נכנעתי. הנושא הזה הגיע איכשהוא לשיחה שלנו, בזמן שהייתי אצל אדם.
הוא עדיין לא ממש היה בבית שלי, בעיקר בגלל ההורים שלי. אין לי כוח להסביר להם למה יש מישהו ממין זכר אצלי בחדר. זה חייב לקרות, אבל בהמשך, אני מקווה.

BasicWhere stories live. Discover now