בפעם הראשונה

פרק 5

״הוא צריך לבוא בערך עוד 20 דקות, הוא על הכביש המהיר.״ אבי אמר לי באוזנה, הם עקבו אחריי על תנועה של השליח בעזרת מכשיר מעקב.״בסדר, אני גם בעמדה מחכה לו.״ הודעתי לו, חיכיתי במשך עשרים דקות והוא כבר הופיע. הרמתי את ידי לעברו והוא עצר את האופנוע. ״הבאת את הסחורה?״ שאלתי והרמתי גבות, הוא הנהן וקם מהאופנוע. הוא הושיט לי מהתיק קופסא ולקחתי אותה מידו. ״קח את זה, אני מקווה שלא תאחר.״ אמרתי בסימן ואבי וטיילר עמדו מאחוריו ושלפו את אקדחם וכיוונו אל ראשו של השליח. השליח שלף גם והסתובב אל טיילר ואבא. הוא שלף את אקדחו וכיוון על טיילר.
לא הססתי פעמיים והוצאתי גם את שלי והטענתי.
השליח סובב את מבטו אלי והטעין גם את אקדחו.
״תוריד את האקדח...״ פקדתי עליו בשקט והוא לא הקשיב. התקרבתי אליו, הצמדתי את האקדח על עורפו. ״תקשיב חתיכת בן של זונה, אתה תסבול כמו שסבל בן. חתיכת בוגד.״ אמרתי בכעס, הוא הנהן ושחרר את אקדחו מידו והאקדח נפל לרצפה. טיילר העיף את האקדח עם רגלו למקום אחר.

טיילר הושיב באגרסיביות את השליח על הכיסא וקשר את ידיו ורגליו ואל הכיסא. שמעתי את השליח נאנח בשקט מכאב וטיילר רק גיחך בשקט.
״אני מקווה שהחברים שלך לא יבגדו גם בך.״ טיילר הצביע על השליח ואמר בציניות ואני רק צחקתי בצד. טיילר ואבי יצאו מהחדר ונשארתי ביחד עם השליח. הייתי צריך להוציא ממנו מידע על המאפיה האיטלקית והמלחמה. לקחתי כיסא, התיישבתי מוחו ונעצתי מבט הקריר שלי. ״למה בגדם בנו? היה לנו הסכם!״ צעקתי לעברו, נתתי לעצמי להוציא עליו את כל העצבים שהוא יצר בתוכי. ״סמכתי עליך, חשבתי שאנחנו חברים. אבל במקום זה אתה חוטף את בן דוד שלי והורג אותו למוות?!״ צרחתי עליו, הוא נאנח בשקט וגיחך בשקט, ״מה אתה צוחק? אה? בן זונה!״ צרחתי עליו שוב, הוא שתק ונעץ מבט על הרצפה.
אני אשרוף אותו שהוא עוד חי, אני אגרום לו לסבול כמו שהוא גרם לסבול לבן. ״עכשיו תגיד לי, מה אתם מתכננים לעשות לנו.״ אמרתי בזעם, הוא שתק.
לא היה לי זמן למשחקים שלו, לשתיקות הארורות שלו. כבר הסבלנות נעלמה לי ושלפתי אקדח.
״תדבר עכשיו.״ פקדתי עליו והוא נאנח בשקט והרים את ראשו. ״אני לא אדבר. לא שווה לך אפילו לבזבז זמן.״ הוא אמר וצחק מדבריו, צחקתי אחריו ואני הטענתי את האקדח. ״מצחיק מאוד, תתחיל לדבר. כי אם לא אנ-״
״אתה מה? אני לא אדבר בעד שלום!״ הוא קטע אותי וצרח עלי כמו מפלצת. ״תתחיל לדבר.״ פקדתי עליו שוב, ניסיתי לשמור את השד בתוכי ולא לתת לו להתפרץ מולו. הוא שתק שוב פעם, כבר לא היה לי זמן לשחק איתו משחקים. הנחתי את האצבע על ההדק וכיוונתי על הרגל ויריתי. הוא צעק מכאבים ואני רק צחקתי, ״אני אמרתי לך, אתה לא מדבר.
אתה עושה רק לך סבל. אז כדאי לך לדבר.״ אמרתי בזעם והוא נאנח מכאבים. ״אוקי בסדר...״ הוא ניסה לדבר והוא התחיל לדבר. ״אנחנו עומדים לתקוף אותכם...״ הוא ניסה לומר מילה ללא כאב, הוא התנשף בכבדות וכבר הבנתי שזה כואב לו. ״מתי?״ שאלתי ״בעוד כחמש שעות.״ עיני פערו וקמתי במהירות מהכיסא. ״פאק.״ לחשתי והתקדמתי לדלת של המרתף. ״אבא הם עומדים לתקוף אותנו בעוד חמש שעות.״ אמרתי במהירות ואבי נלחץ, העברתי את מבטי אל טיילר. מבטנו הצטלבו ואבי נכנס לחדר שוב. הלכתי אחריו, ״אבא מה אתה עושה?״ שאלתי בחשד. ״למה בגדת בנו? אה? בן זונה!״ אבי רצח עליו והוא התקדם לעברי. הוא חטף את האקדח מידי, הוא כיוון את אקדחו על הראש של השליח ״אבא! אל תעשה את זה.״ טיילר נכנס לחדר וצעק.

נשמעו כמה יריות בחדר, הוא ירה על הקיר. הקליעים עברו מעל ראשו של השליח. טיילר ישר התקפל ונצמד לקיר ואני העפתי את אבא לרצפה. ראשו של השליח היה למטה ורעד מפחד. העברתי מבט על השליח וראיתי שהוא עוד חי.
נאנח בשקט, אבי רוקן את כל המחסנית ואני רק עמדתי בשקט לידו. ״אבא אני צריך לצאת, תכניס לפה כמה שומרים. בסדר?״ אבי הנהן ויצאנו מהחדר ועלינו מהמרתף לבית.

תצביעו/תגיבו❤️