shh.... poems time

אופוריה

לפעמים, החיים מרגישים כמו אוטופיה אחת גדולה.

הכל מרגיש כל כך מדהים, כמו החלום הכי טוב שיכול להיות

ואז, יש משהו אחד שמעיר אותך מהאופוריה שהיית בה

וגורם לך לחוות את החיים בצורה הכי קשוחה

לפעמים, היית רוצה לחזור לאוטופיה הזאת, שכבר נקראת אופוריה

שהכל ייראה ורוד, ושלא יהיו עוד דאגות

שסיוטים יישארו על גדר חלום, והגיהינום יישאר רק בדמיון

ואז, יש משהו אחר שגורם לך להרגיש בגיהינום עלי אדמות

לפעמים, היית שמח שיצאת מהאופוריה הזו

שאתה מגלה שהגיהינום זה השיעור שמראה

שהעולם הוא לא כזה יפה כמו מה שאתה רואה

שנכווית מספיק כדי להתמודד עם הקשיים

ולמצוא טיפת נחמה בעולם הסיוטים

תמיד, היית באופוריה

באשליה שבה קיים רק טוב מוחלט או רוע מוחלט

והאמת היא, ששניהם תמיד באים יחד. יד ביד.

ואתה היית באופוריה שתקבל את האחד,

תפספס את השני.

אבל, קיים חבל דק בין השניים

לפעמים, החיים מרגישים כמו אוטופיה אחת גדולה.

וזה הזמן שלך להתעורר ולראות

עד כמה זו רק אופוריה על חבל דק.