ברגע שהם נכנסו לחדר השינה של מרינט, טיקי ופלאג עפו אחד לשנייה והעסיקו את עצמם בשיחה. מרינט הייתה בטוחה שהיא שמעה את פלאג קורא לטיקי סוכריה וזה היה פשוט חמוד. היא וידאה שתזכור לעשות היכרות בין טיקי לאדריאן באופן מסודר.
"זה מרגיש כל כך מוזר שאתה מתגנב לחדר שלי בתור אדריאן במקום בתור החתול," מרינט אמרה בצחקוק מובך.
"כן. גם לי זה מרגיש קצת מוזר. אני מניח שייקח לנו לא מעט זמן בשביל באמת להתרגל לעובדה ששני הצדדים שלנו הם בעצם בן אדם אחד," אדריאן אמר, מובך גם הוא.
"אני לא מאמינה שבכל הקרבות האלה עם נבלי-העל אדריאן אגרסט היה האחד שנלחם לצידי ושמר עליי," מרינט אמרה, מתיישבת על מיטתה.
"ואפילו לא הייתה לך הזדמנות להתעלף מזה עדיין," אדריאן אמר.
מיד לאחר מכן פניו הפכו אדומות, מבין שהוא לא היה בתלבושת שלו באותו הרגע. מרינט נראתה מופתעת בהתחלה, אבל אז חיוך מעושה הופיע על פניה.
"בחלומות שלך, חתלתול," היא אמרה, למרות שלחייה הפכו לוורודות.
"אני לא מאמין שבכל הפעמים שדאגתי למרינט היא נלחמה לצידי. אני מבין עכשיו למה לא היית יכולה להשאיר את ההגנה לגיבורים," הוא התיישב לצידה.
"אני חייבת להודות שזה היה מתוק לדעת שדאגת לי," מרינט אמרה ברוך.
"אבל... אז חשבת שרק החתול הוא זה שדאג לך," אדריאן אמר מבולבל.
"אמרתי לך שאני מחבבת את שני הצדדים שלך, טיפשון," מרינט אמרה.
"כמה... כמה זמן חיבבת את שני הצדדים שלי? זאת אומרת, אני מניח שאת לא חייבת לענות אם את לא רוצה. רק הידיעה שאת מחבבת את שני הצדדים שלי היא מספיקה בשבילי, אבל אני פשוט די סקרן," הוא אמר בביישנות.
מרינט חשבה על זה לשנייה.
"טוב, אני חושבת שחיבבתי את שני הצדדים שלך במשך לא מעט זמן אבל הבנתי את זה... הו, אמ... הא, זה די מביך, אבל אתה זוכר כששאלתי אותך אם אי פעם היית רוצה לצאת עם מישהי כמוני?" מרינט שאלה, מסתכלת על הרצפה בזמן שלחייה בוערים.
"הו. כן," קולו של אדריאן נשמע מעט פגוע ודואג.
"זה היה קצת אחרי אותו הלילה שהבנתי שאני מחבבת את החתול אבל אני חושבת שהרגשות שלי כלפיך נבנו לאט לאט לא מעט זמן לפני כן," מרינט הסבירה.
"לגבי הלילה הזה. אני באמת רוצה להסביר למה הגבתי כמו שהגבתי. פגעתי בך שלא בכוונה ואשמח שתתני לי הזדמנות לתקן את זה," אדריאן אמר.
"הו, אתה באמת לא חייב להסביר את עצמך. זה כבר היה לפני לא מעט זמן ועכשיו כשאני יודעת שאתה מחבב אותי זה מספיק בשבילי," מרינט אמרה.
"אני חושב שזה פשוט יהיה הוגן שתדעי מה עבר עליי באותו הזמן, בגלל שהרגשתי נוראי לגבי זה ואני רוצה להקל עלייך. באותו הזמן אני ניסיתי להבין אם חיבבתי את מרינט אפילו אם היא לא הייתה החיפושית. חשבתי שהיה סיכוי שאת היית החיפושית ופלאג נתן לי עצה, לא לרדוף אחרייך בגלל זה, אלא אם הייתי בטוח שחיבבתי אותך אם היית או לא היית החיפושית. אני לא רציתי לענות ב'כן' או 'לא' בזמן שעדיין לא הייתי בטוח. הרגשתי שזה יהיה לא הוגן כלפייך. אבל אני בטוח בזה במשך לא מעט זמן. מרינט, אפילו אם לא היית החיפושית, עדיין היו לי רגשות כלפייך," הוא אמר, עוטף את ידיה בשלו.
