התחלה ישנה

פרק 8

איתי ישב על הרצפה ומיין שקים שהיו מונחים בתוך הארגזים, כל ערימה הייתה גדולה אך מסודרת בקפידה, איך הוא הספיק למיין כל כך הרבה? התיישבתי לידו, אני רק רוצה לסיים עם העבודה המלוכלכת הזאתי, להשיג את הכסף שכל כך חשוב לאמילי וזהו, נכון?
אז את לא צריכה בכלל את האיתי הזה, פשוט תשתקי ותעשי מה שהוא עושה, חשבתי.
גררתי אליי ארגז קטן שהיו בתוכו כל מיני שקים בגדלים שונים, הוצאתי את האחד הכי קטן, מעניין מה יש בהם..
אמילי אמרה שאיתי יסביר לי את העבודה, אבל עכשיו, לאחר שהבנתי שהוא לא מעוניין באינטראקציה איתי איך אני אמורה לדעת מה אנחנו עושים?

"זה פה" איתי אמר והצביע אל עבר אחת הערימות, הנהנתי והנחתי את השק הקטן והמרובע שם, הוא שקל כלום, מה כבר יש שם בפנים?
הוצאתי עוד שקים בכל מיני גדלים מהארגזים והרגשתי כאילו אני מרכיבה פאזל, כשמחלקים את החלקים לפי ממסגרת או לפי צבעים.
זאת העבודה שלנו? למיין שקים? מה יש בשקים האלה? העבודה הזאת תמימה מדי לאימילי...

לאחר שעה סיימנו למיין את כל הארגזים, והיו מולנו ערימות גדולות של שקים, כולם חומים אך בגדלים שונים, ערימה אחת הייתה עם שקים צרים וארוכים, מעט גדולים, הם היו כבדים מאוד, ולכן עברתי לשבת באמצע לידם, למקרה שיהיה לי שק כזה ולא אצטרך להרים אותו וללכת איתו, כי אני בטוחה שהייתי נופלת.

בערימה השנייה היו שקים מרובעים קטנים, הם הרגישו ריקים, לא שקלו כלום, חוץ מהשק עצמו לא הרגיש כאילו יש משהו בפנים.

עוד ערימה הייתה עם שקים יותר גדולים, בהם היו חפצים קטנים שעשו רעש, משהו מפלסטיק, לפחות כך אני מנחשת.

ובערימה האחרונה היו שקים קטנים וארוכים מעט, צרים לא כל כך אבל בהחלט זו הייתה הערימה השנייה הכי גדולה אחרי הערימה של השקים המרובעים הקטנים, שחשבתי, שריקים.

הסתכלתי על השעון שהיה בידי, השעה 4:23, מה אני עושה ערה בשעה כזו? הייתי רעבה ועייפה, ידיי כאבו מכל השקים שמיינתי, חלקם כבדים וחלקים ריקים, מה עושים פה לכל הרוחות? מה יש בתוך השקים האלו? יכול להיות שאלו בקבוקי אלכוהול? אם כן, זה מסביר למה היה לי כל כך כבד להרים אותם.

"רעבה?" איתי שאל בקרירות והושיט לי שקית שוקו ולחמניה שקנה לפני כמה דקות בקיוסק.
"תודה" חייכתי ולקחתי את השקית, עשיתי חור קטן עם פי ושתיתי מעט, שכחתי עד כמה שוקו יכול להעיר אותי, יותר מקפה, לפעמים.
"בעיקרון סיימנו להיום.." הוא אמר והפעם היה נשמע יותר נחמד מבהתחלה.
"אז הולכים?" שאלתי, ובאתי לקום, היה נשמע לי מעולה לחזור עכשיו הביתה ולישון שינה עמוקה על המיטה החמימה שלי.
"את לא רוצה לדעת מה עשינו?" איתי שאל וחייך בשעשוע.
טוב, רציתי? לא כל כך..אבל הייתה לי ברירה? הרי אני יודעת מה עשינו, מיינו בקבוקי אלכוהול לעוד קטינים תמימים שאמילי מוכרת להם...לא..?
חזרתי לשבת, נשענתי על הקיר והתאמצתי לא לעצום את עיניי, "אני רוצה.." אמרתי והבטתי בו, בעיניו, הוא הזכיר לי במעט את השחקן לואי פרטרידג', עיניו התמימות וחיוכו התמים, חה, צחקתי בראשי, תמים? הוא עובד בשביל אמילי, טיפשה, הוא לא יכול להיות תמים.

"אנחנו עובדים אצל אמילי, בתור סוחרי נשק וסמים" איתי אמר באדישות, כדרך אגב, כאילו ששזה הדבר הכי לגיטימי להגיד לבת 16 שעד עכשיו הייתה בטוחה שיש כמה בקבוקי בירה בשקים האלו, שהיא נגעה בהם, ומיינה אותם.
"סמים?" שאלתי המומה, אך הסתרתי את השוק שבו הייתי, לא רציתי שאיתי יחשוב שאני מוזרה שנבהלת בכזאת קלות, רגע, למה אכפת לי בכלל מה הוא חושב עליי?
"כן, סמים, את יודעת מה זה, נכון?" איתי אמר וקם והתחיל להניח את הארגזים אחד על השני.
הסתכלתי עליו, לחכות שהוא יגיד לי מה לעשות? הרי ראיתי טוב מאוד בפעם קודמת שהוא לא עשה זאת.
"את יכולה ללכת, סיימנו פה" הוא אמר בקרירות והמשיך להעמיס את הארגזים אחד על השני.
הנהנתי ויצאתי משם, אם זה היה רום שם בפנים או כל בן אחר אני בטוחה שהייתי מציעה לו עזרה, אבל הבנתי את הקטע של איתי, הוא אוהב להיות השולט, המחליט, זה שיודע יותר, אז בסדר, לא משנה לי, העיקר לסיים עם העבודה הזאת.

בשעה 5:00 המונית שלי סוף סוף הגיעה, חייכתי אל הנהג ואמרתי לו את הכתובות שלי, הוא התחיל בנסיעה ואני השענתי את ראשי על החלון והבטתי בשמש עולה לאט לאט לשמיים, שהיו כתומים ואדומים, העננים היו היחידים ששברו את הצבע, וכך השמיים היו נראים כמו ציור.

סמים? זאת הייתה המחשבה הראשונה שעברה בראשי כאשר נכנסתי הביתה, לאחר שהודתי לנהג ושילמתי לו, נכנסתי הביתה והופתעתי לגלות שאבי עדיין ישן, הייתי בטוחה שהוא ער, אך להפתעתי או יותר נכון לשמחתי הוא ישן, עליתי במהירות לחדרי עושה כמה שפחות רעש, שכבתי על מיטטתי והבטתי בתקרה.
סמים? נשק? אני עומדת לעזור לאמילי להשיג כסף כשאני מוכרת סמים ונשק? ממתי אמילי בכלל מוכרת דברים כאלו?
מה אם היא מנסה לנקום בי? אולי הכל היה במטרה שטביעות אצבעותיי יהיו על השקים וכך היא תוכל להפליל אותי בכל רגע שתרצה? אולי היא בעצם רוצה שאני אהפוך לעובדת שלה? אולי בעצם התכנון הוא לסחוט אותי? עד שלא תהיה לי ברירה ואצטרך לעבוד אצלה לנצח.

אבל היה בו משהו שמשך אותי, באיתי הזה.
אולי הסודיות שלו, הוא בקושי דיבר ועדיין יכולתי להרגיש כמה הוא דומיננטי.

איתי...