מוכר אך לא צפוי / סיפור אהבה

פרק 51

אני כל כך מצטערת!!! מקווה שאתן עדיין קוראות את הסיפור אוהבת אתכן הכי בעולם!!!

ונתנה לי נשיקה קטנה בלחי
היא כל כך יפה..
גילגלתי עיניים ממשיך בעיסוקיי

מנקודת מבט ליאן:
״אוקי נטלי אני אבוא״ אמרתי לנטלי
אני לא מאמינה שעכשיו גם שירה לא תהיה יתומה
אני באמת מאושרת
חיפשתי את לינור בעיניי
ומצאתי אותה
״לינור אני חייבת להשתחרר מוקדם יותר״ אמרתי כאשר התקרבתי אליה
״למה מותק?״ שאלה לינור
״קרה משהו לחברה שלי..״ חייכתי אליה
היא החזירה לי חיוך חשבה וענתה ״אוקיי תבואי מחר מהבוקר עד הערב, תודה מותק״ המשיכה לינור בעיסוקיה
״ביי״ אמרתי לה בשקט ויצאתי מהדלת אל עבר הבית שלי

מנקודת מבט שירה:
״אני יכולה להיכנס?״ שאלה שוב האישה
חשבתי קצת.. ולבסוף פתחתי את דלתי למחיצה היא נכנסה בפתח הקטן הזה ובאה לשבת לידי כאשר אני עדיין בוכה
״מי את? מה את רוצה ממני? ולמה לעזאזל נזכרת בי רק אחרי פאקינג 11 שנים?!״ צעקתי עליה מתפרצת ובוכה אל תוך ברכי שהיו רטובות מהדמעות שנפלו עליהן
״מותק שלי..״ אמרה אימי תוך כדי שהיא מתרחקת ומלטפת את ידי החשופה כאשר אני מתרחקת ממנה
היא נשמה עמוק והחלה לדבר
״אני אליס.. את יודעת שאהבנו אותך כל כך אבל לא יכולנו לתת לעצמנו רשות.. אני כל כך מצטערת..
אבא שלך היה עושה הרבה דברים שהעדפתי שתתרחקי ממני וממנו אחרי שנולדת הוא החל להשתגע להתמכר לאלכהול לסמים ולמה לא?
הוא היה הרבה פעמים מרים עלייך יד והייתי צריכה להגן עלייך.. אני כל כך מצטערת לא הגיע לך חיים כאלו
הכל החמיר כאשר הוא כבר הרים עליי יד היה עושה בי כרצונו
העדפתי שלא תמשיכי לחיות בחיים כאלו לא מציאותים עם אבא מכור העדפתי לעביר אותך לפנימיה, אני מצטערת כל כך שמגיל 5 היית בלעדי ובלי אבא וזה כל כך לא הגיע לך..
אבל הנה אני פה כדי להחזיר אותך אליי, אבא שלך הלך לבית הכלא לעשר שנים בערך ולפני רק שלוש שנים הצליחו לגלות מה אבא שלך עושה לי הם לקחו אותו לכלא ומאז מחשבותיי היו מעורבות אם כדאי לי לקחת אותך ואם לא כדאי לי לקחת אותך חזרה אליי ועכשיו הנה אני..
אני יודעת שאת בטח לא תרצי לחזור אבל שתסתיים השנה אני אשמח שתעברי אליי אם את רוצה אני אקח אותך לבית שלנו שהוא קרוב לפה ממש ואת שאר החופשה תבלי אצלי״ אמרה אימי בשקט שדמעותייה מתחילות לזלוג
״אני.. אני.. אני שונאת אותך!!״ אמרתי בלי כוונה ראיתי שהיא נפגעה
״את השארת אותי לבד פאקינג 11 שנים את בכלל מסוגלת לדעת מה אני מרגישה בלי אמא או אבא?! את לא יודעת כלום״ אמרתי והדמעות המשיכו לזלוג
״אני כל כך מצטערת״ אמרה אימי בשקט
היא הסתכלה עליה ונתנה לי חיבוק חם ואוהב נכנסתי לחיבוק עצמו והמשכתי לבכות.. לבכות עליה
הייתי כל כך מתסוכלת ועצובה ועייפה אבל מצד שני מאושרת שהכרתי את אמא שלי היא ניגבה את דמעותיי האחרונות
״אז מה את רוצה לעשות?״ אמרה לי כאשר נרגעתי
חשבתי מעט ולבסוף הגעתי להחלטה
״אני רוצה להישאר בפנימיה אני רוצה להיות שם עד סוף הלימודים שלי ולבוא לבית בכל ימי שישי״ אמרתי מחייכת אליה
״איך שאת רוצה שירוש..״ אמרה אימי בשקט
״ומה בנוגע לחופש הזה, את רוצה לבוא אלי עד לסופו?״ שאלה אימי
״אני חושבת שכן״ אמרתי טיפה מהססת
היא היננה נשקה ללחי שלי
״אני אחכה מחוץ לחדר תארגני את הדברים שלך״ אמרה לי אימי ויצאה מהחדר אירגנתי את הדברים האחרונים שלי ויצאתי עם המזוודה לעבר דלת הבית
״אז נגמר הביקור הארוך שלך?״ ציחקקה ליאן
״ניראלך?!, אנחנו קרובות אחת לשניה ממש את תחפרי לי כל יום וגם את נטע״ אמרתי לנטע שלא הייתה במיטבה
״כן״ גיחחה נטע
יצאתי מהבית של ליאן ולמרבה התפתעתי גילתי שאני שכנה של ג׳ון יופי זה מה שחסר לי להיות שכנה של ג׳ון אחרי הסיפור ההזוי שעבר על שתינו
נכנסתי אל עבר הדלת
״זה הבית שלך״ חייכה אלי אימי וליוותה אותי אל עבר החדר שלי
הבית שלי היה יחסית גדול עם בריכה מחוצה לו שתי קומות ענקיות סלון גדול מטבח ענק החדר שלי היה גדול עם טלוויזה ענקית מיטה זוגית וספריה והחדר של אימי היה גם גדול ממש
״את רוצה לעשות מסיבה שירוש?״ שאלה אימי
״אולי״ גיחחתי לעברה
״אין לי בעיה מחר אני יוצאת לדייט אם איזה מישהו שהכרתי הבית לרשותך תזמיני חברים מהפנימיה למסיבת בריכה״ חייכה אליי אימי
״אמ.. אליס המצב הכלכלי שלך טוב?״ שאלתי מהססת
״אני חושבת שכן.. אני עורכת דין יחסית מצליחה״ חייכה אלי אימי ״ותקראי לי אמא זה בסדר גמור״ חייכה אליי אימי
והלכה לעבר המטבח להכין אוכל ישבתי בסלון מסתכלת על הטלוויזה הגדולה עד שדפיקה בדלת נשמעה
״שלום אנחנו השכנים החדשים שלכם זה בשבי-״ אמר ג׳ון כאשר שם לב שאני עומדת שם אני חייבת להודות שזה היה טיפה מביך
״שירה? מה את עושה פה?״ שאל ג׳ון מתעשט על עצמו
״סיפור ארוך״ אמרתי בשקט
״למה את מחכה?״ גיחח ג׳ון
״לא יודעת״ אמרתי מהססת
״שירוש מה את תקועה מחוץ לדלת״ אמרה לי אימי כאשר מתקרבת עם צעדיה הקטנים אל עבר הדלת
״לא סיפרת לי שיש לך אמא כזאת יפה״ גיחח ג׳ון
״כי עד לפני שתי שניות גם אני לא ידעתי את זה״ מילמתי
אמא שלי חייכה אליו ולחצה לו את היד
״אתה לא המפורסם הזה?״ שאלה אימי
״זה אני״ גיחח ג׳ון
״איזה יופי״ אמרה אימי מסתכלת עליו
״שירוש? את רוצה להזמין אותו אלינו?״ שאלה אימי
גילגלתי עיניים אפילו אמא שלי מאוהבת בג׳ון אוח שתקתי לא ידעתי מה אני רוצה בכלל
ג׳ון הסתכל עליי וחייך
״אני אשמח להיכנס״ אמר ג׳ון
ונכנס לבית שלי
״תעלו לחדר שלך״ אמא שלי אמרה והמשיכה להכין את ארוחת הצהריים
עלינו לחדרי בשקט
״עד לפני יום החדר הכי גדול שלך היה הפנימיה התלהבת מהבית שלי וסתכלי איפה את היום״ גיחח ג׳ון
״כן..״ אמרתי בשקט
״את הכרת את אמא שלך לפני
זה?״ שאל ג׳ון מסתכל על החדר שלי ומתעמק בכל פרט ופרט בחדר הזה בחדר שלי
״לא.. הכרתי אותה רק היום..״ אמרתי בשקט
״יפה..״ חייך ג׳ון
״אז את לא חוזרת לפנימיה?״ שאל ג׳ון ובטון קולו נשמע אכזבה קטנה
״בטח שאני חוזרת אני אבוא לפה רק בסופי שבוע״ אמרתי במהירות
״יופי״ חייך אליי ג׳ון
״אני עושה מסיבת בריכה מחר בערב, אתה בא?״ חייכתי אליו
״שאני אפספס אותך בבגד ים?״ שאל ג׳ון קורץ אליי
״אידיוט״ אמרתי נותנת לו מכה קטנה בצלעותיו
הוא חייך אלי
״אני חייב ללכת, תודיעי לי מה קורה אוקי?״ אמר ג׳ון בשקט
״טוב״ אמרתי לו
הוא נשק ללחי שלי ויצא לעבר הדלת
כל כך רציתי שהוא יתן לי נשיקה בשפתיים אני מכורה לריח שלו ליופי שלו למגע שלו לכל מה שקשור אליו
וזה כל כך מתסכל אותי..
״שירוש האוכל מוכן את באה?״ שאלה אימי
״כן״׳ צעקתי לעברה והתקדמתי אל המטבח
החלנו לאכול
״אז מה קורה איתו?״ שאלה אימי שוברת את השתיקה
״עם מי?״ שאלתי
״עם ג׳ון המבט בעינייך והמבט בעייניו היו כאילו אתם מעריצים אחד את השניה תנסו לא יקרה כלום״ חייכה אלי אימי
״אמא יש לי חבר״ אמרתי אליה בשקט
״באמת??״ שאלה אימי
״חח כן״ חייכתי אליה
״בן 17, גדול ממני בשנה, ואני עדיין אוהבת את ג׳ון אני בגדתי בו אמא..״ אמרתי בקול שקט עם דמעות שהתחננו לרדת
״אני כל כך מצטערת אהובה שלי אבל את חייבת לספר לחבר שלי זה לא יוכל להמשך ככה לנצח״
״את צודקת״ עניתי לה צלצול לא מוכר נשמע מהחדר שלי עליתי אליו וראיתי שזה הטלפון של ג׳ון לקחתי אותו והתקדמתי אל ביתו כאשר הגעתי לביתו ראיתי אותו מדבר עם מישהי התקרבתי לשם בלי ששם לב וראיתי. זו ענבר .
הם התנשקו נשיקה ארוכה
מה הולך כאן חשבתי שאתה אוהב אותי לא? מילמלתי לעצמי מרשה לדמעות לזלוג..