The groom from London l.s

2.

נ.מ נייל:
״כן אדוני?״ בעל המועדון ניגש לראדו שקרא לו, ״אפשר להזמין את הגבר לשולחן כשהתוכנית תסתיים?״ ראדו שאל אותו ומבט פלרטטני בפניו, ״מר ראדו, זה לא מקום מסוג כזה״ אמרתי לעברו ״אני לא אוכל את הבחור, לא משנה כמה הוא שווה, אשלם לו״ ראדו אמר והביט בבחור ששר בצד הבמה, ״אדוני, לא הבנת את מה שמר נייל אמר? אנחנו לא נותנים פה שירות כזה בתשלום״ מנהל המקום אמר וקצת הרים את קולו, ״מיהו בכלל הגבר הזה? אם אשלם לו 5,000 דולר, הוא לא יבוא לשולחן?״ ראדו אמר למנהל המועדון, ״לא, הוא לא יבוא״ המנהל אמר לו ואני סימנתי לו שזהו שלא ידאג, ״שיהיה לכם בתיאבון״ המנהל אמר והתרחק מהשולחן בו ישבנו.

נ.מ לואי:
ששרי הזמרת הראשית סיימה את השיר היא פשוט הלכה מהבמה, בטח מהבושות שהבחור שהיה פה עשה לה, אז מה שזה אומר שאני עכשיו שר לבד, התקדמתי לקדמת הבמה והתחלתי לשיר שיר אחר. הבחנתי שהבחור מהבוקר עמד בכניסת המועדון צפה בי ומבטינו הצטלבו.
המשכתי לשירים הבאים אך לא הורדתי ממנו את מבטי לשנייה, והוא גם לא ממני.
״תודה רבה וערב טוב״ אמרתי כשסיימתי לשיר כולם מחאו כפיים ואני ירדתי מהבמה בחיוך אל חדר ההלבשה .

נ.מ הארי:
חזרתי לשבת עם כולם בשולחן קצת שתינו ואחרי חצי שעה התכוונו ללכת, ״קדימה?״ מייקל אחי אמר וזירז אותנו ללכת, ״אנחנו הולכים כשמר ראדו יחזור״ נייל אמר למייקל ונראה שמייקל עצבני, ״עכשיו נחכה גם לו״ מייקל שאל בחוסר סבלנות ואני הסתכלתי עליו, ״מה קרה אחי, למה התעצבנת?״ שאלתי אותו מסוקרן, ״האיש הזה חושב שהוא יכול לקנות את כולם בכסף שלו, חסר מוסר שכמותו״ מייקל אמר ואני החזרתי לו מבט מבולבל, ״מה הוא עשה הפעם?״ שאלתי וסיבבתי את מבטי לנייל שישב בצד השני שלי, ״הוא הרי שיכור, הוא הזמין לשולחן את הזמר״ נייל אמר אך עדיין נשארתי מבולבל, ״את טום?״ שאלתי אך המבט המבולבל נשאר על פניי, ״לא, אם הוא היה מתנהג בחוסר כבוד כזה למר טום, מימלא הייתי מתערב כבר אתה יודע״ נייל אמר ״הוא רצה את הבחור שליווה את גב׳ שרי״ הוא אמר ואני הייתי מופתע ״את לואי?״ שאלתי ״אתה מכיר אותו?״ נייל שאל ומבט מבולבל על פניו, הסתכלתי אחורה וחיפשתי את אחד מהם.
יצאתי אל היציאה וראיתי את ראדו מנסה להכניס בכוח את לואי לרכב, ״ראדו״ צעקתי בכעס ורצתי אליו, תפסתי אותו מצווארון חולצתו, ״מה אתה עושה? אף אחד לא מוכרח ללכת איתך!״ צעקתי עליו ודחפתי אותו אל פנים הרכב, לואי רץ אל הגדר השחורה שהייתה ליד והתחיל לבכות. ״קחו את האיש הזה מפה!״ צעקתי לנהג והצבעתי על ראדו שהיה במושבים האחוריים, ״תרחיקו אותו, אני לא רוצה לראות אותו!״ צעקתי כולי רותח מעצבים והדבר היחידי שאני חושב עליו כרגע זה מה היה קורה אם לא הייתי מגיע בזמן.
כשהאוטו נסע ואז הבחנתי שהגיטרה של לואי הייתה מתחת למכונית והיא נהרסה, שמעתי את לואי בוכה יותר, התקרבתי אליו ״אתה בסדר?״ שאלתי אותו ברוגע והוא מיד נרתע והתרחק ״אל תיגע בי״ הוא צעק וניסוג לאחור ״בסדר,בסדר, תירגע אני לא נוגע בך״ אמרתי לו, ניסיתי להרגיע אותו, והבאתי לו את הגיטרה שהייתה בנרתיק השחור ״תרשה לי להסיע אותך הביתה״ שאלתי אותו בעדינות והוא רק הניד בראשו שדמעות זולגות מעיניו, ״תקשיב, אני לא רוצה לעזוב אותך במצב כזה, תרשה לי להסיע אותך הביתה״ אמרתי וניסיתי לשכנע אותו, הוא פלט נשיפה חזקה שהחזיק והתקדם אל עבר המונית שחיכתה לו, ״המונית מוכנה, בבקשה״ נייל אמר לו ופתח בשבילו את הדלת האחורית, הלכתי בצעדים מהירים אחריו, מביט בו מבט אחרון לפני שהוא נכנס למונית ונוסע, ״תחזיר אותו הביתה בריא ושלם,אחי״ אמרתי לנהג המונית מהחלון הפתוח ושילמתי לו, ״בסדר״ הוא אמר ולקח את הכסף מידי ״זה כרטיס הביקור שלי,תתקשר אליי אחר כך״ אמרתי לו והושטתי לו בנוסף את הכרטיס, לואי יצא בפתאומיות מהמונית והתרחק בצעדים מהירים אל עבר המונית השנייה שעמדה שם, ״לשכונת ווקסהולי 23 בבקשה״ הוא אמר לנהג והנהג התניע את האוטו ונסע.