The groom from London l.s

1.

נ.מ הארי:
השעון המעורר צילצל, גיששתי עם ידי למצוא את הטלפון כדי לכבות אותו, קמתי צחצחתי את שיניי ומתקדם אל עבר חדר הארונות המפואר שלי, שלפתי מהארון חליפה אפורה,מעיל שחור גדול וזוג נעליים, התלבשתי והתקדמתי לעבר הסלון, עמדתי מול חלון הסלון הענק שמשקיף על כל לונדון, לקחתי את משקפיי השמש שלי שהיו על קונסולת זכוכית השחורה ויצאתי מהבית, החנתי את מכונית היוקרה שלי בחנייה והתקדמתי אל עבר בית הקפה המפורסם בלונדון.
״שלום, בשבילי אמריקנו גדול,בבקשה״ ביקשתי מהמלצר שעמד בראשית הדלפק הארוך, ״אמריקנו אחד גדול,תרצה עוד משהו?״ הוא שאל אותי תוך כדי שהקליד את הזמנתי במסך המחשב ״לא,תודה״ אמרתי לו בחיוך ״תודה לך. 3.50 דולר בבקשה״ המלצר אמר וחיכה שאביא לו את הכסף, חיפשתי בפנים מעילי את הארנק אך לא מצאתי ״בוקר טוב לואי, ברוך הבא״ המלצר אמר לאיש שעמד מאחוריי ״ברוך הנמצא״ הוא החזיר לו בחיוך, ״אוי אלוהים סליחה, תתקדם אתה בבקשה״ אמרתי לאיש שעמד מאחוריי לאחר שהבנתי שהארנק לא עליי ואני סתם מעכב את התור, ״תודה״ הוא אמר לי והתקדם אל עבר הדלפק, אני בנתיים אמצא את הכסף שלי, ״ אפשר לקבל מוקה לבנה? בגודל בינוני״ הוא אמר למלצר שהנהן והוציא קבלה, ״אלוהים!״ פלטתי בלי כוונה כשהבנתי שהארנק בבית ״ג׳ון, קח מפה גם את ההזמנה של האדון״ האיש שעמד מלפניי אמר למלצר והושיט לו את כרטיס האשראי, ״בטח״ המלצר אמר והעביר את הכרטיס, ״זה קרה לי בעבר, לכן אני יודע מה זה״ הוא אמר לי וחייך, חייכתי אליו בחזרה ושלחתי לעברו הנהון. ״תודה״ הוא אמר למלצר שהביא לו את הכוס עם משקה המוקה והתקדם ליציאה של בית הקפה, ״סלח לי, אני חייב לך עכשיו״ אמרתי לו והתקדמתי אליו, ״לא חשוב, מה יכול להיות? קורים דברים כאלה״ הוא אמר כמובן מאליו וחייך חיוך קטן והנהנתי, אחרי שתיקה ארוכה מצד שנינו הטלפון שלו צלצל והוא מיהר לענות ״הלו, אני בא, אני בא עוד מעט. בסדר, אמרת ב10:00 ,אבל מימלא..חכה. בסדר, סליחה״ הוא ענה לטלפון ומיהר ללכת סימן לי ביי עם שפתיו והלך ״תקשיב, תספור עד 180 אהיה שם מיד״ הוא אמר לבן אדם שדיבר איתו בטלפון תוך כדי שהתקדם אל תוך מכוניתו, ציחקקתי והלכתי אל המכונית שלי.

**קולות של פלאשים ברקע
״פגז״ נייל חברי הטוב והשותף הכי טוב שלי לעבודה צילם אותי ברקע האוטובוסים שבבעלות החברה שלי חייכתי והתקדמתי אל עבר המשרדים והוא אחריי ״אני יכולה לצלם איתך סלפי?״ אישה אחת שאלה אותי והתחננה הנהנתי אלייה הצטלמנו והבחנתי שנייל נדחף לתמונה מאחורה, צחקתי בשקט, ״תודה״ היא הודתה לי והנהנתי אלייה בחזרה ״יצאה תמונה מעולה, בטוח תקבלי 500 לייקים״ נייל אמר לה והיא הסתכלה עליו במבט מוזר והלכה, ״בוא, אל תהרוס לבחורה את ההתלהבות, אלוהים יעניש אותך״ אמרתי לו וצחקנו ״מי שלא הצליחה לצלם היום סלפי עם מר סטיילס, גב׳ קלדר״ הוא אמר ושנינו צחקנו תוך כדי התקדמות למשרדי, ״האורחים שלנו הגיעו, לקחו אותם לחדר הישיבות״ נייל אמר לי והנהנתי הרמתי את הטלפון וחייגתי ״למי אתה מתקשר?״ נייל שאל אותי והביט בי ״למייקל״ השבתי לו ״מייקל פה, חשבתי שאתה יודע״ הוא אמר נאנחתי וניתקתי את השיחה ״אם אתה לא אומר לי ומייקל לא עונה איך אני אדע?״ שאלתי והמשכנו ללכת אל חדר הישיבות ״ברוכים הבאים. מר הורן האורחים שלכם בפנים״ אמילי המזכירה אמרה, הנהנו והמשכנו להתקדם אל עבר הדלת, ״הנה הוא״ אמרתי כשראיתי את דמותו של מייקל קורא ספר מעבר לחלון זכוכית הענק שהיה במעבר, דפקתי בקיר ונכנסתי אל תוך החדר בו היה ״זה מותח לפחות?״ אמרתי בצחוק והתקדמתי אליו (הוא התכוון לקיר בגלל זה הוא דפק עליו בצחוק ה.כ) ״אחי״ מייקל אמר וקם מהכיסא בו ישב לחבק אותי ״למה אתה לא מודיע לי שאתה מגיע?״ שאלתי אותו תוך כדי החיבוק ״חשבתי לעצמי שאתה בטח בישיבה וכשתצא כבר אמצא אותך״ הוא אמר והנהנתי בהבנה ״ברוך הבא,מייקל״ נייל אמר לאחי ולחץ לו את ידו ״לא מצאת בבית מקום שקט לקרוא את הספר שלך, אז באת לפה, מה?״ שאלתי אותו בצחוק, ״לא אחי, באתי לפה כדי להגיש איזה פרוייקט, כשאמא שמעה שאני בא לפה, היא הזמינה משלוח, אתה המשלוח״ הוא אמר וכולנו צחקנו ״ההוראה מגיעה מלמעלה אין מה לעשות״ נייל אמר בציניות וצחק ״טוב בסדר בערב נחזור לבורסה ביחד, אחי מייקל״ אמרתי וטפחתי עם שניי ידיי על כתפיו ״טוב, אחי״ הוא אמר וחייך ״אני הולך עכשיו לישיבה, אל תיעלם לשום מקום״ אמרתי לו והתקדמתי לעבר דלת היציאה של החדר ״אני לא איעלם, אבל אולי כדאי שאתה תתקשר לאמא, היא תתחיל לשאול שאלות עכשיו מתי נגיע לארוחה ותלחיץ אותי״ הוא אמר לי ונאנח, ״בסדר, בסדר, אן סטיילס באחריותי, אל תדאג״ אמרתי לו בחיוך והוא חייך והנהן.