The pain

Part1

אני רצה , כבר קשה לי כואב לי כל הגוף אבל לא אכפת לי
העיקר שהוא לא יצליח לתפוס אותי
5 חודשים קודם
״את זונה קטנה ומסריחה״ אימי צועקת עליי היא בסך הכל צריכה להרגע קצת אני אומרת לעצמי, אני יודעת שזה רק האלכוהול שמדבר ולא אמא שלי
מאז שאבא עזב היא לא חזרה לעצמה היא התחילה לשתות ולעשן,
המכות שהיא נתנה לי היו פחות גרועות מהדיבור.
העולם הוא אכזרי למדי שילדה בת 17 צריכה להתמודדות עם אמא מסוממת ,ואבא פחדן ושקרן אבל אין מה לעשות ככה זה החיים.
קוראים לי אלה אני
לא גבוה ולא נמוכה
לא רזה ולא שמנה
לא מכוערת אך גם לא יפה
אף פעם לא הסתכלתי על עצמי בצורה מעניינת הדבר היחיד המיוחד זה היה עיניי שגם הם ירוקות, אבל גם חומות הייתי נערה רגילה מראה .
יצאתי לבקר את חברתי סופי אף אחד לא יודע על מצבי בבית גם לא היא למרות שהיא החברה הכי טובה שלי מגיל אפס
אני משתדלת להסתיר את הסימני מהבית אני לא צריכה רחמים.
בדרך לסופי כשהתחלתי לעבור את המעבר חציה חושבת על איך אני יצליח לממן את השנה האחרונה של הלימודים שלי, שמעתי צפירות חזקות ומכונית כמעט נתקעה בי ! החלון נפתח וקול צועק לי ״את לא רואה לאן את הולכת??״ המשכתי ומילמלתי לעצמי כמה מניאק כי זה היה הזכות קדימה שלי !.
הגעתי לסופי היא היייתה לבושה בחצאית מיני שחורה וטופ שחור אני שאלתי אותה ״לאן הולכים הולכים למסיבה״ את יודעת שאני שונאת ללכת למקומות כאלה
דיי ״היא צועקת לי מתי בפעם האחרונה שיצאת למסיבה ? לזרום קצת לא יזיק לך ״
אין לי כוח להתווכח איתה אז אני נכנעת ולובשת גינס בגיזרה נמוכה וטופ אדום אין לי כוח להשקיע ולה לא היה כוח להתווכח איתי על הלבוש שלי היא רק שמחה שאני מגיעה
הגענו למועדון שקוראים לו וונוצארי ברגע שנכנסתי הדבר הראשון ששמתי לב זה לריח הנורא של אלכוהול ועישון ישר רציתי ללכת אבל הבטחתי לה שאשאר אז נשארתי ישבתי בכיסא שלי על הבר והזמנתי קוקטל פירות בחור עם עיניים חומות ושיער בלונדיני בא ואמר
היי אני סאם איך קוראים לך יפיפיה ?
ישר ידעתי שהוא שתוי מהתחת ואני גם לא מחפשת סטוץ
״בשבילך אין לי שם״
הוא התחיל לגעת בי וניסיתי להתרחק הוא ישר תפס אותי ולחש לי באוזן ״יהיה כייף גם אם לא תזרימי״
התחלתי לחוש בהלה ולהזיעה בין רגע הרגשתי את הבחור מתנתק ממני
וראיתי בחור בעל עיניים כחולות קרות כקרח ושיער שחור מביטות בו בזעם מחזיקות בו
הבחור לחש משהו לסאם וסאם ישר ברח לא ידעתי מה הבחור לחש לו אבל זה עבד הוא ברח
אמרתי לו תודה הוא יסתכל עליי ופשוט הלך
איזה בן אדם מוזר! אני מנסה להודות לו והוא פשוט הולך ?
מצאתי את סופי מתמזמזת עם איזה בחור ואמרתי לה שאני הולכת היא אמרה שהיא תחזור לבד וזה בסדר
התחלתי ללכת לכיוון הבית אבל הרגשתי שאני לא לבד
אני מסתובבת ואני רואהאת האיש בעלי עיניי התכלת מביט בי התעלמתי ממנו והלכתי הביתה לא הצלחתי להתנער מההרגשה המוזרה