𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲 • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•

𝗘𝗽 𝟯𝟳

אחרי חודש

"טאהיונג איפה אתה??" באקהיון שאל אחרי שטאהיונג ענה לשיחה "ירדתי לקנות לי מים מהמכונה, קרה משהו?" טאהיונג ענה "זה גאנגקוק.. הוא-" השיחה נקטעה שטאהיונג ניתק אותה והתחיל לרוץ אל עבר החדר בעוד שנוזל שקוף בעיניו "מה קרה לו? הוא בסדר?" טאהיונג שאל בלחץ, מרגיש את הבחילה מטפסת המורד גרונו, ״הוא התעורר טאהיוג, גאנגקוק התעורר!״ באקהיון אמר ״אתה לא עובד עליי, נכון?״ טאהיונג שאל בלחץ מעורבב עם התרגשות ״לא! אני לא עובד עלי-״ קולו באקהיון נקטע כשטאהיונג ניתק את השיחה ורץ במהירות אל חדרו של אהובו.
״גאנגקוק!״ טאהיונג צעק שהגיע ליד חדרו, נכנס במהירות לחדר ״ג-גאגנקוק!״ בטון לא מאמין שראה את עיניו של אהובו פקוחות ואת גופו מרומם כלפי מעלה קצת, מבלי לשים לב הרופאים יצאו כדי להשאיר להם אותם לבד בפרטיות. ״גאנגקוק!!״ טאהיונג אמר באושר, מתקדם אל אהובו ואוחז בפניו ״מי אתה?״ גאנגקוק שאל ״אתה צוחק עליי?״ השני שאל בטון מופתע, תחושת דה ז׳ה וו תוקפת אותו ״אתה לא יכול לשכוח אותי! גאנגקוק!״ טאהיונג אמר אוחז קצת יותר חזק בפניו של הקטן, דמעות זורמות מעיניו, גאנגקוק לא יכל לשכוח אותו! ״שיט טאה אל תבכה! צחקתי! לא שכחתי אותך!״ גאנגקוק אמר, רואה אל המבט המופתע של השני ״מה?״ טאהיונג אמר, צחקוק עדין מילא את אוזניו ״אמאלה היית צריך לראות את הפרצוף שלך!״ גאנגקוק אמר מחזיק את חזהו בחולשה, בכל זאת שריריו עדיין חלשים ורדומים מכיוון שישן שינה ארוכה ״אתה צוחק עליי? עוד שנייה חטפתי התקף לב! משוגע!!״ טאהיונג צעק קצת ״מצטער טאה..״ גאנגקוק השפיל את מבטו, שומע את טאהיונג נאנח ״הכל בסדר בייב פשוט אל תעשה את זה יותר, כמעט מתתי פה״ טאהיונג אמר וחייך את חיוכו המרובע, אהובו התעורר אחרי המון זמן, ״אתה לא מבין כמה אני שמח.״ טאהיונג אמר וחיבק את גאנגקוק בחוזקה ״כמה זמן עבר מאז מה שקרה?״ גאנגקוק שאל, רוצה ומקווה לשמוע שלא עבר על כך הרבה זמן, אך ששמע את טאהיונג אומר לו שעברו כמעט שמונה חודשים, הוא נדהם ״רגע מה? שמונה חודשים??״ גאנגקוק צעק מתרומם עוד יותר לישיבה מזרחית, משתנק שכאב חד בחזהו תקף אותו, הוא נאנח מכאב והחזיק בחזהו, באיזור הלב ״אתה בסדר??״ טאהיונג שאל בלחץ, משכיב את השני על המיטה ״כן״ גאנגקוק מלמל, מסתכל לשני בתוך העיניים, ליבו פעם במהירות למראה המבט הדאגני ואת הדאגה בעיניו, ״אני אוהב אותך! כל כך!״ גאנגקוק אמר ״גם אני אותך בייבי״ הבוגר אמר, מנשק את גאנגקוק, בהתחלה בעדינות אך עם השניות הנשיקה הפכה לאגרסיבית ״פאק כל כך התגעגעתי אלייך.״ טאהיונג מלמל לשפתיו של גאנגקוק ״א-אה~״ גאנגקוק גנח חלושות שטאהיונג מצץ את צווארו ״אל תגנח אני לא יכול לשכב איתך עכשיו.״ טאהיונג מלמל לאוזנו, נושך את תנוך האוזן של השני שהצטמרר ״אז אל תתגרה בי.״ הקטן החזיר וטאהיונג לא ענה, חוזר לנשק אותו, יותר מדי התגעגע למגע, החולה ניחש שלטאהיונג היה ממש קשה בכל הזמן הזה לפי, מראו העייף והפרוע, שבדרך כלל היה מאוד מטופח, השקיות שינה שהיו מתחת לעיניו, אף פעם לא ראה אותם לפני. לפי הדאגה והרכות שהוא נוהג בו כרגע. כחכוחי גרון נשמעו גורמים לשניים להתנתק אחד מהשני ולהסיט את מבטם ״גאנגקוקי!!״ שלושת החברים התכוונו לקפוץ על חברם אך טאהיונג עצר אותם ״הוא עדיין פצוע.״ טאהיונג אמר בקשיחות, ״בעדינות!״ הוסיף באזהרה וזז קצת ״קוקי!״ כל אחד בתורו חיבק את החולה בעדינות ״אתה לא מבין איזה קשה היה לי בלעדייך.״ גימין אמר וגאנגקוק חייך ״לא היה לי עם מי לריב!!״ גימין התבכיין והחמיץ את פניו, אותו משפט גרם לגאנגקוק להוריד את החיוך ״תמות.״ גאנגקוק אמר ״עצוב ששנינו היינו קרובים לזה.״ גימין עקץ וגאנגקוק נאנח ״ילד שלי!!״ צעקה נשמעה וזוג ההורים נכנסו דרך הדלת ״גאנגקוק!״ האמא עם הדמעות בעיניים צעקה באושר וחיבקה את בנה ״איי איי אמא!״ גאנגקוק אמר בלח ״מצטערת מתוק, זה מאושר.״ היא לחשה מנשקת את לחיו של בנה ״מותק זוזי!״ בעלה אמר והאם הזעיפה פנים ״קנאי מעצבן.״ היא התרוממה ומיד בעלה חיבק את בנו ״אבא.״ גאנגקוק לחש בהקלה ״אני ואישתי יכולים רגע את גאנגקוק לבד?״ האב שאל, גורם לבנו החולה לכווץ את גבותיו ״קרה משהו?״ גאנגקוק שאל שכולם יצאו מהחדר ״אני ואמא שלך דיברנו ובמהלך החודשים שלא היית בהכרה.. ראינו את הדאגה בעיניו של טאהיונג שלא זז ממיטתך, כמו ולא אכל וישן ותמיד דאג לשלומנו, אז החלטנו לקבל את הזוגיות שלכם, הבנו עד כמה אתם אוהבים אחד את השני.״ האב אמר וניגב לבנו את הדמעות שהיה מהמילים שלהם, גם ממה שטאהיונג עשה בשבילו, וגם שהוריו קיבלו את הזוגיות שלו. ״תודה! אתם ההורים הכי טובים שיכולתי לבקש!״ גאנגקוק אמר בשמחה ואימו צחקקה ״אנחנו יודעים.״ אימו אמרה מעיפה את שיערה השופע לאחור גורמת לשני הבנים לצחוק, והיא מיד הצטרפה אליו, צחוק מילא את החדר אך ברגע נקטע שגאנגקוק משך את הוריו לחיבוק ״אני אוהב אותכם,״ גאנגקוק אמר ״תודה על הכל..״ הוסיף בחיוך.
-

״יש לי עוד אחת!״ גימין אמר, כולם ישבו בשולחן אוכל בביתם, עברו שבועיים וחצי והרופא אמר שמצבו של גאנגקוק בסדר והוא יכל להשתחרר הביתה אך שלא יתאמץ יותר מדי ושיהיה בהשגחה ״נו!״ גאנגקוק אמר שגימין היה בשקט ״מה המאכל האהוב על לסביות?״ הוא שאל ״מה?״ ענו ״קוסקוס!״ גימין השיב וצחוק מתגלגל יצא ממנו שגרם לבן זוגו לחייך ״הבנתם? כי הן אוהב- כן גימין הבנו!״ ג'ין אמר, ״יש לי עוד אחת!!״ גימין אמר לא נותן להם בכלל להגיב וישר סיפר ״מה הציפור האהובה על גייז?״ שאל בהתרגשות ״מה?״ ג׳ין שאל בייאוש ״בולבול!״ גימין אמר וצחק חזק ״החוש הומור ברצפה.״ גאנגקוק מלמל ״יא!! שמעתי את זה! יש לך מזל שאתה עוד חולה!״ גימין אמר וגאנגקוק צחקק והוציא לו לשון בילדותיות.
-
״מזל טוב אהובי!!״ טאהיונג צעק שגאנגקוק פתח את הדלת ״טאה!!״ גאנגקוק צעק וקפץ על אהובו בחיבוק, תוקף את שפתיו ״אמאלה זה כזה מהמם!!״ גאנגקוק אמר בהתלהבות שראה את החדר, החדר היה מלא בעלי ורד אדומים שעל המיטה היו עלי ורד בצורת לב, לידם זר פרחים, מלא נרות, מלא תמונות שלהם ביחד.
גאנגקוק בדיוק מהמסיבה שחבריו (גימין, ג׳ין והוסוק) עשו לו ולפני כן היה אצל משפחתו ״אני אוהב אותך.״ גאנגקוק אמר ״גם אני אותך בייבי״ טאהיונג ענה והרים את השני, גאנגקוק כרך את מותניו וידיו סביבו ״מזל טוב בייבי!״ טאהיונג אמר וחייך ונישק אותו, מבלי לשים לב הם מצאו את עצמם על המיטה שבגדיהם זרוקים על הרצפה ״א-אה~״ גאנגקוק גנח שטאהיונג ליקק את פטמותיו, השני ירד עוד יותר מטה לביטנו משאיר עליה סימנים במגוון צבעים, גניחה גבוה נפלטה מפיו שהרגישו מגע חמים על איברו, טאהיונג הניע את ראשו מעט, משחק עם חורו ההדוק מאוד של השני ״פאקינג שיט!״ גאנגקוק צעק שהרגיש את לשונו של טאהיונג על חורו, הצלפה נשמעה על ישבנו וגאנגקוק הבין שזה בגלל הקללה שפלט ״מצטער..״ מלמל. דמעות עונג יורדות מעיניו שהרגיש את הלשון מלקקת ומרככת את אזורו ההדוק, יבבה חנוקה נפלטה ממנו שהרגיש את לשונו חודרת לחורו.
״אני נכנס.״ טאהיונג הודיע ״מממ״ הקטן גנח שהרגיש את איברו ממלא אותו.
השני התחיל לזוז ובסופו של דבר הם מצאו את עצמם חסרי עייפות במשך המון זמן, שניהם היו גמורים (גאנגקוק יותר😩) אבל עדיין צחקו ביניהם ודיברו ועשו עוד כמה דברים (👀).

״אני אוהב אותך.״

הסוף..

מחר עולה אפילוג :)
באמת חשבתם שאני אעשה סוף רע? פחות הקטע שלי😩
אמאלה אשכרה הספר נגמר, אין לי מה להגיד חוץ מזה שבאלי לבכות! תודה לכולם על ההצבעות, הקריאות התגובות. אני אוהבת אותכם כל כך!!❤️

10.10.2021