כל הטימטום שעובר לי בראש ועוד קצת ציורים

מן סיפור כזה?...

אנה, היית הילדה הכי שקטה בשכבה שלי. תמיד לבשת אוזניות וישבת בפינה האחורית של הכיתה. אם תשאלו את ליה, חברה טובה שלי, היא לא תזכור אותך בכלל. אבל אני ... אני אף פעם לא אשכח אותך.

פעם אחת, בכיתה ו ', ציירת לי ציור. שמרתי אותו. עד היום.

ציירתי לך ציור בחזרה, אבל לא היה לי אומץ לתת לך אותו.

אהבתי לגלוש על סקייטים. פעם שרכבתי בפארק, נתקלתי בך. דיברנו הרבה. החלפנו מספרים.

אני חושבת שכבר חיבבת אותי אז. אי אפשר לדעת.

איכשהו יצא שתמיד היינו יכול כיתה. עד סוף התיכון.

כיתה ח 'הייתי נוראית. צחקו עלי כל הזמן.

פעם אחת ליה, כן, אותה "חברה טובה שלי", זרקה את המחברת שלי לרצפה. את קמת והבאת לי אותה, אנה. אני חושבת שליה פחדה ממך.

בכיתה ט 'באת אליי הביתה בפעם הראשונה.

הדייט הראשון שלנו היה בכיתה י '. הלכנו לסרט.

נישקתי אותך בפעם הראשונה בדייט השני שלנו. אני בחיים לא אשכח את היום ההוא, לא משנה כמה שנים עברו.

הראשון "אני אוהב אותך" הראשון הגיע ממך דווקא. ישבנו הבית שלך, אני נחה בין רשות כשראשי על כתליף. פשוט אמרת את זה. ככה. אז החזרתי לך.

הגיעה לך להתחתן איתיפיין 21. אמרת כן.

החתונה התרחשה שנה אחרי זה. אתה יכול להגיד. היום הכי מאושר החיים שלי.

בדיוק דיברנו על לאמץ ילד, או ילדה. אבל ...

נסענו לשדה החברות, לחופשה. איזה נהג חסר זהירות סטה מהנתיב ו ...

"הייתה תאונה." כך אמרו לי בבית החולים. כששאלתי איפה אתה יכול לראות את זה. אני אמרו לי שלא שרדת.

נכנסתי להלם. ככה אמרו לי. התחילו להפגיש אותי עם פסיכולוגית.

אליי.

אני כל מתגעגעת אנה. כל כך.

אוהב.

דמעות נשרו על המכתב. קודם כל שבכיתי מאז. התקפלתי בבכי. קרסתי. הדיו על הדף הוכתם בדמעותיי.

את החיים לא תחזרי. אין לי סיבה לכתוב מכתב כזה. אין לי למי לומר שלום.

הסתכלתי לאחור, כשגבי פונה אל הרחוב, מתכוננת ליפול. להתאחד איתך. דמעות נוספות שטפו את פניי כמו גשם.

המסתיים האחרון היה.

אבל.

אני בדרך אלייך,

אהובה.

אפשר להגיד שהפקופה האחרונה לא הייתה התקנה הכי שמחה בחיים שלי. זה קרה. כתבתי את זה, וקלקלתי לעצמי את המצב רוח הרע בכל מקרה לכל היום.
מסיבה לא ידועה היה לי דחף לפרסם את זה אז ...

נ"ב, וואטפד פיקשש לי כמה מילים, זה רק אצלי?