אלברט רמירז: הסדיסט של ברוקלין

חלק 1: אלברט רמירז

הסיפור שלנו מתמקד באלברט רמירז.
אלברט הוא תלמיד תיכון בן 17 שלומד בניו ג'רזי.
הוא נורא ביישן וקשה לו לתקשר עם אנשים מבית הספר שלו אף על פי שחבריו אומרים שהוא מקובל ופופולארי בקרב תלמידי כיתתו.
לאלברט הייתה ילדות קשה מכיוון שגדל עם אם אלכוהליסטית ואבא מכה, כשהוא היה בן 15 אביו הגיע הביתה והתעצבן על אשתו שלא הכינה את ארוחת הצהריים לאחר שחזר מהעבודה.
הוא התחיל להכות אותה בחוזקה עד שהיא התחלה לדמם. כאשר אלברט שמע את קולות הסבל של אימו הוא יצא מהחדר שלו במהירות ומיהר להגן על אימו בכך שהפיל את אביו בחוזקה על הרצפה והכה אותו עם ידיו ורגליו.

מרוב שהמריבה התדרדרה לשפיכת דמים אלברט לבסוף חנק את אביו למוות.
אימו הייתה עם דמעות ולא הצליחה להבין מה קורה בניגוד לאלברט שנשאר אדיש וקר רוח.
אלברט הרים את אימו מהרצפה והם הרימו ביחד את אביו, לאחר מכן הם חפרו לו בור ליד הגינה שלהם ואיש מעולם לא ידע מזה. אחרי התקרית הזאתי אלברט התבודד בחדר שלו והתחיל לחשוב מחשבות עמוקות על מה שקרה עם אביו. "האם זה היה שווה את זה?" "זה נחשב מעשה טוב מכיוון שהוא היה אדם רע?" עם כל המחשבות הללו הוא הלך לבית ספרו כרגיל ולבסוף סיים את לימודיו בהצלחה בגיל 18.
לאחר סיום לימודיו הוא חזר הביתה וראה פתק בכניסה לביתו שבו היה כתוב "אני אוהבת אותך בן אהוב דלי אבל אני לא יכולה יותר"
הוא פתח את עיניו במהירות ונכנס לבית וראה באמצע סלון הבית את אימו תלויה.
אלברט התחיל לבכות ולהשתטח על הרצפה בזמן שהתחיל לחשוב מה הוא עומד לעשות עכשיו.

הוא לקח את חפירה והתחיל לחפור את הקבר של אימו ליד אביו, הוא התחיל שוב לבכות אבל הבין שהוא צריך להמשיל הלאה בחיים שלו.
עלתה לאלברט מחשבה פתאומית לראש שהוא חייב להעלים את כל הראיות במהירות שלא יחשבו שהוא רצח את הוריו.
במהירות אלברט לקח מצית ושרף את כל הבית שלו ולא השאיר אף ראייה.
הוא החל לרוץ מהר ולברוח מהעיר הזאתי ולהתחיל חיים חדשים במקום חדש.
הוא לקח כרטיס טיסה אל ברוקלין בשביל למצוא את עצמו מחדש.