SketchbooK

10

מזל טוב לכל מי שסיים את השנה הניצחית הזאת!

לא תיארתי שהיא תסתיים כל כך מהר, והאמת, חיכיתי לחופש הזה.

החופש שבו מתים משיעמום ומשלימים כל יום 24+ שעות שינה.

החופש שהדלת של המקרר נשחקת מרוב הפעמים שפותחים אותה, ובודקים האם התעדכן שם אוכל ב5 דקות האחרונות.

כן, יאי חופש.

לעיניינו, היום מרוב שיעמום, הידיים שלי עבדו שעות נוספות, ודווקא זה מה שסיפק אותי.

כי בזמן שחצי מתושבי כדור הארץ שורפים את העיניים מהמסכים, אני שורפת את העיניים מהציורים ה(לא כלכך) מוצלחים שלי.

מספר אחד-

דווקא אהבתי אותו רק בגלל ההבעה המיוסרת בפנים שלו. 

אנשים, תכירו. זה ההבעה שלי כשהמקל של הסוכריה נופל ואני נתקעת עם כדור סוכר שאין לי כל כך מה לעשות בו.

אני יודעת, העיניים לא סימטריות, אבל אני מסתמכת על המשפט הבא שיציל אותי:

~''לא כל דבר מושלם, ומה שמושלם הוא אינו מושלם''~

תנסו לקרוא אותו כמה פעמים. לקח לי זמן כדי להבין שזה סוגשל אמור להיות משפט עמוק שיש סיכוי שתמצאו אותו ב''האתר המקודש לחכמים הסיניים''.

הציור הבא:

אוי, תתעלמו מהיד המביכה..

אוי, תתעלמו מהמצח הארוך..

אבל ברצינות, הוא אמור להיראות מוזר, לא ככה?

בכל אופן, אין לי חשק לתקן אותו כי אין לי מוטיבציה בשיט, וכי נמאס לי להעיף את הלכלוכים של המחק מהדף (רק אותי זה מעצבן?!).

אז, אחרי שקילקלתם את הראייה שלכם, אני אחזור לשרוף את שארית חיי ב'יומני הערפד' (כי למה לא בעצם?).

אז, בה בי אנשים/ משזה לא יהיה. מוות נעים.