פרק 2
⚠️יחסים רעילים⚠️
״תושיטי לי יד ילדה, מהר לפני שיקרה פה משהו רע״ אמר בחיפזון. ״מה זה איך הגעת לכאן?״ שאלתי תוהה ומבולבלת, ״מה זה חשוב טיפשה העיקר שאני כאן והגעתי בזמן, עכשיו הכל בסדר״ הוא אמר תוך כדי שהוא מחבק אותי ועוטף אותי בזרועותיו, בחיים לא הרגשתי מוגנת כל כך. ״אבל עכשיו באמת איך ידעת שאני כאן?״
שאלתי בסקרנות כאילו לפני רגע לא עמדתי למות. התקשרתי אלייך כמה פעמים ולא ענית אז קפצתי לדירה שלך, למזלי התקנתי לך אפליקציית מעקב כי לא סמכתי על הבחור מהשנייה הראשונה. ואני רואה שגם צדקתי״ אמר עם חצי חיוך של נחמה. ״הצלת אותי ממוות בטוח.. כבר ראיתי את החיים חולפים לי מול העיניים כמו סרט״ אמרתי עם דמעות בעיניים כולי רועדת, מפוחדת. עננים החלו לבוא, ״בואי ניקח אותך לאוטו קצת שתתחממי, אחר כך אחזור לחשוב מה נעשה עם הגופה״ אמר תוך כדי שהוא מחבק אותי והולך איתי לאט לאט אל כיוון המכונית. לא עברו יותר מ5 דקות ונשמעה צעקה מאותו הכיוון ממנו הלכנו, לא האמנתי למראה עיניי. אחי הגן עליי בגופו כולו רואה לא ברור.. קצת מטושטש. ״מי אתה?״ צעק אחי בתעוזה. ״אני? אני הסיוט הכי גדול שלך״..
