My Truthful Self

שנות ה70

לפעמים
בא לי לקחת מכונת זמן ולחזור לשנות השביעים,
לחזור לשנים שלא היו בהם סמארטפונים,
וכשהיו מדברים איתך היו מסתכלים לך בפנים.

לחזור לשנים בהם היה פשטות,
לא היה את התחרותיות,
של למי יש יותר עוקבים ולמה יש פלפון יותר חדש,
למי יש את בגדים הכי טרנדים פעם זה לא היה משנה ממש.

הם חיו חיים של להסתפק במה שיש,
אז כל דבר קטן אותם הלהיב וריגש,
היה שם תמימות וילדים היו ילדים,
היום אנחנו רק מחפשים לגדול ולא נהנים מהחיים,
כי יש כל כך הרבה להספיק בכזה זמן קצר,
החיים שהכתיבו לנו הם תובעניים חתרותיים תמיד צריך לחשוב על המחר.

בשביל להתפרנס בשנים אלו ולפרנס את עצמך בכבוד,
אתה קורע את התחת וזה לא מספיק צריך עוד,
כי לא רק שהמיסים שלוחקים לך כמעט את כל השכר,
גם יש כל כך הרבה שפע שלא משנה מה יש לך עכשיו אתה תרצה עוד מחר.

ובשנות ה70 כך לא היה,
לא היה להם שפע אך אולי זאת ברכה,
אז הם היו מסתפקים במה שיש,
לובשים מכנסי פעמון כי ככה כל אחד היה מתלבש,
שומעים כוורת וחיים את הרגע, חיים את העכשיו,
וככה כל אחד היה בשלום חי את חייו.

ובגלל זה חברים בא לי לחזור לשנות ה70,
לראות איך לחיות את הרגע ולהיות באמת שמחים.