פרק תשיעי מה אמרתי לך?!

272 31 31
                                    


אוקי היר ווי גו היום הראשון בהגוורטס

נצנצימ לכולם

סליחה שלקח לי שנה להעלות כי חזרתי לבצפר ויש לי מערכת מבחנים חדשה

--------------------------------------------------------------------------

נ.מ. מיסה

התעוררתי בבוקר וידעתי ישר שמשהו לא בסדר. היו לי סיוטים וקמתי מוקדם. מה נסגר איתי? (לגבי הסיוטים הייתי שמחה סוף סוף! התגעגעתי אליהם) התהפכתי שלוש פעמים במיטה שהייתה שונה היום. מוזר. מה שכן לפני הסיוטים היה לי חלום פשוט מדהים! חלמתי שהגעתי להגוורטס ופגשתי את ניקו והשבעה+ וויל וקליפסו ומישהו בשם אנג'ל שהיה די דומה לוויל.

רגע. רגע אחד. ממתי אני זוכרת חלומות? פקחתי עיניים וראיתי מעליי ומדדי כילה ירוקה כסופה והסתכלתי מעבר לזה, ראיתי את אנבת' שהייתה כבר מאורגנת ואת תאליה שהשחיזה את החוד של החצים שלה. 

"היי אתן יכולות לצבוט אותי כדי שאני אדע שזה לא חלום?" שאלתי אותן ואנבת' שהייתה הכי קרובה עליי תפסה את היד שלי וצבטה אותה.

"איי! תודה" אמרתי משפשפת את המקום האדום וקמה להתארגן. הוצאתי את החצאית שהגיעה לי עד השוק כמו שהיא אמורה ולקחתי מספריים (אני בנאדם רציונלי איך שהגעתי קניתי מספריים להגנה עצמית ולבגדים שאני רוצה להרוס) וגזרתי את החצאית כך שהיא תגיע לי לכחמישה סנטימטרים מעל הברך.

"זה יותר נוח אני חייבת להודות והייתי הופכת את הגלימה לג'קט אם הייתי יכולה. אני אדבר עם דמבלדור. אני גם צריכה להביא גלימה אחת פחות טובה לשיעור שיקויים ולמצוא את חדר הנחיצות בשביל צבא דמבלדור כי אחרת כולם פה ימותו בשנה השביעית או לפני כי יש כמה דברים לא נכונים בספרי הפ" מלמלתי לי ונשמעתי כמו דקו.

התלבשתי בזריזות והכנסתי לחגורה עטים, אולרים וסכיני כיס. אני יודעת להסוות דברים כשצריך.אחרי שווידאתי שלא רואים את הנשקים שלי הבאתי את התיק שלי עם שרביט, מערכת שעות וכמובן השק השחור מאמא שלי. 

"אני יורדת לארוחת בוקר אתן רוצות לבוא איתי?" שאלתי כי כמובן ששיננתי את הדרך לפה, למשרד של דמבלדור ותאמת לכול מקום שהלכתי ועכשיו ידעתי  ב 90% את הדרך לחדר אוכל.

-"כן בטח רק נחכה לבנים" אנבת' ענתה לי ותאליה הנהנה בהסכמה.

ירדנו למטה ושם חיכו לנו וויל וניקו שהיו מחובקים באמצע שיחה. "אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא סולאנג'לוווווווווו" צווחתי לעצמי בשקט מרבי כי לא רציתי להפריע לשיפ האהוב עליי.

-"אה היי בנות" וויל אמר (דאמ הוא שמע אותי) וחייך (הוא מחייך אפילו יותר יפה משחשבתי).

"היי וויל, היי ניקו איפה פרסי ודראקו?" שאלתי למרות שהייתי די בטוחה בתשובה.

נכדיו של הלורד וולדמורטWhere stories live. Discover now