Daddy issues

Game over

אני רואה את העושר בכל פינה פה.
אם ציפיתי להיכנס למסיבת בריכה רגילה, טעיתי.
זה הבית הכי יפה שדרכתי בו, לא נעים לי להשחית אותו - אפילו לא טיפה.
הבית נראה כמו ארמון ענק. פאק. מי חשב שאי פעם אני בכלל אדרוך במקומות כאלה?

״סול!! כמה כיף לראות אותך!!״ אני רואה את בראד, הוא נראה מעט שיכור
״היי בראד, תודה שהזמנת אותי״
״איך אפשר שלא להזמין בחורה יפיפייה כמוך?״
אני מגחכת, המראה שלי פותח לי כל כך הרבה דלתות שזה באמת מעלה גיחוך, אנשים שטחיים ודפוקים
תכלס, לא כל כך אכפת לי - העיקר שזה בא לטובתי.
״קדימה בואי, משחקים never have I ever"
משחקי שתייה, פריבילגיה שיש רק לילדים עשירים
כשלי הייתה שתייה מול העיניים - לא חשבתי פעמיים ושתיתי הכל לפני שאיזה נרקומן יחטוף לי את הבקבוק

הוא מלווה אותי לבריכה, ופאק.

הוא פה. שוב מולי.
הוא מסתכל עליי, אני רואה איזה בחורה נמרחת עליו
יש לו טייפ מאוד ספציפי, הא?
בלונדיניות, עשירות שמתנהגות כאילו העולם שייך להן
לא נעים להגיד - שזה תיאור מדוייק של אשלי.
הבחורה מנשקת אותו ואני מסיטה את המבט, תמצאו חדר אלוהים.
״היי חברים, תכירו את סול״
כולם מחייכים אליי, חלק אפילו לוחצים לי את היד

**נקודת מבט ליאו**

פאק.
היא הבחורה הכי יפה פה.
אני יכול להסתכל עליה שעות, היא כל כך פאקינג יפה.
וכל כך פאקינג מעצבנת, היום זה הולך לקרות - היום היא הולכת לצעוק את השם שלי.

אמבר נמרחת עליי, והדבר האחרון שמעניין אותי כרגע זה לייחס לה חשיבות - אבל אני רוצה למשוך את תשומת הלב של סול, אז אני זורם איתה, בנתיים.

״לעולם לא עשיתי אורגיה״ אף אחד לא שותה, חוץ ממני
כולם מסתכלים עליי מופתעים - כאילו זה כל כך פאקינג מובן מאליו שאני עושה אורגיות כל יומיים
הגיע תורה של סול
״לעולם לא הזדיינתי עם מישהו ושנייה אחרי ניסיתי להזדיין עם החבר שלו״
היא מסתכלת עליי בזעם, אני מניח שהיא קצת שיכורה - אחרת היא לא הייתה כל כך נועזת
אז ככה את רוצה את זה סול?
אין לך מושג לאן נכנסת.
אני מכיר אותך יותר ממה שהיית רוצה שאכיר אותך.
אני מכיר טיפוסים כמוך.
ואני הולך להשתמש בזה.

**נקודת מבט סול**

״לעולם לא גנבתי כסף״
״לעולם לא ניצלתי אנשים לסמים״
״לעולם לא פרצתי לבתים של אנשים״

זה רק קמצוץ קטן ממה שליאו אמר, ובכל תור מחדש - הוא מסתכל רק עליי.
הוא יודע מה הוא עושה,
הוא רוצה להשפיל אותי.
הוא צוחק על הבעיות שלי.
אני שונאת אותו.
כל כך. שונאת אותו.
פאק, כמה שאני שונאת אותו.
למה הוא חייב להיות גם הבן אדם הכי יפה בעולם וגם הבן אדם הכי דוחה בעולם בו זמנית?

כמה דברים שלמדתי על ליאו טיילר -
הוא אדיש, אדיש מידי. לא משנה מה יעבור מולו - הוא לא ינקוף אצבע.
אבל עם האדישות שלו - הוא מצליח להוציא אנשים מהשלווה שלהם, להיכנס לאי שפיות. כי הרי הוא עושה את זה בדרך כל כך מתוחכמת ושקטה - שאנשים חושבים שהם מאבדים את השפיות שלהם כאשר הוא זה שגורם להם לאיבוד הדעת.
אני שונאת אותו. שונאת אנשים כמוהו.

הוא הולך להתחרט על ההשפלה הזאת, כל כך להתחרט.

אני שותה, אני לא מפסיקה לשתות.
אין תחליף לסם - אבל שתייה בהחלט היא סוג של בריחה.
עוד קוקטייל ועוד קוקטייל.
עוד שוט ועוד שוט.
אני מתחילה לשכוח מההשפלה שליאו העביר אותי מקודם, ואני אוהבת את זה.
אז אני ממשיכה לשתות.
וממשיכה.
וממשיכה.

אשלי לא מפסיקה לדבר, אני כבר לא רואה את ליאו בזווית העין.
כנראה שהוא הלך, ואני מרוצה מזה.
״היי סול, קדימה - קחי שוט״ קולו של בראד מגיע לאוזניי, אני מסתובבת ורואה אותו
אני לוקחת את השוט ומתיישבת על שפת הבריכה
כל כך הרבה יוקרה, זהב, ילדים שמשועממים מהחיים המושלמים שלהם, הכל פה נראה כמו פאקינג תפאורה לסרט על האליטה של שנות ה90.
והנה עוד כד שעולה כנראה הון נשבר.

אני מתחילה להרגיש מטושטשת
מטושטשת מידי, וזה מוזר - כי הייתי שותה בכמויות אלכוהול
לעולם לא הגעתי למצב של טשטוש קיצוני
אני מרגישה.. שאני הולכת להתעלף
אני לא מרגישה טוב.

פאק.

**נקודת מבט ליאו**

אני שונא את המסיבה הזאת.
אני מרחיק ממני את כל מי שמנסה לדבר איתי, שונא להעמיד פנים.
לפחות הצלחתי להתחמק מאמבר.
אשלי ניגשת אליי, העיניים שלה אדומות והחיוך שלה מסגיר את זה שהיא עישנה - והרבה
״הייי בייבייי - אתה ראית אולי את סול?? אני פשוט.. אני מחפשת אותה ואני חושבת שבראד נתן לה משהו... אתה חושב שהוא נתן לה משהו?? היא נעלמה לי״
מהרגע הזה - לא חשבתי על כלום, לא המשכתי להקשיב לה.
חשבתי רק על להציל אותה מהמזדיין הזה.
פאק. ידעתי.
אני נכנס לאחוזה המזדיינת שלו ושובר כל דבר שעומד לי בדרך.
אני שונא לאבד את קור הרוח שלי - זה קורה במקרים מאוד נדירים
אני פותח כל דלת שאני רואה, עד שאני מגיע לקומה למעלה
אני שומע את הקול של המזדיין הזה

אני שובר את הדלת ורואה אותה
אני לא מצליח להבין את סערת הרגשות שמתחוללת לי כרגע בגוף כשאני רואה אותה ככה.

כל כך טהורה. מלאכית שבורה.

״מה קורה איתך גבר? נראלי שאתה צריך להירגע קצת״ אני שומע את הקול של בראד
ומפה אני מאבד את העשתונות שלי
״חתיכת בן זונה״ אני דוחף אותו
״חתיכת אפס מזדיין״ הוא מנסה לדחוף אותי בחזרה, אבל אני מפיל אותו על הרצפה
ומפוצץ אותו, פשוט מפוצץ אותו מכות
סול חצי מעולפת, אני יכול להרגיש שהיא לא מבינה את הסיטואציה
אבל הדמעות שלה זולגות, ואני שומע יבבות
חתיכת מזדיין, היבבות האלה מדרבנות אותי להמשיך לפוצץ אותו גם כשהוא מחוסר הכרה.

אני נעמד, מרים את סול בדיוק כמו ביום הראשון שראיתי אותה, ולקחתי אותה מהים
אני סוחב אותה לאוטו שלי

אני לא מחזיר אותה לפנימייה כרגע, אין סיכוי
אין לי מושג למה,
אבל אני מסיע אותה אליי.
יש לי צורך חזק מידי לשמור על הבחורה הזאת,
ואני שונא את זה.
מה אני עושה?