Daddy issues

מלאכית שבורה

**אזהרת טריגר - התאבדות**

אליטה.

אם היו אומרים לי לתאר את המקום הזה במילה אחת, זאת הייתה המילה.

עשן הסיגריות אופף אותי וגורם לי להיכנס לאופוריה נוסטלגית, וויסקי וסיגרים בכל פינה, שמפניה נשפכת בכמויות ואני יושבת בצד עם השמלה הצמודה שהשותפה החדשה לחדר שלי הביאה לי, אשלי.

זה בכלל לא נראה כמו פנימייה יוקרתית, זה נראה כמו הרבה יותר מזה
כולם פה נערים שנחנקים מכמות הכסף שיש להם, הם במגרש של הגדולים.
מה היה להם כל כך רע בחיים שהם היו צריכים להיכנס לכל העולם הזה? הם לא עברו רבע מהשיט שאני עברתי, הלילות שגנבתי מהשכנים כי הייתי רעבה לקצת אוכל.
בלי לשים לב סיימתי את כל הכוס של הוויסקי, אשלי כבר נעלמה
החלטתי לחקור את המקום, המסיבה הזאת עולה לי על העצבים.

אני יוצאת מהמתחם הענק ומגיעה לאזורי החדרים
אני מבחינה בכך שיש חדרים גדולים יותר, קטנים יותר, חדשים יותר
זה כנראה עניין של תשלומים..
אני יוצאת מהפנימייה לנשום קצת אוויר, כל העושר הזה חונק אותי.
אני רואה בזווית העין שלי את החוף, הכל כל כך קרוב וכל כך רחוק בו זמנית.
אני מדליקה סיגריה ומתחילה להתקדם בצעדים קטנים, לאן שהוויסקי יקח אותי
אני מגיעה לחוף ורואה את הגלים הקטנים נשברים, אני נושמת את האוויר ו..
טוב פאק איט, אני עושה את זה
נמאס לי להדחיק את העובדה שהקיום שלי מיותר בעולם.
נמאס לי להדחיק את השנאה העצמית, את החיים הדפוקים שלי
אני בחיים לא אהיה כמוהם
להם יש כסף, הם יצאו מכל סיטואציה.
אני לא.
אני נכנסת אל המים, ושוקעת לבפנים
לא נותנת לגוף המרדן שלי לשלוט עליי כרגע, משחררת אותו
אני מתחילה להרגיש את זה, את המוות שלי קרב
הנשימה שלי כבר ממזמן לא סדירה, אני נותנת לזה כמה שניות עד שלא אהיה פה יותר.
אני שוקעת, מקווה לא לקום יותר. לא להיות יותר.

**נקודת מבט ליאו**

״נראה אותך במסיבה בייבי״ קלואי קורצת, זיון מאוס.
כולם כל כך בונים על המסיבה הטיפשית הזאת, אני רק רוצה קצת שקט מהמקום הזה
״אתה בא? המסיבה התחילה״ אני רואה את ג׳וני כבר מחוק
אני מהנהן לשלילה ויוצא מהמקום הזה, הכל פה מתחיל להיות פאקינג מאוס.
אני מתקדם אל עבר החוף, השקט שלי.
פותח בקבוק בירה ומנסה להירגע, מנסה להבין מה קורה לי בזמן האחרון ולמה הכל כל כך מרתיח.
לפתע אני מבחין במשהו שמגיח מתוך הים, אני מתקרב כדי להבין מה זה
נערה?
זאת פאקינג נערה?!
אני לא חושב פעמיים ורץ להוציא אותה, נראה כאילו היא טבעה, אני לא יודע איך להתמודד עם הדברים האלה אבל אני לוקח השראה מכל הסרטים שראיתי ומנסה להנשים אותה תוך כדי שאני רץ איתה לעבר החוף
אני מניח אותה על החול ונותן את הנשמה שלי כדי שהבחורה הזאת לא תמות לי בידיים. מה לעזאזל קורה פה?
היא מתחילה להשתעל, בחיים לא הרגשתי הקלה כזאת.
היא פותחת את העיניים
הולי. שיט.

מה זה הדבר היפה הזה?

למה היא כל כך יפה?

ולמה היא כל כך מוכרת לי?

״מה קורה פה?״
היא שואלת במלמול

״תגידי לי את״
אני מחזיר לה בטון רגוע שלא אופייני לי בדרך כלל

״למה.. למה...״
היא ממלמלת ואני לא מצליח להבין כלום, אני שונא את זה

״חתיכת בן זונה״ היא מתחילה לבכות בפתאומיות, היא קמה על רגליה והתחילה לדחוף אותי
עמדתי כמו אבן וזה לא הזיז לי לשנייה
הסתכלתי עליה בבלבול
״מה עובר עלייך? כרגע הצלתי אותך״
״אתה חושב שאתה איזה גיבור?״ היא מחזירה בתוקפניות
״למה הצלת אותי? למה?״ היא ממשיכה בהתקף הזעם שלה
״תירגעי ילדת מלגה, עשית יותר מידי סמים היום אה?״
״לא עשיתי שום פאקינג סמים״

אז משם היא מוכרת לי.
ראיתי אותה ביום שהיא הגיעה לקבל מלגה, היא הייתה נראית כל כך שבורה ושווה באותו יום, לא הורדתי את העיניים לשנייה כשהיא ישבה בחדר המנהלת.

אני מתעלם מהצעקות והמכות הקטנות שלה ופשוט מרים אותה, מוביל אותה למבנה
הרגשתי מן צורך מוזר כזה להגן עליה שזה לא יקרה לה שוב
שוב, לא אופייני לי.
אבל זה הגיוני בהתחשב בעובדה שהיא ניסתה להתאבד לפני רגע, לא?

אני נכנס למבנה ורואה את כל הנערים מחוקים, הסמים האלה כל כך יקרים, אפשר לקנות איתם לפחות חמישה בתים במנהטן.
אני לא כמוהם.
אולי במצב הבנק אני כן כמוהם.
אבל חוץ מזה - כלום. שום דמיון.

אני כבר מתחיל להבחין ללחשושים ולמבטי רצח שאני מקבל מהבנות, הן כל כך חוצפניות שהן מעוררות בי חשק לתקוע להן מזלג בעין.

נערת המלגה נשענת עליי, היא כבר הפסיקה להילחם, היא חצי רדומה וממלמלת כל מיני מילים מוזרות
כל כך יפה. היא נראית כמו מלאכית שבורה.

אני ניגש לקבלה

״איפה החדר שלה?״

״מה השם?״

אני לא יודע מה לענות ומנסה להיזכר באם היא אמרה לי את שמה

״מה השם שלה?״ האישה שמאחורי הקבלה חוזרת על זה

״היא במלגה, אני לא יודע יותר מזה״

״172, קח אותה לחדר מהר לפני שיראו אותה ככה״

אני לוקח אותה לחדר, דופק בדלת ומגלה את אשלי, היזיזה המיתולוגית שלי

״ליאו? מה קורה פה?״
״תשמרי על החברה שלך״ אני אומר באדישות, עוזר לה לקחת את נערת המלגה למיטה

אני יוצא מהחדר בלי לשמוע מה אשלי ממשיכה לקשקש שם, לא מצליח לעכל את הסיטואציה המוזרה שנקלעתי אליה.

מי את? נערת מלגה
ולמה את כל כך מסקרנת אותי?