כבר הרבה ימים שאני חושבת על מה לעשות,
מתחאבת, בורחת, מסתתרת ונותנת לעצמי לבכות.
שואלת כל פעם מחדש,
למה זה קורה לי?,
למה הכול פתאום נגדי?,
וכשאני מנסה לשנות את זה-
זה תמיד חוזר ומופיע מולי.
צוחק לי בפרצוף,
אומר לי מגיע לך,
והולך,
מתרחק אט אט.
ואני?
כמו מסכנה,
פשוט בורחת למקום אחר,
מלאה במחשבות.
מקום אחר- רחוק מכולם,
מקום אחר- שאף אחד אחר לא יידע עליו לעולם,
מקום אחר- שמור רק לי,
מקום אחר- ששומר על כל הסודות בשבילי.
אם קורה לי משהו,
זהו המקום היחיד שאני אליו אוכל ללכת,
אם אני רק ארצה לבכות,
זהו המקום היחידי שאליו אוכל לדבר,
כמעט כמו החבר הכי טוב,
כמעט כמו בן אדם,
רק שלא יכול לחבק...
מקום אחר- שמכיר את כל הבעיות,
מקום אחר- שמנסה לעזור לי לדבר על הצרות,
מקום אחר- שאליו תמיד אפשר לבכות,
מקום אחר- שרק שלי יכול להיות.
אך ורק שלי...
YOU ARE READING
My songs
PoetryYou will not find poetry anywhere if you do not bring a bit from your heart...