הבטתי בו לכמה רגעים והרגשתי אבוד. אבוד בתעלומה שנקראת לואי. אבוד בזוג עיניים כחולות, אבוד בריח וניל וסיגריות, אבוד עמוק מידי בריבים על אמנים מודרנים. תחת נשמתי הסנפתי את ריח הסיגריה שטרם התכבתה. ניסיתי לחשוב איך לפתור את התעלומה בשם לואי, אבל גם אחרי שכל חתיכות הפאזל ניסו להתחבר, ופיסות אבודות של רגעים גיששו אחד אחר...
"למה אף פעם לא הייתה לך חברה? למה אתה לא מוצא מישהי?" שאל אותי נייל את השאלה שכולם שואלים אותי. אני לא צריך קשר זוגי.. לפחות לא כרגע. אנחנו בני 16 מה נעשה עכשיו עם חברה? סבבה סרט, נשיקה, אבל אני לא מאמין שזה יגיע לחתונה. ואם זה לא מגיע לחתונה אז למה שנהיה בקשר כזה? נייל אומר שזה כיף שמישהו אוהב אותך ככה וכיף להחזיר לו...