נ.מ גאנגקוק
״גימין בייבי בוא״ יונגי טפח על רגלו, קורא לגימין להגיע אליו.
גימין התרומם מעט ומהספה, אך משכתי אותו חזרה לישיבה
״בוא נחזיר להם על מקודם.״ לחשתי לגימיני שחייך והנהן מעט
״גאנגקוקי אהובי~״ גימין אמר, מתיישב עליי ומנשק את צווארי נשיקות פרפר, חייכתי והנחתי את ידיי על מותניו הקטנות ״כן בייב?״ שאלתי בנשיכת שפתיים, זרקנו מבט קטן בני הזוג שלנו, שהיו מופתעים.
גימין לא ענה לי ורק רכן לעברי בחיוך, האפים שלנו נפגשו ושפתייו היו קרובות יותר מתמיד, העפנו עוד מבט אל שני הבוגרים שהסתכלו עלינו במבט חושש ומעט קפוא, חייכנו מעט ״בוא נלך לחדר~״ גימין הציע והנהנתי קם ומרים את גימין עליי, הולך במהירות לחדר, נועל את הדלת.
״גימיני תגנח חזק״ לחשתי לו והתחלנו ב״סקס״ הסוער שלנו.
אחרי כמה דקות שמענו צעדים חזקים מתקרבים לדלת ואת הדלת עפה לרצפה ״אעאעאע״ אני וגימין צעקנו ונפלנו מהמיטה אחד על השני, שפתינו מתנגשות אחת בשני, הוא קם ממני לאט ״שמעתם על לדפוק? מה אתם שוברים את הדלת?״ גימין אמר והביט על הדלת ששכבה על הרצפה ״מסכנה אני מרחם עלייה, היא לא שרדה את זה״ גימין אמר וציחקקתי מעט מרמת הטמטום ״אוקיי למה אתם פה?״ שאלתי מתיישב על המיטה שהייתה ממוקמת באמצע החדר ״של מי החדר הזה באמת?״ שאלתי שוב ״אנחנו פה כי בא לנו, וזה חדר של אף אחד״ טאהיונג ענה לי ״אוקיי.. גימיני רוצה לבוא איתי להורים שלי עוד מעט?״ שאלתי את גימין שהתיישב לידי ״כןכן!!״ גימין צעק וקפץ עליי בשמחה ״הוא לא הולך לשום מקום.״ יונגי אמר, גורם לגימין להתבאס ״אבל אבל זה לא פייר אני רוצה לראות את דודים שלי! לא ראיתי אותם הרבה זמן..״ גימין אמר והשפיל את מבטו ״תראה אותם פעם אחרת.״ יונגי אמר ״לא רוצה. למה אתה חייב להיות רע? אני רוצה לראות את המשפחה שלי!״ גימין צעק בבכי, ״שש ג׳ימיני..״ לחשתי וחיבקתי אותו ״בייבי זה לא זה פשוט-״ ״זה אף פעם לא זה נכון?״ גימין שאל בעצבים ״טוב בסדר תלך.״ יונגי אמר גורם לגימין לקפוץ בשמחה, אוקיי לילד הזה יש פיצול אישיות קשה במיוחד ״תודה דאדי.״ הוא נישק את יונגי, שהרים אותו עליו ״אנחנו נלך עכשיו ואחרי שתחזרו מחכה לכם עונש״ יונגי אמר ״תהנו״ אמרתי בקריצה לגימין מתעלם מהמשפט האחרון שלהם, הפעם הם לא יוותרו לנו, אני חושב, גימין צחקק והסמיק ״תהנה גם״ הוא החזיר לי גם קריצה והם יצאו לחדר ״בייב״ טאהיונג קרא לי והתיישב לידי ״כן דאדי?״ החזרתי בשאלה והתיישבתי עליו, הוא חיבק את מותניי ואני את צווארו "כבר שתיים וחצי בצהריים מתי תלך להורים שלך?" טאהיונג שאל "ממ.. נראה לי עוד מעט.." גאנגקוק ענה "אני אסיע אותך." גאנגקוק המהם ונישק את טאהיונג ״אתם באמת הולכים להעניש אותנו?״ שאלתי בחשש ״אולי כן ואולי לא, אל תדאג אולי תהנה מהמכות על ישבן שלך״ הוא אמר מוריד את ידיו אל ישבני ומוחץ אותו ״א-אהה~״.
--
"תתקשר אליי שתסיימו אני יבוא לאסוף אותכם." טאהיונג אמר, עוצר את הרכב מול ביתו של הקטן "אוקיי דאדי" גאנגקוק השיב " ביי" הוסיף ונישק את הלחי של טאהיונג, יוצא מהמכונית המפוארת של טאהיונג יחד עם גימין.
הם צעדו יחד בשביל הבית מגיעים לדלת החומה שתלוי עליה שלט כחול שעליו נכתב 'כאן גרים משפחת ג'ון.' גאנגקוק חייך למראה השלט שנעשה על ידיו שהיה צעיר יותר, הוא עשה אותו יחד עם הוריו, זה היה מאוד כיף.
הוא תיקתק שלוש פעמים "רק רגע" שמעתי קול מוכר, אך לא היה שייך לאמו או אביו.
״אלין?״
אלין עמדה עמדה בפתח הדלת
״גאנגקוק? גימין?״ שניהם שאלו בהפתעה
״מה את עושה פה?״
״מה אתם עושים פה?״
״באתי לבקר בבית שלי״
״אני בבית שלי״
״רגע מה???״ שתיהם צעקו ״מה זאת אומרת הבית שלך?״ שוב שניהם צעקו בקצב אחיד ״מה קורה פ-״ הם שמעו קול, הקול של אמא של גאנגקוק, ״אווו גאנגקוק בני״ אמו אמרה בחיוך והתקרבה מחבקת אותו, ״היי אמא״ גאגנקוק השיב וחיבק את אמו ״אמא???״ אלין שאלה בהפתעה ״ומי זה?״ אימו של גאנגקוק הבחינה בילד שעמד ליד גאנגקוק ״דודה זה אני גימין.״ גימין ענתה לשאלתה ״אומו!! גימין??? שנים לא ראיתי אותך מתוק שלי.״ אימו של גאנגקוק אמרה בהתרגשות וחיבקה את גימין, שציחקק מעט וחיבק אותה בחזרה ״התגעגעתי אליכם, מאוד.״ גימין אמר מחייך בעצב ״גם אנחנו אלייך.״ אימו של גאנגקוק השיבה ״בואו תיכנסו.״ הוסיפה בחיוך, הולכת לסלון שמאחוריה אלין, גאנגקוק וגימין ״גאנגקוק חמוד.״ אמא של גאנגקוק, סה-ג'ין אמרה ״כן אמא?״ גאנגקוק שאל ״אלין היא אחותך הקטנה..״ סה-ג'ין אמרה ״מה?? את ידעת מזה?״ גאנגקוק שאל את אלין ״לא, רק עכשיו.״ אלין ענתה, באותו היום שגאנגקוק ניחם אותו אחרי שהיא שפכה את הלב בפניהם, אז בעצם.. אח שלה הגדול ניחם אותה? אותו אחד שרצתה לפגוש מאז שנודע שיש לה אח? אותו אח ששמעה רק בסיפורים של אמא שלה? כן, כנראה.
״אני לא מאמינה שאני הייתי לידך ולא ידעתי שאתה אח שלי.״ אלין אמרה שדמעות זורמות מעינייה ״אל תבכי אחות קטנה״ גאנגקוק חייך וקם לחבק אותה, היא התנפלה עליו בחיבוק חזק ואוהב, הוא חייך.
--
"אמא.״ גאנגקוק קרא לאימו אחרי שאכלו ״כן יפה שלי?״ שאלה סה-ג'ין ״אני צריך לדבר איתך.״ גאנגקוק אמר והיא הנהנה, עולים לחדר שלו כדי לקבל קצת פרטיות.
״אמא..״ גאגנקוק אמר בהיסוס ״בוא תשב לידי ואז תתחיל לדבר.״ סה-ג'ין אמר, טופחת על צד המיטה של גאנגקוק, קוראת לו לשבת לידה, הוא התיישב על המיטה ושיחק באצבעותיו בלחץ, אימו ששמה לב לזה דאגה להרגיע אותו, "גאנגקוק מתוק. לא משנה מה זה יהיה אני יקבל את זה. כמו שקיבלתי את זה שאתה נמשך לבנים, לא שיש לי בעיה עם הקהילה הגאה. אל תהיה לחוץ מתוק שלי. פשוט תספר, אני אמא שלך אני לא ישפוט אותך." היא אמרה בחיוך, מחזיקה בידיו, הוא נשם עמוק והתחיל
"אני רוצה שתקבלו את טאהיונג ותשלימו איתו."
--
ישבתי במשרד שלי עם שלושת חבריי וגם שותפיי, לא ידעתי מה קורה עם הבייבי שלי, אם עכשיו הוא והוריו רבים אחד עם השני בגללי, מקבלים את העיניין, או שהוא התחרט בכלל? לא ידעתי.
רציתי שיהיה עכשיו בין זרועותי ויתכרבל בתוכי כמו תינוק קטן, טוב למה כמו? הוא היה תינוק קטן, התינוק שלי.
הרגשתי שתכף אשתגע אם הוא לא יהיה פה בזמן הקרוב, "טאהיונג?" קול נשמע "כן?" שאלתי, רק עכשיו שם לב לידו של באקהיון שנגעה בי מעט "על מה אתה חושב? שעה אנחנו קוראים לך ואתה בוהה בקיר" באקהיון אמר "מצטער, אני פשוט לא מרוכז." אמרתי נאנח "שמנו לב, מה קרה?" נאמגון שאל "אני פשוט חושב על גאנגקוק." אמרתי "אנחנו מבינים, הוא יחזור עוד מעט, אל תדאג.״ יונגי אמר והנהנתי בשקט, הוא צודק, אבל עדיין לא יכולתי להפסיק לחשוש.
—
"אני רוצה שתקבלו את טאהיונג ותשלימו איתו."
״מה אמרת?״
אימו שאלה בהלם
״אני רוצה שת-״
אימו קטעה את גאנגקוק
״כן שמעתי, אני מקווה שתסביר את עצמך, למה אתה רוצה שאני ואביך נקבל את הבן אדם שאיים עלינו וחטף אותך.״ אימו שאלה משלבת את ידייה על החזה שלה ומחכה להסבר, היא לא כעסה וידעה בדיוק איך לדבר עם בנה, ״אמא, אני אוהב אותו.. אני לא רוצה שתהיו מסוכסכים ככה ותשנאו אותו, אני רוצה שתסתדרו.
אני לא הולך לעזוב אותו לא משנה מה תגידו, אולי הוא חטף אותי בלי שרציתי, אבל עכשיו אני לא אלך ממנו לא משנה מה יקרה, בבקשה תבינו אותי..״ גאנגקוק אמר, מנסה לשלוט בדמעות שלו.
״גאנגקוק, אני..״
רציתי להגיד תודהההההההה😍😍
ובכלל גם כל הקריאות, הצבעות והתגובות שיש לספר הזה. תודה😍❤️
לילה טוב שבוע טוב בוקר טוב ולא יודעת מה עוד
סליחה שלא העלתי פרק המון זמן הייתי עסוקה גם כתבתי, וגם הייתי צריכה להכין פוסטים בעמוד שלי לביטיאס מצטערת מחילה תמחלו ותהיו אנשים טובים✨🥺
23.9.2020