ההבנה היכתה בי. לא סתם מריה שמחה בזמן האחרון, לא סתם קליי מרוחק קצת ולא קריר קצת כמו שהוא בדרך כלל. הם מיועדים. ״מריה תהייה בסדר״ אמרתי והם הביטו בי ״איך את יודעת?״ טליה אמרה בעיניים נוצצות וריי חיבק אותה ״היא עם המיועד שלה הוא ישמור עליה, אני מכירה אותו והוא לא ייתן לשום דבר לקרות לה״ אמרתי והם הנהנו אך ראיתי את אי הוודאות בעיניהם ולא עבר יום שלא התקשרנו אליהם, אך אין תשובה..
מריה
נחתנו בתאילנד והגענו לבית המלון בו נתגורר בשבוע הקרוב ״רוצה שנצא לטייל קצת?״ קליי שאל והנהנתי בשקט והוא חיבק אותי מאחור ״אם את רוצה לחזור אנחנו נחזור, טוב יפה שלי?״ אמר והנהנתי ונשקתי לשפתיו ברוך ״טוב יאללה בואי נלך לרכב על פילים או משהו, יש לך רעיון יותר טוב?״ אמר וכרכתי את ידיי סביב צווארו וצחקקתי ״המממ...״ עשיתי כאילו חושבת ״מה דעתך שנבדוק עם המיטה נוחה מספיק..?״ אמרתי וכמובן שהוא לא חיכה שנייה והדביק את שפתיו לשלי ואתם יודעים מה קרה אחר כך😏
״אתה בטוח שלא ימצאו אותנו פה?״ ״בטוח. לא אמרתי לאף אחד לאן אנחנו הולכים אז אבא שלי והפעילים שלו לא ימצאו אותנו״ אמר כשנהג ברכב לכיוון איזו מסעדה טובה שרצה לקחת אותי אליה ״אני רואה שמשהו לא בסדר, מה מטריד אותך?״ ליטף את גב ידי שהחזיקה בשלו באגודלו ״מה אם ימצאו אותנו? יש מספיק מורדים בכל עולם ובהחלט לא חסר״ אמרתי והוא ליטף את שיערי הזהוב ״הכל יסתדר את תראי, אנחנו נישאר כאן ונחייה בנחת ואני אתקשר מאיזה טלפון ציבורי או משהו לבלו או להורים שלך ונוכל להשלים חומר לימודי מהאינטרנט״ אמר וחיככתי את אפי בשלו ״בסדר״ אמרתי והוא אמר שהוא רוצה לקחת אותי למסעדה אז שאתלבש יפה ויצא. כן מפריע לי שאני לא יכולה להתייעץ עם אמא או עם בלו בנוגע למה ללבוש ליציאה, לדייט או בכלל בקשר לחוויות שלי עם קליי אבל הכל לטובה...
לבשתי שמלה כחולה כהה ארוכה עם שרוולים ארוכים גם כן, כי דיי קר בחוץ אבל זה אלגנטי גם כי זה תמיד ויפה וגם כי יש מחשוף בחזה, ונעלתי נעלי עקב לא גבוהות ממש ובפניי ובשיערי לא נגעתי. ״וואו.״ קליי עמד בצד ובהה בי ״אתה נראה נפלא״ סידרתי את דש חולצתו והוא סידר לעצמו את החליפה השחורה שלבש ״אנחנו ממש לא נראים בני שמונה עשרה״ צחקקתי והוא חיבק אותי וגופי התמסרתי לחום גופו ״אני אוהבת אותך אתה יודע את זה נכון?״ לחשתי ״תמיד.״