בלו
התארחתי אצל הערפדים בלילה כי לא רציתי לחזור לעיר עכשיו ולראות את קיינן..
אני בצורת הזאב שלי יושבת על עדן החלון הגדול בטירת הערפדים. ״לא נרדמת?״ ריינה פתאום באה לידי ׳תשמעי אני לא רוצה להעליב אבל באמת מסריח פה מערפדים׳ שידרתי לה מכיוון שהיא חצי זאבה ״לי זה לא מפריע, זה רגיל״ אמרה ׳איך את דודה של קיינן?׳ שידרתי לה ״לי לריי ולג׳יין יש את אותו האבא. אמא שלהם נרצחה בידיי הציידים וכמה בוגדים מהדרום ואילו אמא שלי הייתה מלכך הערפדים, אז עכשיו ירשתי את מקומה״ אמרה והנהנתי ״מה קיינן עשה?״ שאלה ׳בגד בי עם הזונה של השכבה׳ עניתי והיא נאנחה ושוב אמרה שהוא לא התכוון אבל אני לא מאמינה בזה. נאנחתי בתסכול והלכתי לישון..
קמתי ולאחר שהודעתי לקיימה חזרתי לביתו של קיינן לקחת את הדברים שלי ונתקלתי בו. ״בלו את חייבת להקשיב לי אני לא בגדתי בך!״ אמר אבל הרמתי את ידי להשתיק אותו ״דיי. קיינן אתה יודע איזו הרגשה נורית זאת להיות מושפלת כל כך?! אתה לא סתם חבר שלי וזו לא סתם בגידה! אתה המיועד שלי.. איך יכולת לעשות לי את זה?..״ התחלתי לבכות ״בלו שלי אני כל כך מצטער שזה מה שאת חושבת אבל תאמיני לי שלא קרה שום דבר! אני לא יכול לראות אותך בוכה.. ישבתי על הספסל וחיכיתי לך ואז מייגן פשוט באה ונישקה אותי בהפתעה ואז הגעת, בבקשה תאמיני לי אהובה שלי בבקשה..״ התחנן אבל הייתי פגועה מידי בשביל לסלוח לו כרגע. ״מצטערת קיינן.. אני.. אני צריכה זמן לחשוב..״ אמרתי והוא עצר אותי ״לחשוב על מה?״ שאל ״לחשוב עם עצמי.. עלינו..״ אמרתי והלכתי משם אל הדרום, לביתן של החבורה שלנו שם הנים תמיד יושבים..
נכנסתי בדלת והבנים כמובן היו שם וברגע שראו את פניי האדומות מבכי הם רצו אליי ופרצתי בבכי בזרועותיו של קליי שהגיע אליי ראשון ״מה קרה קטנה????״ הם שאלו ומשכתי באפי ״ק-קיינן בגד בי עם מייגן..״ אמרתי והם חיבקו אותו ונעלנו אותו עד שבסופו של דבר נרדמתי בזרועותיו של ניק..
כמה הייתי רוצה להירדם בזרועותיו של קיינן עכשיו..
קיינן
בלו הלכה ופשוט צנחתי על הרצפה והתחלתי לבכות. פשוט לבכות. ״קיינן? קיינן מה קרה??״ אמא רצה אליי כשנכנסה הביתה והתפרקתי לחיבוק שלה וסיפרתי לה על מה שקרה עם מייגן ״ועכשיו היא אמרה שהיא צריכה זמן לחשוב עלינו.. אמא אני לא יכול בלעדיה ועם הזמן זה יהייה יותר ויותר גרוע.. אני חייב למצוא דרך לגרום לה לסלוח לי..״ בכיתי בזרועותיו והיא חיבקה וליטפה אותי ״דיי יפה שלי.. אתה רוצה לגרום לה לסלוח לך נכון?״ שאלה והנהנתי והבטתי בעיניה הירוקות ״כן״ ״עוד מעט נשף האביב ויש לי רעיון שיכול להחזיר לך אותה״ אמרה בחיוך ״אעשה הכל!״ אמרתי ונרדמתי בזרועותיה שנאמר שלושה לי מילים מנחמות.. כמ הייתי רוצה להירדם בזרועותיה של בלו עכשיו..
אנונימי
״אבא הצלחתי.״ אמרתי לו והוא חייך חיוך גאה ״יופי. עכשיו תמשיכי לנהוג לפי התוכנית. אני כבר לא יכול לחכות להניח את הידיים שלי עליו..״ חייך בזדוניות ״אני לא מוכן להתאכזב ולא מוכן לכישלונות. הבנת?״ אמר והנהנתי ״אני מבינה.״