"אני מבטיח"
*********
היססתי לרגע ונאנחתי "לפני ארבעה חודשים אני.. הסתובבתי בהריסות של הפיצוץ מלפני שבע עשרה שנה ואז.. ציידים חטפו אותי ו.." עיניי נצצו והסתכלתי על הגלים המתנפצים על החוף "הם לקחו אותי למקום.. כמו מן מקרר ענק כזה.. צינוק קפוא בטמפרטורה של מינוס שמונים מעלות בערך.. הייתי על סף היפוטרמיה והם עינו אותי עם חשמל ו.. שוטים וסכינים וכסף.. במשך חודש.. הקור כבר לא היה נעים ההוא היה מענה.. הרגשתי שאני עומדת למות ואז הגיע צייד אחד. הוא היה נחמד יותר מהאחרים והוא אמר לי ש... שאח שלי מת שהם הרגו אותו וההורים שלי אמרו שהוא היה בקולג׳ ובגלל זה לא ראיתי אותו חצי שנה.." דמעה אחת ברחה לה "ואני לא האמנתי שהוא מת אז בלילה הוא לקח אותי לראות אותו ואז גיליתי שהוריי שיקרו לי.."
לא יכלתי לעצור את הדמעות מלזלוג על לחיי "ו-ואז הם.. הזריקו לי אקוניטון סגול ו.. בחיי כמה שזה כאב.. זה שרף לי את החיים אני הרגשתי שזורמת לי אש בורידים זה היה נורא.. יותר גרוע מהעינויים עצמם.." בכיתי וקיינן חיבק אותי חזק "ובאותו היום שהשבט מצא אותי, ממש כמה דקות לפני הצייד שעינה אותי החליט ל.... הוא.." לא הצלחתי להוציא את המילה מהפה "את לא חייבת להמשיך.." קיינן ליטף את ראשי "ה-הוא א-אנס אותי.." בכיתי את נשמתי "אתה בטח חושב שאני מגעילה, מזוהמת.. אתה לא תרצה להתקרב אליי נכון?" אמרתי בעצב ובאתי לקום אך הוא עצר אותי והפיל אותי כל שישבתי עליו "אחד, אני לא חושב שאת מזוהמת ומגעילה אז תוציאי את זה מהראש שלך בלו. דבר שני, זו לא הייתה אשמתך ואני לא נרתע ממך ולא הולך להתרחק ממך" אמר וחיבקתי אותו חזק
"כששחררו אותי כעסתי על ההורים שלי כל כך שהסתירו ממני את המוות של אח שלי במשך חצי שנה ואני לא מדברת איתם עד עכשיו.." אמרתי וקיינן התנתק מהחיבוק "ידעתי שהם מוכרים לי מאיפהשהו! וולקן וסוראיה הם ההורים שלך?" שאל והנהנתי "כן למה? איפה פגשת אותם?" שאלתי מבולבלת "הם באו להתייעץ עם ההורים שלי לגבייך ואז הכרתי אותם, ידעתי שהם היו מוכרים לי" אמר וחייכתי ובהיתי בפניו היפות..
"אני יכולה לנסות משהו?" שאלתי בשקט כשישבתי על קיינן והוא המהם "אתה יכול.. לעצום עיניים?" שאלתי והוא עצם את עיניו. הנחתי את ידיי על לחייו והצמדתי את שפתיי לשפתיו ברוך.. הוא העמיק את הנשיקה ונוצר מצב שאנחנו נלחמים על שליטה ומתנתקים מחוסר אוויר "וואו.." מלמלתי ועיניו זהרו לרגע "את ראית את זה?" שאל והנהנתי "אנחנו מיועדים.." לחש וליטף את פניי "את רוצה להיכנס למים?" שאל והנהנתי ונשארנו בהלבשה תחתונה ולמזלי לבשתי סט לבן תואם והוא נשאר בבוקסר צמוד שחור ופלג גופו העליון חשוף ולא יכולתי שלא לבהות בו "אוהבת את מה שאת רואה?" שאל והשפלתי מבט, בטוחה שאני מסמיקה "אלוהים יעזור לי..״ הוא מלמל ״את נראית.. וואו.." אמר וקברתי את פניי בידיי "ניכנס?" שאל והוא נכנס ראשון.
"קיינן" לחשתי בעיניים נוצצות ולא הסכמתי להיכנס למים הקרים. זה מזכיר לי את הקור המענה של הצינוק.. התחלתי לבכות בלחץ וקיינן חיבק אותי "היי, היי, אני פה בלו הכל בסדר את בטוחה" קינן מחה את דמעותיי ונכנסתי מחובקת איתו למים. יבבתי ועצמתי את עיניי בחזקה וחיבקתי אותו חזק "בלו תפקחי את העיניים" אמר וליטף את גבי וקברתי את ראשי בחזהו החם "לא" סירבתי והוא ליפף את רגליי סביב אגנו ועטף אותי בזרועותיו הגדולות "תפתחי את עינייך אני כאן, אני לא הולך לעזוב.." לחש לאזני ופקחתי את עיניי, ואני מוצאת את עצמי במים העמוקים והמים מגיעים לי עד לפופיק והתחלתי לצחוק "אני נכנסתי למים.. אני נכנסתי למים!" צחקתי באושר בקול ונשקתי לשפתיו של קיינן "את רואה? עשית את זה" קיינן ליטף את לחיי והתענגתי על חום גופו הממכר..
ישבנו על החול מתכסים בשמיכה "מה הצבע האהוב עלייך?" קיינן שאל כשישבתי בין רגליו וידיו הגדולות עטפו אותי וראשו נח בשקע צווארי "כתום" אמרתי "למה כתום?" "לא כתום תפוז או גזר, כתום של שקיעה.. שצובע את העננים בורוד והשמיים צבעוניים.." אמרתי והרגשתי את חיוכו על צווארי "כתום כזה?" שאל והצביע על השקיע ממולנו "כן.. מה הצבע האהוב עליך?" שאלתי וליטפתי את ידו "כחול ים" "למה כחול ים?" שאלתי והוא נשק ברוך לצווארי "זה הצבע של העיניים שלך" אמר וחייכתי והמשכנו לדבר שעות ואז פיהוק לא רצוני קטע את הרגע המקסים הזה "התעייפנו?" שאל וצחקקתי "לא.. אני רוצה להישאר איתך כאן.." אמרתי בקול ילדותי והוא צחק "נוכל לבוא לכאן מחר אחרי בית ספר מתאים לך?" שאל "כן ותודה על הכל.." נשקתי ללחיו וחיבקתי אותו "אני אוהב אותך" אמר ונשק לשפתיי "קיינן אני.. אני מחבבת אותך מאוד, יותר ממאוד אפילו, אבל אני עדיין לא מרגישה מוכנה להגיד את שלוש המילים האלה.. אתה כועס..?" אני לא רוצה שיעלב או יכעס פשוט.. אני לא מצליחה להגיד זה עדיין.. "אני לא כועס קטנה, אני מבין.. זה קשה לך עם כל מה שעברת וזה בסדר" אמר ונשקתי לשפתיו ברוך "תודה" לחשתי והוא נשק לשפתיי והוא החזיר אותי הביתה.
"תודה לילה טוב" נשקתי לשפתיו "לילה טוב נסיכה" חייך "אה חכה רגע" אמרתי ולקחתי את הטלפון שלו מהכיס במכנסו והכנסתי את מספר הטלפון שלי, נשקתי לשפתיו והוא נסע רק אחרי שראה שנכנסתי..
אני לא קולטת שיש לי מיועד, והוא מקסים ומבין ואלוהים כמה שהוא יפה וטעם שפתיו מתוק והעיניים.. ואיך לא התעלפתי בים ממראה הגוף שלו אני לא יודעתתתת ומה שיותר יפה זה הלב שלו...
התקלחתי ושכבתי במיטה מדפדפת באינסטגרם וראיתי שהוא שלח לי בקשת עוקב ואישרתי לו ועקבתי אחריו חזרה עשיתי לייק לתמונות והתעצבנתי מתגובות שכמה זונות מהשכבה שלחו לו אבל הוא המיועד שלי.
אחרי כמה דקות ראיתי שקיינן העלה תמונה שירדנו ממישהי חמודה לצלם אותנו בים מוקדם יותר היום
"איתה זה לנצח❤" ותייג אותי, כמובן שעשיתי לו לייק והגבתי ״איתך לנצח תמיד💋❤️״ והוא עשה לי לייק על התגובה וממש לפני שנפלתי לשינה הטלפון שלי צלצל בשיחת וידאו וקפצתי מהבהלה ועניתי כי המספר נראה לי נורא מוכר וראיתי את פניו היפות של קיינן
״היי יפה״ חייך והלחי החמודה שלו נמחצה על הכרית
״היי.. לא נרדם?״ שאלתי בקול עייף
״לא מפסיק לחשוב עלייך״ אמר בקול צרוד ממיס
״אתה חמוד״ אמרתי והוא צחקק
״חמוד? מה אני כלב?״ גיחכתי
״כן״ אמרתי כמובן מאליו והוא צחק
״תכנית את צודקת״
״זה יהייה מוזר אם אני אגיד שאני מתגעגעת?״
״ממש לא קטנה״
״עכשיו בגללך אני לא אצליח לישון״ נזפתי בו
״יופי גם אני״
״אני רוצה לחבק אותך..״ נאנחתי
״יש לי רעיון, אולי ניפגש?״ מה?
״עכשיו?״
״כן״ אמר במבט מלא תקווה
״אני אבוא אליך אני לא רוצה להיתקל בחברים שלי״ אמרתי
״אני אחכה לך בגבול יפה״ הוא חושב שאני יפה?
״אני מתלבשת ויוצאת ביי״ ניתקתי ולבשתי מעל הגופיה סריג מחמם לבן טרנינג ארוך ויצאתי לגבול..