שגאי- כוח מיוחד שמשתלט על מחשבותיו של האדם שאותו אתה תוקף. הכוח הזה צורך הרבה מאוד מאמץ, כוח, ריכוז ושליטה.
שיש את הסימן ^ זה אומר שהם מדברים דרך המחשבה.
"טוב, כולם עיניים אליי" ציווה הבכיר החזק לכל הבנים שעמדו מולו.
כולם במהירות סיבבו את מבטם אליו והסתכלו אליו בהקשבה מלאה.
"סדרת האימונים מתחילה עכשיו, המשימה שלכם זה ככה: לאלה שיש כנפיים, המשימה שלכם נמצאת בשמיים, אתם צריכים לעוף מאיפה שנאמגון עומד לאיפה שגין עומד ולכל אחד ממכם יהיה סטופר שמופעל לצד ראשכם. ברגע שתגיעו לגין הוא יעצר ויקבע את הזמן שלקח לכם להגיע אל גין. במסלול יש מכשולים, נא להזהר!
לאלה בלי הכנפיים: אתם צריכים לנסות לעבור אותי שלושתיכם אך ורק בכוחות השגאי.
ברגע שאתם מצליחים אני עוצר את הסטופר וגם הוא בדיוק כמו בכנפיים, יקבע לנו את הזמן שלקח לכולכם להשתלט על מוחי.
בהצלחה"
כל הבחורים הסתדרו במקומם.
אלה עם הכנפיים עפו לשמיים ועמדו לצד נאמגון שבדק שכולם בקו ישר.
ברגע שנאמגון ירה עיגול לבן לשמיים הבחורים עפו במהירות לפי המסלול שמסומן להם.
הם היו צריכים לעוף 10 קילומטר וכל הדרך מסומנת בקו אדום בשביל שלא יטעו בדרך.
צאן עקף את כולם במהירות והפתיע את כולם ביכולותיו, הבחור האחרון היה גימין, שהיה בקצב מאוד איטי לעומת השאר ונשאר מאחור.
גין חיכה בקצה השני של המסלול והחליט לתקשר עם גימין.
^גימין, תתחיל לזוז למה אתה עף כל כך לאט פתאום??^ שאל המלאך דרך הטלפתיה את האחר.
^א-אני מפחד היונג^ גמגם הערפד בפחד לאחר.
^אין לך ממה, הכל בסדר הרי אני בצד השני וזה אימונים אלא לא שדה הקרב האמיתי. עכשיו תזיז תתחת שלך לכאן ותראה לכולם שאתה הכי מהיר פה ותגרום גאווה להובי שאתה בן זוגו^ ציווה המלאך בנוקשות.
^ה-הוסי, גאווה^ גמגם האחר בילדותיות וחיוך מפגר עלה על פניו.
לפתע הערפד התחיל לעוף כמו טיל ועקף את השלושה שהיו לפניו.
לאט לאט מתקרב לצאן שנשאר מקום ראשון עדיין.
^כל הכבוד גימיני^ עודד המלאך את האחר.
חיוכו של הערפד התרווח עוד יותר שהצליח לעקוף את צאן מתחיל לעוף הכי מהר שיכל, מנסה להגיע כמה שיותר מהר לקו הסיום שנקרא גין (כןכן) אך לפתע נזכר שאת המסלול מלווים מכשולים.
הוא נעצר בחדות ברגע שפגש בחישוק ענק בצבע לבן שבתוכו הופיע כל מיני צבעים שנראים המובילים למימד אחר.
[הכישלון סליחה מראש, לא מצאתי תמונה וזה מה שהצלחתי להכין😢]
"מה אתם צוחקים עליי?" שאל גימין ביאוש ואנחת כעס יצאה מפיו.
הוא המשיך לעוף ובא לעקוף את החישוק מהצד אך לפתע רוח חזקה נפלטה מתוך החישוק ומשכה אותו לבפנים. מושכת אותו לתוך החישוק בחוזקה.
"סעמק מה זה?!" צרח הערפד שניסה להשתחרר ולמשוך את עצמו אחורה.
^תנסה להשתחרר גימין, זה מוביל למימד אחר, לא כדאי לך להכנס^ הזהיר גין בראשו של האחר.
"מה מימד אחר?! בואנה אני יאכל אתכם יבני זונות!!" המפלצת יצאה מהערפד במהירות.
^תלחם בזה כבר גימין! בזמן שאתה צורח זה מושך אותך פנימה!!^ העיר המלאך את האחר מכעסיו.
בזמן שהערפד נלחם בחישוק והמלאך מעודד אותו בראשו, השאר הופיעו מאחורה והצליחו לעבור מצדדיו של החישוק אך חלקם לא, מה שגרם להם להלחם גם הם בחישוק האכזרי.
בנתיים במקום הראשון היה טאה שעף במהירות, מה שגרם לדברים שמצדדיו לחתוך אותו במהירות רבה שלפתע רוקום הופיע למול עיניו, גורם לו לעצור במהירות חדה.
"השם ישמרני, מה זה הדבר הזה?!" שאל השחור בבהלה, שראה את גודלו של הרוקום. הוא היה עצום!
הרוקום פתח את פיו וכדור ברק סגול יצא ממנו הישר לכיוונו של מלאך המוות האבוד.
השחור במהירות עף ללמעלה, מתחמק מהכדור שנשלח אליו.
"סעמק מה הבאתם עליי תחרא הזה עכשיו?! מאיפה לי איך הורגים רוקום!?" צרח צהוב השיער בעצבים.
הוסוק, שראה הכל כמובן שמע את כל צעקותיהם של כל אחד מהבחורים שנמצאים למעלה. אם להגיד את האמת, הוא ידע שזה מה שיהיה, הם לא מיומנים מספיק, לא חזקים מספיק, פחדנים.
^אם אתה לא יודע להרוג אותו, תעבור אותו^ הקול של הגבוה הופיע לפתע בראשו של האובד עצות.
הוא הרים את ראשו והסתכל על הרוקום הענקי שעמד מולו וחיפש דרך שיוכל לעבור דרכה את המפלצת הזאתי.
"סעמק יאלה מה אכפת לי!" זלזל השחור ועף במהירות לכיוונו של הרוקום, מנסה להתחמק כמה שיותר מהר מכל הכדורים שהוא יורה כלפיו.
כדור אחד עבר ליד רגלו של השחור, שורף את האיזור באכזריות.
"אהההה!!!!!" צרח מלאך המוות בכאב.
-
בזמן הזה החצוי הצליח לעבור את הדרך, מתקרב לאט לאט לקו הסיום שלפתע הופיע מולו מסך ענק ובו רואים אותו יושב על ברכיו על הרצפה ובוכה באומללות, שבן זוגו המת נמצא בידיו ללא כל רוח חיים.
החצוי עצר במהירות והביט בסרטון שהוקרן מולו.
דמעות עלו לעיניו שראה את בן זוגו שלא פגש כל כך הרבה זמן.
כמה זמן הוא לא ראה את שיערו הברוטני והמיוחד, את כנפיו הלבנות והיפות שהיו רועדות מכל נגיעה של החצוי בו, את שפתיו המלאות הורודות שכה אהב לגעת ולנשק ואת גופו שאהב לפנק 24/7 ולא הפסיק לגעת בו אפילו לא לדקה.
הוא התחיל לבכות באומללות בדיוק כמו בסרטון, נפל על ברכיו ובכה בכאב.
המחזה היה נוראי. לראות את הסרטון מוקרן ששם הוא יושב על ברכיו, מחזיק את בן זוגו המת בידיו ובוכה עליו באומללות, מנער אותו ומנסה להעיר אותו.
אותו דבר קרה במציאות. החצוי נפל על ברכיו, משאיר את כל כוחו על כנפיו העייפות שהחזיקו אותו עדיין באוויר, ובכה באומללות.
הוסוק סגר את עיניו וראה מולו את המתרחש בשמיים.
גימין, גאונגין וגיסונג שנלחמים בחישוק הענקי ששאב כבר חצי מגופם.
צאן, היונגין ופליקס שנלחמים ברוקום ללא שום הצלחה, ואת טאהיונג ששכב על צד גופו וצרח בכאב שדמעות יורדות מעיניו.
ואת יונגי, ששכב למול המסך ובכה בכי מלא בכאבים.
בלגן היה בשמיים הלבנים והנקיים, צרחות, יללות ויבבות בלי סוף.
הוסוק במהירות מחא בידיו גורם לכל המכשולים בשמיים להעלם, ובשנייה החישוק, הרוקום והמסך הענק נעלמו.
יונגי וטאה המשיכו לצרוח בכאב ולילל בזמן שגימין, גיסונג, היונגין, גאונגין, פליקס וצאן היו נראים מבולבלים.
באותו זמן שכל המתרחש בשמיים התבלגן, המשימה של הרגילים גם היא לא הצליחה כל כך.
הוסוק עמד באמצע הדשא שמסביבו כל הבחורים למשימה עומדים מוכנים.
"תתחילו" הודיע הבכיר ועצם את עיניו.
הבחורים הסתכלו אחד על השני אובדי עצות.
"מה אמורים לעשות?" שאל הבכיר הקטן בחוסר הבנה מוחלט. זאת הפעם הראשונה שהוא משתמש בכוח השגאי. אף פעם לא באמת יצא לו להכיר ולהשתמש בכוח זה.
"תילחמו במחשבות שלו" חייך ווגין בשאלה- לא בטוח בעצמו כלל.
"שיהיה" מלמל השטן ועצם את עיניו גם הוא, עושה את אותם מעשים שהוא עושה בשביל לתקשר עם חבריו.
אך כלום לא קרה.
חבריו הסתכלו מהצד וצחקו. הבחור היה נראה כתפס פניי אידיוט.
לפתע שהשטן הרגיש שהגיע למקום בו נמצא מחשבותיו של האחר הוא מיד חייך ועצם את עיניו חזק יותר, "מתקדם" עם מחשבותיו לאיזור שממנו מגיע האור.
שהיה קרוב לפתע שמע השטן בראשו צפירה חזקה ושתי חצים נורו לכיוונו.
הוא במהירות פתח את עיניו בבהלה והחזיק באוזניו בכאב.
"אההה כוסעמק מה זה!?!" צרח השטן בכאב שנפל ארצה וחסם את אוזניו בכאב, מנסה לעצור את הרעש החזק שנשמע באוזניו.
"מה יש לך?!" רץ השדון במהירות לשטן שישב על ברכיו וצרח.
"מה יש לו באוזניים?" שאל ווגין בבלבול.
הוסוק רק חייך בליבו ממשמע אוזניו. הם אפילו לא יודעים את ההשלכות של הכוח. זה רע, אך הוא ידע שזה מה שיהיה.
"א-אני אנסה ע-עכשיו" גמגם הבכיר הקטן בפחד שהסתכל על הוסוק העומד במקום עם עיניים עצומות.
"אתה בטוח? אני יכול לנסות" עצר ווגין את הקטן.
"זה בסדר" חייך הבכיר הקטן בחשש.
הוא עצם את עיניו מתחיל לחשוב על הוסוק, רק ככה יוכל למצוא אותו.
בעיניו ראה שחור שלפתע אור חזק וצהוב התקדם לכיוונו.
הוא במהירות נהפך למבולבל ויכלו לראות זאת גם על הבעת פניו.
"קוקי, הכל בסדר?" שאל צאנגבין בבהלה.
הקטן המשיך להתקדם לכיוון האור בחשכה, ולאט לאט שהתקרב האור נהיה יותר כחול מצהוב.
הוא ראה לפתע לפניי עיניו את בן זוגו יושב על ברכיו ובוכה באומללות, מחזיק ברגלו בכאב.
הקטן היה מבולבל מאוד למראה עיניו. ממתי בן זוגו בוכה? זוהי הפעם הראשונה שהוא רואה אותו ככה.
"מ-מה ז-זה?" גמגם הקטן שדמעות עלו לעיניו.
הוא לא אוהב לראות את החשובים לו בוכים.
"אהההה!! תעזרו לי בבקשה!!" צרח לפתע מלאך המוות בכאב וסובב את מבטו לכיוון מעמדו של הקטן. היה נראה כהסתכל עליו.
"ט-טאה?" התקדם הקטן בחשש לכיוונו של בן זוגו, שדמעות ירדו מעיניו וגופו רעד בפחד.
"תעזור לי קוקי" לחש השחור בכאב.
הקטן לא חשב פעמיים והתקדם לכיוון בן זוגו במהירות, מושיט את ידו כדאי לגעת בבן זוגו שלפתע זץ' חשמלי פגע בגופו מהמגע וידו שרפה כלא הייתה.
"אהההה דייי!!" פתח הקטן את עיניו במהירות, מוצא את עצמו מול חבריו וליד הוסוק שעדיין עצם את עיניו.
הוא הרגיש את הכאבים בידו כל כך חזק אך שום סימן לא נראה.
"מה קרה קוקי?" שאלו כולם בבהלה והתקבצו מסביב לקטן המבוהל.
"תכריזו על הפסד! אני לא עושה את זה שוב!" הודיע הקטן בנוקשות ופחד, שדמעות ירדו מעיניו.
"תן לי לנסות קודם" ביקש צאנגבין.
"לא כדאי לך צאנג, באמת שלא" אמר לפתע השטן וכאב עדיין היה נראה בפניו.
"מה זה? למה כואב לכם? מה ראיתם שם?" שאל השדון בחוסר הבנה מוחלט.
"לא יודע מה ראיתי, אבל הדבר הזה היה חזק" אמר השטן שהחזיק עדיין באוזניו בכאב.
"ר-ראיתי את ט-טאה ב-בוכה" גמגם הקטן בבהלה קטנה.
"ומה קרה אז? זה היה רק אשליה הרי" אמר הבכיר הגדול.
"זה לא היה נראה כמו אשליה, ושנגעתי בו קיבלתי זרם חשמלי כל כך חזק וזה היה כאילו שרפו לי את היד, אבל שפתחתי את עיניי שום סימן לא נראה" מלמל הקטן מובך ןמבןלבל.
"להכריז על הפסד?" שאל השדון מוודא שכולם מסכימים.
"תכריז" אמרו כולם כפה אחד.
"אנחנו נכנעים!" צעק השדון שכולם ישמעו.
בשנייה אחת הוסוק פתח את עיניו ומחא בידו, גורם לכל הבחורים למעלה להופיע ברצפה באותם מצבים בדיוק כמו שהיו בשמיים.
יונגי ישב על ברכיו ובכה, טאה צרח מכאבים וכל שאר הבחורים פשוט עמדו מבולבלים מהסיטואציה.
"נוו איך הלך?" התקדמו נאמגון וגין לכיוון הבכיר החזק שעמד והסתכל על כולם רצים אחד לשני, בודקים לשלומם.
"בדיוק כמו שחשבתי. רע" ענה הבכיר ישירות.
"טהא! אתה בסדר?!" שאל הבכיר הקטן בבהלה ורץ לכיוון בן זוגו הצורח.
"ק-קוקי" התנשם השחור בכאב.
הקטן ירד על ברכיו והחזיק בלחייו של בן זוגו, מקרב אותו אליו ומנשק אותו עמוקות.
השחור נשאב לנשיקה, מנסה כמה שיותר להתעלם מהכאב העז שברגלו.
"ת-תעזור לי קוקי" התנשם צהוב השיער בכאב.
"ח-חכה פה" גמגם הקטן בלחץ וקם ממקומו, רץ לכיוון חברו הטוב.
"הוסוק, טאה פצוע, צריך רופא במיידיות!" דיבר הקטן במהירות ובלחץ שהזיז את ידיו לכל עבר.
"אין לו באמת סימן זה רק מרגיש ככה, הוא פשוט לא הוזיז את היד מהאיזור, שיעיף את היד משם ואחריי כמה שניות הכאב יעלם" נאנח הבכיר החזק ביאוש מהטמטום של האחר.
הקטן הנהן ובמהירות רץ לכיוונו של בן זוגו.
"הוא אמר שתעיף את היד מהפצע ותוך כמה שניות הכאב יעלם" החזיק הקטן בידו של האחר והרים אותה במהירות, גורם לעורו החלק של האחר להתגלות מולו.
"זה באמת נעלם" מלמל השחור בבלבול.
_
"יונגי אתה בסדר?!" רץ צאן במהירות לחצוי שישב על ברכיו ובכה בכאב.
"מה קרה??" שאל בלחץ את הבכיין.
"א-אני מתגעגע א-אליו" יבב החצוי באומללות.
לצאן כאב כל כך בלב, הבכי של האחר גרם לו לעצב רב. וגם מילותיו, הוא מבין את האחר, מן הסתם הוא יתגעגע לבן זוגן לשעבר, אך כואב לו שהוא שומע זאת מאחר והוא אוהב את האחר.
"מה היה במשימה?" שאל צאן בחוסר הבנה וחיבק את החצוי בזרועותיו.
"ה-הראו לי אותו, את ה-הדרך שבה ה-חזקתי בו מ-מתי שהוא היה מ-מ-מת" גמגם החצוי בכאב ודמעות נפלו מעיניו בקצב היסטרי.
"יוגי, אתה יודע שהוא מת, זה לא מנחם אבל זאת האמת. ברור שהתגעגעת אליו, זה מובן, אבל אין לך ברירה אלא להמשיך הלאה" הצעיר יותר החזיק בלחיו של האחר וקירב את פניהם, גורם לחצוי להסתכל בעיניו של האחר.
"אתה חייב להמשיך הלאה בשבילו"
החצוי הסתכל בעיניו של האחר ונהפך למבולבל.
הקרבה הזאתי מרגישה לו נכונה, נעימה, כל מה שהוא רוצה כרגע זה להנחית את שפתיו על שפתיו העבות והיפות של האחר אך הוא לא עושה זאת. אולי הוא חושב כך רק בגלל התיסכול והגעגוע שהוא מרגיש כלפיי בן זוגו לשעבר?
"הכל בסדר יוגי?" שאל צאן בבלבול, ממבטיו שהאחר נועץ בו.
'יוגי' הכינוי הזה גורם לפרפרים לרחף בביטנו של החצוי.
"כן" ענה החצוי בכנות.
"עכשיו קום, ותעמוד על שתיי הרגליים שלך כמו חזק, ולא תשכב על האדמה בכאב" חייך צאן בשמחה.
החצוי הנהן לדבריו של האחר והתרומם ביחד איתו מהרצפה, גורם לחום גופם להפרד במקצת.
"א-אל תתרחק" החזיק לפתע החצוי בזרועו של האחר.
"אוקיי" חייך צאן בשמחה.
החצוי רק החזיק בזרועו של האחר בבלבול והמשיך ללכת איתו.
-
"טוב, אז כמו שכולכם ראיתם, המשימה הלכה רע מאוד" התחיל הוסוק לדבר ברישמיות שנאמגון וגין עמדו לצידו כתמיד והבחורים עמדו מולם בהקשבה מלאה.
"אף אחד ממכם לא הצליח במשימה, כולכם נתקעתם במכשול ולא מצאתם דרך לצאת ממנו. אני גאה בכם על המאמץ, בכל זאת משימה ראשונה והיא לא הייתה קלה בכלל, בערב יהיה אימון נוסף, תהיו מוכנים כי לא נודיע לכם לפניי. ראינו עכשיו את כל הנקודות שאנחנו צריכים לגעת בהם ולפתח אותם לכוח. אני עכשיו יראה לכם איך הייתם אמורים לעבור את המכשול שבשמיים. תבינו את הטעויות בבקשה ותדעו להבא איך לתקן אותם" אמר הבכיר החזק ברישמיות.
"איך תראה את המשימה בשמיים אם אין לך כנפיים?" שאל טאהיונג בבלבול.
"גין" הסתובב הבכיר החזק לכיוון גין, שהנהן אליו, מבין את רצונותיו.
שניהם עצמו את עניהם נותנים לשני את חצי מכוחיהם.
^תזהר^ הזהיר גין את האחר.
^הכל יהיה בסדר גיני, תסמוך עליי^ אמר הבכיר בעדינות לאחר שנשם עמוק.
^אני סומך^
השניהם פקחו את עניהם מחדש, גורמים לכולם לבהות בפליאה בצבע העיניים היפה להפליא.
"עכשיו יש לי כנפיים טאהיונג" חייך הבכיר מסתובב לבחורים, גורם להם לראות את צבע עיניו היפות ולפעור את פייהם.
"נאמגון, תצלם את הדרך" ביקש הבכיר החזק שציחקק מפרצופיהם המופתעים של הבחורים.
"אוקיי" הנהן הגבוה.
"טוב, אני עולה" עף הבכיר ללמעלה, גורם לכולם להרים את מבטיהם לשמיים ולראות את המופע מתחיל.
הוסוק נעמד מול קו ההתחלה, מוכן לכל מה שיופיע מולו.
"מוכן הוסוק?" צעק גין שעמד ליד כל הקהל.
"כן"
יריית התחלה נשמעה והוסוק עף במהירות לכיוון המסלול.
תוך שתי שניות הוא כבר הגיע למכשול הראשון- החישוק.
הערפד הסתכל בפחד רב על המחזה, לא מוכן שבן זוגו יפגע.
הבכיר החזק נעצר למול החישוק הענק, מסתכל עליו היטב, מחפש נקודה בא יוכל לעבור או לפגוע.
הבכיר נזכר בכוחו הרב שנמצא בידיו כרגע וירה לתוך החישוק כדור ענק ולבן שחסם את פתח החישוק.
"פאקק" מלמל הערפד שהבין עד כמה מטומטם הוא היה.
הבכיר המשיך למכשול הבא- הרוקום.
הרוקום שאג בחוזקה לכיוון הבכיר החזק שהתרחק ממנו.
"הוא לא שפוי!" אמרו טאהיונג והיונגין ביחד.
"הוא יפגע!" העיר החצוי את הגבוה.
"תסמכו עליו. הוא לא" ענה המלאך בחיוך והחזיר את מבטו לשמיים.
הבכיר החזק הסתכל על הרוקום וחשב איפה הנקודה בה הוא צריך לפגוע כדאי להרוג אותו או לפחות לעצור אותו.
לפתע הרוקום ירה כדור ברק סגול לכיוונו של הבכיר.
הערפד בשלב הזה קיצץ את ציפורניו בבהלה.
הבכיר התחמק מהכדורים שהרוקום ירה לכיוונו עד שעלה לראשו רעיון.
הוא הרים את שתי ידיו לגובה החזה והצמיד את אגודליו אחת לשנייה; יוצר כנפיים בידיו.
שלפתע חשמל לבן וחזק יצא מידיו הישר לרוקום הענקי, מעיף אותו אחורה וגורם לחור להיווצר בביטנו של הרוקום.
"וואט דה פאק" מלמל השטן בהלם מוחלט.
"וואו" הזאב פתח את עיניו בפליאה.
הבכיר חייך והמשיך לעוף למכשול האחרון- המקרן.
הוא הגיע למכשול הסופי, רואה מולו מקרן ענק ומולו מוקרן הערפד נלחם כנגד צייד.
גימין הסתכל על המתרחש, ושקלט שהוא מופיע במסך, פניו נשטפו בחמישים גוונים של אדום.
הצייד ירה לכיוונו של הערפד חץ מלא באש שנכנס הישר לתוך לביטנו של הערפד, שצרח מכאבים ובכה ברעשנות.
הוסוק הסתכל על המתרחש, מתמלא בשאלות.
המקרן הוא מכשול שהוא בנה בעצמו. המקרן מראה דברים קשים שקרו לבן אדם שהכי חשוב לאדם שעומד למול המסך.
הוא לא ידע שדבר כה כואב קרה לבן זוגו.
הבכיר התפקס ועבר את המקרן בקלילות, לא מקשיב לצרחות ולקריאות עזרה שנשמעים מהמקרן.
בפחות משנייה הבכיר כבר עמד על קו הסיום של המסלול, גורם לסטופר שליד ראשו לעצןר ולהראות את הזמן שבו לקח לו לסיים את המסלול.
"3:24 דקות" הודיע הבכיר שירד חזרה לאדמה.
"פאק אחי, מה זה היה?!" הופתע השחור וטפח על כתפו של הבכיר החזק.
"זה מה שאתם הייתם אמורים לעשות" ענה הבכיר שלפתע הרגיש את זרועותיו של בן זוגו נכרכות מסביב לגופו ומחבקות אותו בחוזקה.
"גים" מלמל הבכיר והחזיק בזרועות שהחזיקו בו.
"בחיים שלך אל תפחיד אותי ככה" ציווה הערפד חסר נשימה.
"סליחה גים" ציחקק הבכיר.
"טוב, כולם ראו מה קרה במסלול וכמה זמן לקח לי לעשות אותו, סך הכל 3 דקות ו24 שניות. לא הרבה, בדיוק כך הייתם אתם צריכים לעשות, יש לכם לנוח עד הערב. בערב יש לכם משימה נוספת אז החדר צוות הוא החדר שליד חדר האוכל, 18:00 כולם שם, בלי איחורים!" הזהיר הבכיר את כל הבחורים בזמן שצבע עיניו חזר לנורמלי וכך גם של גין.
"אתה יכול להגיד לנו איך זה הגיוני שקיבלת כנפיים?" שאל ערפד טהור הדם בהתעניינות.
"גם אתם תוכלו לקבל את זה" ענה הבכיר החזק גורם לפרצופים מבולבלים לעטוף את פניהם.
"אני אסביר"
"אני וגין עירבבנו את כוחיינו ביחד, מאחר ואנחנו החברים הכי טובים, הכוח שלנו הוא משולב, הנשמה שלנו נחשבת כאחד, הרי כולם אומרים שחבר הכי טוב הוא כמו אח שלך, פה זה באמת, כמו קשר דם, לכן אנחנו יכולים לשלב את כוחותינו ולקבל את הכוח של השני, אפשר לעשות זאת גם עם בן זוג אך רק במקרים נדירים מאוד, הפעם הראשונה והאחרונה שדבר כזה קרה היה לפניי יותר מ2000 שנה.. אנחנו נלמד אתכם גם איך לשלב את כוחותיכם, אבל אי אפשר לעשות זאת בלי לשלוט בכוחות שלך, לכן הכי חשוב שתהיו מרוכזים בשבוע הזה יותר מכל דבר אחר" הרצאה הבכיר החזק כהרגלו.
"אתם משוחררים, מי שמאחר לא משתתף במשימה בערב ומקבל עונש" הודיע הגבוה לפתע גורם לכולם לחשוש ולהבטיח בליבם שיגיעו בזמן.
אז זה הפרק להיום, מקווה שנהנתם💗
יצא פרק ארוך מהרגיל- 2814 מילים.
אני טסה ביום חמישי כך שלא יהיה לי זמן בחודש/שבועיים הקרובים לכתוב פרקים, מקווה שתבינו ותכבדו.
בלי קשר הייתי אמורה לקחת הפסקה מאחר והביטחון בכתיבה שלי ירד בצורה משמעותית אך התגובות שלכם גרמו לי להבין שאתם נהנים מהסיפורים וזה רק אני המטומטמת😂(מקווה)
danbiP Hyungbutsoft
תייגתי אתכן כי אתן חלק מאוד גדול בהרגשה הזאת, התגובות שלכן עשו לי את היום פשוט ולא יכלתי שלא לחייך בשנייה שכתבתן תגובה💗 תודה על הכל!
מעריכה כל אחד שכותב/ת תגובה, אתם לא מבינים כמה זה מעלה לי את הבטיחון, והחשק לכתוב😢
הספר סמאטים עלה אשמח שתלכו לקרוא ולהצביע💗
_Adi_agassi✌