"גין, אנחנו לא נוכל להשאר פה להרבה זמן אבל יש לי דרך לאיך נוכל לחיות ביחד לתמיד" אמר הגבוה בזמן שהוא והמלאך ישבו על המיטה בחדרו.
"לתמיד?! וואו מה הדרך??" הופתע המלאך.
"זה מסוכן.. אבל אפשר לנסות לאחד בין שתי העולמות" היסס הגבוה במילותיו.
"ל-לאחד?" גמגם האחר מופתע.
איך אפשר לאחד בין שתי עולמות יריבים?
"כן, יש לנו את האנשים הכי חזקים בעולמות, למה שלא נצליח?"
"כן.. אבל עדיין זה עבודה הרבה יותר קשה משאפשר לדמיין" התעקש המלאך וקם מהמיטה מסתובב במעגלים.
"גין, תסמוך עליי, לפחות ננסה, אנחנו 16! אין מצב שלא נצליח" קם הגבוה גם הוא ממקומו והניח את ידיו על כתפיו החלשות של האחר.
"צריך את הןסוק בשביל זה" קבע המלאך והסתכל בעיניו של האחר בנוקשות.
"אז נביא אותו" הודיע הגבוה, החזיק בידו של האחר והוביל אותו לחדרו של הבכיר.
_
"הוסוקיי!!" נכנסו השניים לחדרו של הבכיר החזק שבדיוק התרומם ממיטתו.
"מה קרה גיני?" שאל הבוגר והתהלך לשולחנו העמוס בניירת.
"אנחנו החלטנו משהו"
"מה זה?"
"אנחנו רוצים לאחד בין שתי העולמות" הודיע המלאך בחיוך גורם לבכיר להרים את עיניו במהירות לכיוון השניים בפליאה.
"אתם יודעים עד כמה זה מסוכן?!" שאל בשוק והתקדם אל השניים נעמד מולם.
"יודעים ולכן אנחנו צריכים את עזרתך" הנהן הגבוה בביטחון.
"מאיפה קיבלתם את כל הביטחון הזה? כולנו יכולים למות אם לא נצליח, אנחנו נצטרך לחסל את כל העמים; השדים, הבוטונים, הרוקומים, את כולם!!" הבוגר המשיך לדבר בקול רם ומופתע.
עדיין לא מעקל את המעשה שחבריו רוצים לנקוט.
"אנחנו נצליח, אנחנו חזקים הוסוק" המשיך הגבוה עם הביטחון גורם לבוגר להסתכל עליו חסר מילים.
"אנחנו אולי חזקים אבל לא בשביל זה" הנהן הבכיר לשלילה וחזר לשולחנו מניח את ידו על השולחן ונשען עליו.
"בטח שאנחנו חזקים בשביל זה הוסוקי! אתה הבכיר הכי חזק בכל העולמות!! למה אתה כל כך חסר ביטחון פתאום?" שאל המלאך מופתע והתקדם לכיוון חברו.
"כי אני לא מוכן שאחד ממכם יפגע גיני, גם אם אני הכי חזק, הרבה ממכם עדיין לא מוכנים, קוקי לא מוכן לזה, טאהיונג גם לא, זה לקחת סיכון שאני לא מוכן לקחת" הסביר הבוגר גורם לגבוה במהירות להתערב.
"טאהיונג לא מוכן? שהוא הציב לעצמו מטרה הוא בשניות העלה את השיאים שלו, הוא הצליח לשרוף שתי שדים אם לא יותר במלחמה אתמול! כולם מוכנים וגם אם לא, בשביל מה אנחנו פה? זה הזמן שלנו לעמוד מולם כההיונגים שלהם ולהציב להם מטרה, להראות להם את הכוח שלהם ולתת להם הזדמנות להשתמש בו למטרות טובות" דפק הגבוה את ידו על השולחן גורם למלאך להנהן בהסכמה ולהוסוק להשאר בספק.
"בואו נעשה ככה" שילב הבכיר את ידיו על חזהו.
"אם כולם מוכנים עד יום חמישי הבא, אנחנו הולכים לעשות את זה, יש לנו שבוע לאמן את כולם, גם אם רק אחד לא מוכן, אנחנו לא יוצאים למשימה הזאת" הכריע הבוגר.
"אני מסכים אבל מה נעשה עם כל השאר שנמצאים בפייג'?" שאל הגבוה בחוסר הבנה.
"נביא אותם לפה"
_
"חזרתם!" הופתע הערפד לראות את השטן והחצוי נכנסים בשערי הארמון.
"אל תשאל" סינן החצוי ועבר על פניו של הערפד כאילו והיה רוח.
"תסלח לו, הוא תמיד ככה" חייך השטן לערפד שהנהן בהבנה והתקדם גם הוא לכיוון דלת הארמון.
"אתה יודע איפה נאמגון?" שאל השטן שהתקדם עם הערפד ביחד לחדרם של הוסוק.
"בטח עם גין.."
-
"הוסי?" שאל הערפד והציץ בדלת חדרו של הבכיר.
"כנס גים" ענה הבכיר.
השניים נכנסו לחדרו וראו את השלושה עומדים מסביב לשולחן והיה נראה כאילו היו באמצע שיחה מתוחה עד מאוד.
"קרה משהו?" שאלו השניים בבלבול.
"כן" ענה הגבוה
"אנחנו צריכים ממכם שתביאו לפה את כולם" הודיע המלאך גורם לשניים להנהן ולצאת במהירות מהחדר.
_
"אתה בסדר קטני?" שאל השחור את הקטן שהתנשף בכבדות ופניו נהפכו לאדומות.
"לא.. כואב לי הגרון" מלמל הקטן בקול צרוד במקצת.
"צרחת הרבה בייבי" ציחקק הגדול בממזריות, גורם לבכיר הקטן לסובב את מבטו אליו ולהסתכל עליו בפרצוף אדיש.
"מוקדם מדי, הבנתי"
"אני יביא לך בגדים חדשים ותתלבש" התרומם צהוב השיער מהמיטה והתקדם לכיוון הארון של הקטן.
"קח את זה ואת זה" זרק האחר מכנס וחולצה ארוכים על המיטה.
"מה עם תחתונים?" לחש הקטן בצרידות ובלבול.
"אתה צריך?" הרים הגדול את גבו.
"לא מצחיק"
"קח" זרק שוב הגדול תחתונים על פניו של הקטן שבמהירות העיף אותם והסמיק.
"תפסיק" התנשף הבכיר בעצבים והתרומם, מתחיל ללבוש את בגדיו.
"סליחה בייב" ציחקק האחר והתיישב ליד הקטן שהתלבש.
"שים חולצה" המשיך הקטן לדבר בצרידות.
"למה, אתה לא אוהב את הבטן שלי?" שאל השחור בנינוחות והשעין את ידיו לאחור.
"א-אוהב" גמגם הקטן בצרידות והפנה את ראשו לצד.
"אני יודע שכן" קם צהוב השיער מהמיטה וחיבק את הצרוד מאחורה גורם לו להסמיק ולכחכך בגרונו.
"קרה משהן בייב?" שאל הגדול בממזריות.
"ממזר" מלמל הבכיר בשקט.
"קוקיי!" נכנסו השניים ברעש לחדרו של הקטן.
"הוו פורנו לייב" אמר השטן בחוסר טאקט שראה את השניים הכמעט עירומים.
"איפה הטאקט מינהו?" שאל הערפד את השטן כמובן מאליו.
"תתלבשו ותבואו לחדר של הוסוק הוא קורא לכולם, זה חשוב!" הודיע השטן וטרק את הדלת במהירות; משאיר את השניים להתלבש.
_
"טוב יש לנו הודעה" שילב הבכיר החזק את ידיו על חזהו ונשען על שולחנו.
"מה זה?" שאל ווגין בין כל האחד עשר הבחורים שעמדו לצידו, מקשיבים לדבריו של הבוגר.
"החלטנו לאחד בין העולמות" פלט גין, גונב לבוגר את האפשרות.
"מה?"
"איך נעשה את זה?
"זה מסוכן!"
"אומייגד כןן!!!"
"אין מצב!!"
נשמעו הרבה דיבורים בין כל הצעירים אך הוסוק מחא בידו וגרם לכולם לשתוק.
"איך עשית את זה?" התפלא הגבוה מהגל שיצא מידיו של הבוגר בזמן שמחא בידו.
"כוח נוסף.." מלמל גין בלי לפרט.
"וואו זה מגניב" התלהב הגבוה.
"בקיצור, זה משימה שתבוצעה רק אם כולם אבל כולם יהיו מוכנים לה. אני, נאמגון וגין נערוך אימונים לכל אחד ממכם והאימונים יבוצעו במשך כל היום, גם בחשאי. הזמן הקצוב לאימונים זה שבוע בלבד, לא יום יותר! גם אם רק אדם אחד ממכם לא יהיה מוכן אנחנו לא נבצע את הרעיון. זה משימה שדורשת אוצץ רב ורוב הסיכויים שגם את החיים שלנו. ניכשל בה נמות. כל מי שנשאר בעולם הפייג' בדרך אלינו ברגע זה והם יהיו חלק מהאימונים. אני מבקש ממכם להיות ערנים 24/7, החל מרגע זה כל רגע בחיים שלכם הוא אימון. תיכשלו, תפספסו." הרצא הבכיר החזק ברישמיות גורם לגבוה ולמלאך להנהן בהסכמה ולשאר הבחורים להבהל אך להתרגש בו זמנית.
"צאנגבין בדרך לפה??" שאל ערפד טהור הדם בהתרגשות. סוף סוף הוא יפגוש את בן זוגו.
"כן, גם גיסונג, צאן והיונגין" ענה נאמגון על שאלתו של פליקס.
"ה-היונגין בסדר?" שאל הפיה בחוסר ביטחון.
"למזלינו כן"
"עכשיו תתרכזו בעיקר חברה! הבנתם את דבריי או לא? מי שלא מוכן לכך שיקח את הרגליים שלו ויצא, אני לא מוכן-אנחנו לא מוכנים לקחת שום סיכון, אתם בוחרים להכנס לזה או לא, תדעו את ההשלכות" שאל הבכיר החזק בקשיחות.
"אני בפנים" הרימו כולם את ידם חוץ מגימין וגאונגין שחששו מאוד.
"גימין, גאונגין?" שאל הגבוה מסתכל על השניים החוששים.
הבכיר הסתכל על פרצופו החושש והעצוב של בן זוגו ולא עמד בזה יותר ופשוט התנפל עליו בחיבוק מוחץ.
"הכל בסדר יפה שלי" לחש הבוגר באוזנו וליטף את שיערו הרך של האחר, גורם לדמעות לרדת מעיניו, הישר לכתפו של הבכיר.
"תשאירו אותנו לבד, תכף אני יודיע לכם הכל" ביקש הוסוק, גורם לכולם להנהן ולצאת מחדרו בדממה.
ברגע שהדלת נסגרה והשניים נשארו לבד הערפד הסכים לעצמו להוציא את יבבותיו החוצה.
"שש אל תבכה קטני" חיבק הבכיר את האחר קרוב יותר אליו, מוחץ אותו כנגד גופו ומראה לו שהוא פה איתו.
"אתה מפחד?" המשיך הבוגר ללטף את ראשו של הקטן שבכה לחזהו ברעש וכאב.
הערפד הנהן וכרך את ידיו סביב צווארו של האחר.
"אני מבין אותך בייבי אבל בבקשה אל תבכה, זה שובר לי את הלב" התנשף הבוגר בעצמו, מתאפק לא לפרוק את דמעותיו החוצה גם הוא.
"א-אני ישאר ש-שוב ל-ל-לבד" ילל הקטן בכאב.
"אתה בחיים לא תשאר שוב לבד גים! אני פה ואני תמיד אהיה!" התיישב הבכיר על מיטתו, מושך את הערפד לשבת עליו ולבכות לחזהו מחדש.
"א-אם ת-תמות?" יבבה רועשת יצאה מפיו של הערפד שאמר את מילותיו.
אם הוא יאבד את הוסוק החיים שלו ימותו, אם הוא ילך ממנו הוא ישבר, אם הוא יעזוב אותו הוא יתפרק.
"אני לא אמות בייב, אין לך מה לדאוג. אני הבכיר החזק ביותר, תתחיל להפנים שאני שלך ואני כאן ואני תמיד אהיה!" החזיק שחור השיער בלחייו הרטובות של הערפד ומיקד את מבטו על עיניו.
"רק שלי?" חיוך עלה על פניו של הקטן מה שגרם לבכיר להינמס ולחיוך לעלות על פניו גם הוא.
"רק שלך" הדגיש הבכיר כל מילה.
הערפד התנפל על שפתיו של האחר ודחף את לשונו לבפנים, מניע במהירות ובאהבה רבה.
הוסוק במהירות החזיק במותניו הצרות של הערפד ומשך אותו קרוב אליו בזמן שנלחם עם לשונו של גימין על פיקוד.
"אני מצטער להפריע אבל האורחים הגיעו" הציץ המלאך לפתע מהדלת.
השניים התנתקו בחוסר רצון והסתכלו על המלאך שעמד בדלת.
"תכניס אותם ותקרא לכולם גיני" התרומם הבכיר מהמיטה גורם לערפד לעמוד מולו ולהסתכל למעלה.
"אתה בטוח שזה נכון לעשות?" שאל הקטן בהיסוס.
"רק ככה כולנו נוכל לחיות בשלום"
אז זה הפרק להיום מקווה שנהנתם😁💗
ופה העלילה מתחילה.. מתרגשים?😶
אהבתם את הכריכה החדשה?
אני מעלה בקרוב ספר סמאטים, אשמח אם תקראו אותו, הוא יהיה על שיפים שונים בכל חלק✌
אשמח אם תצביעו, תגיבו ותפרסמו את הפרק, אוהבת מאודד😍
_Adi_agassi✌