someone like me|| Taekook

By adi_agassi

23.4K 2.4K 1.7K

"הוא השחקן הכי טוב שתפגוש" "הוא עושה את זה בעיניים עצומות" "אלוהים יודע איך הוא עושה את זה" "הוא נמצא בנבחרת... More

-פרולוג-
-פרק 1-
-פרק 2-
-פרק 3-
-פרק 4-
-פרק 5-
-פרק 6-
-פרק 7-
-פרק 8-
-פרק 9-
-פרק 11-
-פרק 12-
-פרק 13-
-פרק 14-
חשוב לקרוא!!
-פרק 15-
-פרק 16-
-פרק 17-
-פרק 18-
-פרק 19-
-פרק 20-
-פרק 21-
-פרק 22-
פרק 23
פרק 24
פרק 25
פרק 26

-פרק 10-

795 96 100
By adi_agassi

השיר הזה פשוט אעאעאע😍

"היונג!" קרא הנער הקטן שראה את הוסוק וחבריו יושבים בשולחן בקפיטריה. "גאונגין" חייך הבוגר שראה את הנער מתקדם אליהם ומאחוריו 8 נערים. "שלוםם" חייך הנער לחבריו החדשים שישבו בשולחן.

"תכירו" הסתובב גאונגין לחבורתו והציג כל אחד; "זה מינהו, הוא בן הזוג של ג'יסונג" אמר והצביע על הנער עם השיער החום שהחזיק בידו של בן זוגו עם השיער הכתום.

"זה צאנגבין הוא הבן זוג של פליקס" הצביע הנער על הבחור הנמוך עם השיער השחור שהחזיק בידו של הנער עם הנמשים והשיער השחור גם הוא.

"זה ווג'ין, הוא הבן זוג של סונגמין" הצביע על נער נוסף גבוה עם שיער שטני שהחזיק בידו של בן זוגו עם השיער האדום.

"זה צ'אן" הצביע על הנער הגבוה והרחב עם השיער האפור שנוטע לכסוף.

"והאחרון זה היונג'ין" הצביע על הנער השרירי והגבוה עם השיער השחור.

"נעים להכיר אתכם, אני הוסוק ואלה גונגקוק וטאהיונג" קרא הוסוק וקם ממקומו נעמד ליד הנער אליו התחבר וחייך לחבריו. "היי" נפנפו גונגקוק וטאה בידיהם. הבחורים קדו קידה קטנה והתיישבו בשולחן. הבנים דיברו והתחברו אחד לשני.

-

ההפסקה עברה לה במהירות רבה מאחר והנערים נהנו בקירבת אחד השנייה ולא שמו לב לזמן שאזל. "השיעור עומד להתחיל" קם היונגין ממקומו. "צודק, איזה כיתה אתם?" שאל גונגקוק. "גאונגין הכי קטן כאן, כולנו באותה שכבה איתכם" ענה צאן וקם גם הוא. "יאא איך לא שמתי לב אליכם?" דפק הוסוק את ידו במצחו גורם לנערים לצחקק. "עכשיו שמת היונג, וזה מה שחשוב" חייך גאונגין אל הוסוק חיוך מתוק ותמים גורם לבוגר לחייך אליו ולהנהן.

"טוב, שלא נאחר בואו נלך" אמר היונגין ומשך את גאונגין אחריו בידו במהירות. "היה נעים להכיר אתכם" נפנפו הבחורים בחיוך וקמו ממקומם נפרדים מהנערים והולכים אחריי גאונגין והיונגין. "הם ממש חמודים" אמר טאה אחריי שהבחורים הלכו ויכלו לשמוע את צחוקם וראו את גאונגין נותן סטירה להיונגין בראש. הוסוק הסתכל וצחקק מהחמידות יתר של הקטן.

"בואו נזוז שלא נאחר" קם הוסוק והתחיל ללכת לכיוון הכיתות.

-

"גימין" קרא יונגי שראה את הקטן עובר לידו מנסה להתחמק ממנו. "גימין!" רץ יונגי לקטן ואחז בידו עוצר אותו מלהמשיך ללכת. "תעזוב אותי יונגי" אמר גימין לא מסתכל לו בעיניים.

"למה אתה מתחמק ממני?" שאל יונגי לא מבין מה עובר על בן זוגו. "נפרדתי ממך יונגי. מספיק" אמר גימין מרים את מבטו לבן זוגו לשעבר. "למה נפרדת ממני? למה אתה מתחמק? מה עובר עלייך?" שאל יונגי פגוע.

גימין נפרד ממנו בהודעת טקסט אחריי 3 שנים בהם היו ביחד! ליתר דיוק בגדו ביחד..
"אני מתחמק ממך כי נפרדתי ממך לייק דאא, ונפרדתי ממך כי אני לא רוצה להיות עם מישהו כמוך" אמר גימין כמובן מאליו. "מישהו כמוני?" שאל יונגי לא מבין. "כן מישהו כמוך יונגי, מרביץ, עוזר לבגידות, חסר רגשות, עב-" אמר גימין אך יונגי קטע אותו.

"אוקיי הבנתי הבנתי!" קטע יונגי את הקטן בעצבים. "תפסיק לשחק אותה תמים גימין, תפסיק להפיל את האשמה עליי כי אתה גרמת לכל זה!" כעס הבוגר על הקטן ששיחק אותה שת תמים. "אתה באת אליי והצעת לי בזמן שהיית עם הוסוק! אתה זה שקינא בקשר הסודי של גונגקוק והוסוק אז אמרת לי ללכת להרביץ לו! אתה גרמת להכל! אז תפסיק לשחק אותה כאילו אתה איזה צדיק קטן ותתחיל להפנים שכל מה שקורה פה וכל הריבים שיש פה הם בגללך!" צעק יונגי בכעס על הקטן החוצפן.

"א-אתה.." גמגם הקטן לא יודע מה להגיד. הוא ידע שהבוגר צודק והוא אשם בהכל. הוא גרם לכל הסבל של הוסוק. לכל הסבל של גונגקוק..
לכל הסבל של כולם. הכל באשמתו. והוא ידע זאת אך הכחיש.

"רואה? אין לך אפילו מה לענות, אתה יודע שאני צודק. תתחיל להפנים גימין" עצר יונגי את משפטו בשביל לקחת נשימה. "הכל באשמתך"
ובמשפט זה כל פרץ הדמעות של גימין השתחרר.
הוא התחיל ליבב בכאב ואשמה. הוא כעס על עצמו, מאחר ואהב את הוסוק אך בכל זאת גרם לו כל כך הרבה סבל. סבל שבסוף גרם גם לו לסבול.

"אני הייתי עוזר לך כרגע. אבל לא מגיע לך את זה. מגיע לך להרגיש עכשיו בדיוק את איך שגרמת לגונגקוק להרגיש" אמר יונגי ובמשפט זה עזב את הקטן משאיר אותו לבכות לבדו.

"ה-הובי" מלמל בבכי הקטן לעצמו. "אני מצטער"

-

"בני זונות" מלמל גין בעצבים ששמע את כל השיחה מאחר והתחבא מאחוריי הקיר הנגדי להם. "גימין? הכל בסדר?" שיחק את עצמו תמים אך שראה את הקטן נחנק הוא רץ לכיוונו בדאגה.

גין באמת דאג לו מאחר והכיר אותו 3 שנים והוא עדיין חבר שלו למרות הריב עם הוסוק. "גימין!" צעק גין ואחז בקטן שהתחיל להשתעל מאחר ונחנק. "גימין תנשום" ליטף גין את לחו המזיעה של גימין. הגדול התחיל לדאוג אך לאט לאט הנשימה של הקטן הסתדרה ודאגותיו של הגדול נעלמו.

"אתה בסדר?" שאל גין שראה שגימין נושם נורמלי ויכול לענות לו. "לא" ילל גימין ודמעותיו התחילו לזלוג מחדש. גין הסתכל על הקטן בכאב ורק חיבק אותו ונתן לקטן לבכות לכתפו.

"א-אני מצ-צטער" יבב הקטן. "כ-כל כך מ-מצטער" בכה הקטן ללא סוף. הוא סוף סוף הבין את חומרת מעשיו. את הרע שגרם לאחרים.
את הרע שגרם לאנשים שאהב ואהבו אותו.

"לא לי אתה צריך להגיד את זה" ליטף הגדול את ראשו של הקטן. "א-אבל הוא ל-לא מ-מקשיב לי" שיהק הקטן מהבכי הרב שלו. "תתן לו זמן, הוא פגוע עכשיו" הסביר הגדול. "א-אבל אני מ-מתגעגע אליו" אמר הקטן בקול חלש.

"אני יודע, וגם הוא אלייך, אבל הוא פגוע"
הקטן הנהן והמשיך לבכות ולהרגע על כתפו של חברו שליטף את ראשו.

-

"גונגקוק" סובב טאה את ראשו לחברו באמצע השיעור. "הממ" המהם הצעיר ולא הוריד את מבטו מהלוח. "מה אתה חושב עליי?" שאל לפתע טאה. "הא? מאיפה זה בא?" צחקק הקטן מובך. "לא יודע, מנסה לפתוח שיחה"

"אתה צריך להתחיל להקשיב! אתה סתום ולימודים זאת הדרך היחידה שתוכל לעזור לך!" אמר גונגקוק ומיד המשיך, "אני מקווה.." מלמל לעצמו גונגקוק לאחר מכן. "מה זה אמור להביע?!" שאל טאה מופתע מהקטילות של חברו.

"שאתה סתום" אמר גונגקוק וסטר למצחו מיאוש.
"אני לא סתום" התעצבן הבוגר על חברו. "אתה סתום מאחר ואמרת את המשפט הזה" אמר גונגקוק ונאנח ביאוש. טאה הסתכל על חברו מופתע מחוצפתו. "אתה מעצבן" חרק הבוגר את בשיניו. "אני יודע" השוויץ גונגקוק בחיוך שעצבן את הגדול ממנו.

"אני לא אוהב אותך" גלגל טאה את עיניו. "צודק, אתה חולה עליי" התחכם הקטן. "ואתה יותר" התחכם גם הגדול. "את זה אתה אמרת" הרים הנכה את ידיו כחף מפשע וסובב את מבטו חזרה ללוח.

^צלצול^

"לפניי שאתם יוצאים, תזכרו להגיש את דף העבודה עד יום שלישי" אמרה המורה. "רוצה הפעם לבוא אליי ונעשה את זה ביחד?" שאל טאהיונג בזמן שהרים את תיקו על גבו. "כן, אבל קח בחשבון שאתה צריך לחזור לבית שלי מתישהו למה אמא שלי מתה להכיר אותך" צחקק הקטן שנזכר במשפט שאימו אמרה לו.

'איפה החבר הזה שלך טאהיונג? אתה מביא אותו מחר לפה ויהי מה!'

"אני אבוא אל תדאג" צחק הגדול והתחיל ללכת לדלת הכיתה.

-

"זה גימין?" שאל טאה את גונגקוק בזמן שישב בספסל בחוץ וגונגקוק לידו. גונגקוק הרים את מבטו והסתכל לכיוון אליו טאה הצביע וראה את גימין נשען על עץ ועיניו עצומות פניו נפוחות ויכלו לראות שבכה והוא היה עם אוזניות. "הוא נראה רע" אמר הקטן ודאגה הייתה בקולו.
"כן..", "זה נראה כאילו הוא בכה שעות, הוא לא נכנס לשיעור?" שאל טאה לא מבין.

"א-אולי ניגש אליו?" שאל הקטן מהסס. הוא כמו גין, חבר של גימין. אומנם הוא כועס על גימין מאוד מההתנהגות שלו ומהמעשים המגעילים שעשה אבל הוא עדיין דואג לחברו מאחר ויודע שהוא פגיע מאוד. "בוא" קם טאה מהספסל ועזר לגונגקוק ליסוע לכיוון הנער שישן.

"הוא עם אוזניות, הוא לא שומע כלום" אמר גונגקוק. הם נעצרו ממול הנער הישן וטאה התכופף אליו ונגע בכתפו גורם לנער לקום בבהלה ולפקוח את עיניו במהירות. "תירגע גימין, זה רק אנחנו" הרגיע טאה את הצעיר.

"א-אתם מד-דברים איתי?" שאל גימין מופתע מוציא את האוזניות מאוזניו. "שלא תבין לא נכון.
אנחנו כועסים עלייך רצח, אבל זה לא אומר שאנחנו נראה אותך בצרה לא נעזור לך" אמר גונגקוק לצעיר שחיוך קטן עלה לפניו. "ב-באמת?" חייך הצעיר חיוך גדול ששמח שעדיין יש לו חברים.

הנערים הנהנו אליו גורמים לו לסדר את שיערו ולקום. "מ-מה עם ה-הוסוק?" גמגם גימין בהיסוס.
"הוא בסדר... אני מניח" מלמל גונגקוק לא בטוח במילותיו. "הוא הכיר את גאונגין, הוא שיפר לו את המצב רוח מאוד" חייך טאה. גימין יכל לשמוע את הרעש שליבו עשה שחלק גדול ממנו נשבר.

"ה-הוא כבר ל-לא א-אוהב א-אותי?" גמגם הקטן בקול שבור ודמעות עלו לעיניו. "הוא אוהב אותך, וזה מה שפוגע בו"

-

"אתה בא אליי עכשיו?" שאל טאה את גונגקוק בזמן שיצאו משער בית ספר. "אתה רוצה שאבוא?" התחכם הקטן. "לא" חייך טאה חיוך רשעי. "אז אני בא" חייך הקטן חיוך מאושר.
"הבית ריק, ויש לי כלב" הזהיר הגדול. "יאא הכלב גדול או קטןן??" התרגש הקטן מאחר ואהב כלבים. "קטן" צחקק טאה והחזיק בידיות של כיסא הגלגלים של הקטן ועזר לו ליסוע מהר יותר.

-

"יש לך בית יפה" בחן הקטן את ביתו של הגדול אחריי שטאה הניח את תיקם בספה בסלון. "תודה" הרים טאה את יונטאן הכלב שלו. "זה יונטאן, תכיר זה גונגקוק" הכיר הגדול בין שתי "הכלבים".

-

"תגיד" התחיל הקטן לשאול בזמן שישבו בחדרו של טאה ולמדו. "הממ?" המהם טאה לכיוון גונגקוק. "התנשקת פעם?", "לא, למה?" ענה טאה מרים את מבטו לקטן. "ס-סתם" הסמיק הקטן וסובב את מבטו חזרה לספרים. "אתה רוצה שהנשיקה הראשונה שלך תהיה עם הוסוק?" שאל גונגקוק מקווה לשמוע תשובה שלילית.
"ל-לא יודע. לא חשבתי על זה.." גמגם הגדול.

"ואיתי?" שאל לפתע הקטן. "איתך מה?" שאל הגדול לא מבין. "ואיתי אתה מוכן להתנשק בפעם הראשונה?" שאל לפתע גונגקוק גורם לשני להתפאל משאלתו. "אתה רוצה?" שאל טאה את אותה שאלה.

אז זה הפרק להיום, מקווה שנהנתם💗
סליחה שלקח לי הרבה זמן לעלות, פשוט היו לי הרבה חששות בקשר לפרק הזה.
אשמח לשמוע את דעתכם על הפרק הזה💗
מה לדעתכם קוקי שלנו יענה?😏
מצפה לתגובות והצבעות✌

_Adi_agassi✌

Continue Reading

You'll Also Like

102K 3.8K 37
הספר השלישי בסדרה 'הבנות שלהם'💗 הם שלחו אותה אלינו בשביל שנשמור עליה. היה לה מסוכן יותר מדי בקנדה.. עכשיו אני השומר שלה. אני לא מחבב אותה במיוחד, ו...
110K 5.2K 59
היא נמצאת בעולמה הקטן. היא פגועה. לא מאמינה יותר לאף אחד. היא נראת קטנה ועדינה אך מבפנים היא הרוסה. שבורה לרסיסים. הוא שליט העולם. מסובב את כולם על א...
238K 11.6K 96
-הספר עלול להכיל: תכנים מיניים, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה, ועוד.. ריילי זוהר- ריילי זוהר נערה בת 18 שחיה את החיים הטובים, ריילי היא עקשנית, טובת לב...
13.1K 682 36
גבריאל הוא גבר מאפיה בן 25 שמתגורר עם עוד חמשת אחיו, הוא עבר ילדות לא קלה ומנסה להתמודד עם השדים שלו. מה יקרה שיפגוש אותה? האם היא תעזור לו או שהפוך...