מזל טוב לי, יש לי עוד שעה וחצי יום הולדת (כן אני סופרת דקות😊)23.12 זה יום קדוש, תזכרו!
אני מקדישה את הפרק לעצמי😙
"טאהיונג! לאן אתה ממהר?" שמעתי את גונגקוק צועק לי בזמן שהתחלתי לרוץ בהמשך המסדרון עוקב אחריי גימין.
"אני כבר בא!" צעקתי חזרה מרים את ידי בזמן שרץ מהר אחריי גימין.
גימין המשיך ללכת במסדרון בזמן שעקבתי אחריו בשקט.
הוא הגיע למסדרון שקט וריק מאנשים.
הוא המשיך בהמשך המסדרון ופנה שמאלה הכלתי אחריו ונצמדתי לקיר בשקט מציץ עם ראשי להמשך המסדרון ולא מאמין למראה עיניי.
-
"גונגקוק!" שמעתי מישהו צועק את שמי.
הסתובבתי ולא הספקתי לראות מי זה והרגשתי את הלחי השמאלית שלי שורפת מכאב.
"אחח" נאנחתי בכאב מחזיק בלחי בכאב מרים את מבטי ומגלה את נאמגון עומד מולי בפרצוף כועס.
"מ-מה?" שאלתי בפחד לא מבין מה עשיתי הפעם.
"זבל" ירק נאמגון ונתן לי עוד סטירה ללחי השמאלית שרק צעקה יותר לעזרה.
"תעזוב אותי!" צעקתי מעיף את ידו שבאה לתת לי עוד מכה וראיתי את פרצופו הכועס נהפך לאדום יותר.
"לא עשיתי לך כלום, מה אתה בא ומתנפל?!" עזרתי אומץ וצעקתי עליו מעיף את ידיי לצדדים מעצבים.
"בואנה נשמה! מי אתה חושב שאתה?! תדבר אליי יפה! שמעת?!" צעק נאמגון וירק עליי בזמן שצעק.
"אני יעשה מה שבא לי!" צעקתי עליו לא מבין מאיפה בא לי כל האומץ הזה פתאום.
"זהו נמאסת עליי!" צעק נאמגון מחטיף לי בוקס לעין ובאותו הזמן בעיטה חזקה לבטן.
הבעיטה גרמה לכיסא ליפול אחורה ולגב הכיסא לפגוש את הרצפה.
הייתי במצב שהגב שלי מונח על גב הכיסא שנמצא על הרצפה ורגליי נמצאות למעלה.
הוא בעט בצד הכיסא וגרם לכיסא לעוף לצד ולרגליי לכאוב.
"ד-די" אמרתי וברגע הזה הדמעות החלו לזלוג על פניי.
למה הייתי חייב לענות לו?!
כמה טיפש אני יכול להיות?!
"מי אתה חושב שאתה שתדבר אליי ככה?!" שאל נאמגון בעצבים ובעט בפניי וגרם לפרצופי לעוף לצד ולדם לרדת ממצחי.
זה כל כך שורף!!
הסתכלתי לצד בכאב ובדמעות רואה את הילדים עוברים מסתכלים עליי ככה ופשוט ממשיכים ללכת, הרי מי יעזור למישהו כמוני? פצוע, מלוכלך, נכה..
המכות לא הפסיקו לבוא ואיתם גם הכאב הרע שהרגשתי בכל איזור בגופי.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" שמעתי צעקה באה לכיוונינו והוזזתי את עיניי לאיזור הצעקה רואה את הוסוק רץ לנאמגון במהירות ובכעס מסוף המסדרון.
אוי לא, בבקשה לא, שלא יבוא.
-
הוסוק רץ במהירות לנאמגון ונתן לו בוקס חזק לעין, שמעו את הבום של המכה!
"מה נראלך שאתה תרביץ לו ככה?!" צכק הוסוק בזעם לעבר נאמגון שנאנח בכאב.
"מי אתה חושב שאתה?!" המשיך הוסוק בכעס ונתן עוד בוקס לנאמגון שהחזיק בעין שלו בחוזקה ונאנח בכאב מהמכה החדשה.
"חתיכת בריון מסריח! תתרחק ממנו ומיד!" צעק הוסוק על נאמגון וירק עליו בגועל.
הוסוק ניגש אליי בזמן שהסתכלתי עליו בכאב מאוכזב ממנו.
למה? סיכמנו שהוא לא יעשה את זה, שהוא יתעלם ממני.
"אני מצטער גונגקוק אבל עד פה! יש גבול!" הוא אמר בזמן שהרים את הכיסא גלגלים עליו ישבתי והעמיד אותו חזרה על הגלגלים.
"א-אתה לא היית צריך לעשות את זה הוסוק" אמרתי מסתכל עליו
"בטח שכן! מה נפלת על השכל?! תראה איך הוא הרביץ לך! לא מעניין אותי יותר שום הסכם! מהיום אתה צמוד אליי לא מעניין אותי מה! אני לא מסכים לזה שימשיכו להתנהג אלייך ככה" אמר הוסוק והושיט את ידו לפניי והזיז את שיערי שנדבק לדם שירד מהפצע במצחי.
"בוא, הולכים לגין" אמר הוסוק והלך לגב הכיסא גלגלים ואחז בידיות.
הנהנתי אליו נותן לו להסיע אותנו לגין.
-
"וואו, מה עשו לך גונגקוקי!?" שאל גין בשוק ורץ במהירות אליי ואל הוסוק שהכניס אותי לתוך החדר.
"נאמגון.." אמרתי לא מפרט, יודע שהוא הבין מה קרה.
"צריכים לעצור את הילד הזה! זה כבר נהיה מוגזם מרגע לרגע!" אמר בקול עצבני והלך להביא את החומרי חיטוי הרגילים.
"בוא" אמר הוסוק והושיט לי את ידיו ככה שאני אשען עליו והוא ירים אותי למיטה.
נשענתי עליו מרגיש איך הוא מרים את גופי בקלילות לעבר המיטה בה אני מבלה את רוב הזמן.
להוסוק יש שרירים שלא תטעו.
הוא פשוט לא מראה את זה כי הוא לא בן אדם אלים.
"התגעגעתי אלייך.." החלטתי להגיד לו את האמת.
הוא השכיב אותי על המיטה "גם אני קוקי, גם אני" אמר הוסוקי בחיוך וליטף את שיערי.
חייכתי אליו, שמח שמצאנו זמן להיות ביחד.
"אז יאלה בואו נרכל קדימה, התגעגעתי לזה חמודים שליי" אמר גין הניח את החומרי חיטוי בשולחן ליד המיטה והתיישב ליד המיטה בצד השני שלי מהוסוק.
אני והוסוק ציחקקנו.
"כל כך התגעגעתי לשיחות של שלושתינו" אמרתי שמח מרגיש דמעות של שמחה עולות לעיניי.
"יאא קוקי הרגיש שלנו חזר!" קראו הוסוק וגין בשמחה בזמן שמחאו בידיהם מהתרגשות.
ציחקקתי מרגיש את הדמעות זולגות על פניי.
"יא תינוקי שלי, לא לבכות" אמר גין וניגב את דמעותיי מפניי.
ציחקקתי בזמן שהדמעות ממשיכות לזלוג.
"יאלה רכילות, רכילות!!" קרא הוסוק בהתרגשות וקיפץ על הכיסא שלו.
אני וגין צחקנו והנהנו.
גין התחיל לטפל בפניי הפצועות בזמן שאני והוסוק התחלנו להעלות נושא שיחות ולרכל על אנשים.
כל כך התגעגעתי אליהם, לשעות האלה ביום שגורמות לכל היום המגעיל שלי להפוך למושלם ברגע.
"גונגקוק, אתה חייב לדווח על הביריונים האלה כבר!" אמר גין לפתע אחריי שסיים לחבוש את פניי.
"הם רק יציקו לי יותר.." אמרתי מסתכל על גין אוסף את הדברים וזורק אותם לשולחן שבחצי השני של החדר וגורם לבום חזק ולחצי ציוד ליפול מהשולחן לרצפה.
אני והוסוק צחקנו בזמן שגין נאנח ביאוש וקם להרים את הדברים חזרה לשולחן.
אין העצלנות של גין תהרוג את עצמו בסוף.
"שלחתי הודעה למנהלת שתגיד למורה שלכם עכשיו שאתם אצלי כי גונגקוק נפצע" אמר גין מסתכל בטלפון.
"למה הוסוק חייב להיות איתו? לא ידעתי שלגונגקוק אין רגליים" אמר גין מחקה את הקול של המנהלת בזלזול בזמן שהקריא הודעה שהמנהלת רשמה לו.
"איך רואים שאת לא מכירה את התלמידים שלך" אמר גין בגלגול עיניים ורשם משהו בטלפון, בטח ענה למנהלת.
אני והוסוק צחקקנו מהטמטום של גין.
בדיחות שגין והוסוק אומרים על נכים לא מעליבות אותי מאחר וזה הם, הם תומכים בי בכל הקטע הזה של הנכות, ועוזרים לי, אז אני יודע שהם לא שופטים נכים אבל בדיחות לא יזיקו.
"רשמתי לה שאתה צריך אותו איתך ושמפה זה כבר לא עניינה" אמר גין סגר את הטלפון והניח אותו על השולחן.
"גין, בסוף יעיפו אותך מבית הספר" אמר הוסוק בצחקוק מהחוצפה של גין.
"היא לא תעיף אותי כי היא יודעת שאני היחיד שעושה את העבודה שלו בבית ספר הזה" אמר גין בשחצנות והעיף את השיער שאין לו לאחור.
"אתה כל היום יושב פה ולא עושה כלום!" אמר הוסוק בשוק מהטמטום של גין.
"כן גין, רואים, אתה חייב להתחיל לשמור על הגזרה" אמרתי לו מתאפק לא לצחוק רואה את הפרצוף ההמום של גין.
הוסוק התחיל לצחוק בחוזקה "ג-גין תתחיל לשמור, אתה צריך למצוא חתן" אמר הוסוק צוחק ונהפך לאדום.
"הןסוק תרגע אתה בסוף תחנק לי פה!" אמר גין בקול גבוה "אהה ואז יהיה לך סוף סוף עבודה לטפל בה?" שאלתי בזלזול צוחק עליו.
"קוקי היקר והחמוד שלנו, תתחיל לדבר יפה, לא ככה חינכתי אותך!" אמר גין מניף את אצבעו בנטיפה.
צחקתי והנהנתי אליו מסתכל על הוסוק שמרוב צחוק התחיל באמת להחנק ולהשתעל.
"וואו וואו הוסוק לנשום!!" צעק גין ורץ להביא מים.
גין נתן להוסוק את המים וטפח לו על הגב, טוב שלא שבר לו אותו!
"גין,גין! זה כואב יסתום!" אמר הוסוק נרגע סוף סוף, מרביץ ומעיף את ידו של גין שטפחה לו בחוזקה על הגב.
"רק ניסיתי לעזור חוצפן! אתה לא תדבר לאומה שלך ככה! שמעת!?" שאל גין בכעס נעמד מול הוסוק.
"סליחה סליחה אומה, רק פעם הבאה בבקשה לא לשבור לי את הגב!" אמר הוסוק גורם לי לצחקק ולגין להפוך לאדום מכעס ולשלב את ידיו על חזהו.
"הזמן שלא הייתם פה שיבש לכם את המוח אני מבין" אמר גין מתיישב על הכיסא.
"כן" אני והוסוק אמרנו כפה אחד.
"מהיום אתם באים לפה כל יום לשעה אחת לפחות!" אמר גין מריץ את אצבעו למעלה.
"ותנסו בפעמים האלה לבוא בלי שאחד ממכם מכוסח במכות" אמר גין נאנח.
"אוקיי אומה" אמרנו כפה אחד שוב.
"יופי אני גאה בכם" אמר גין ובלגן לשנינו את השיער וחייך חיוך של אמא גאה בזמן שאני והוסוק מנסים להעיף את ידיו של גין משיערינו.
-
"מה נראלכם שאתם עושים?!" צעקתי על גימין ויונגי שהתנשקו צמודים לקיר.
"טאהיונג!" אמר גימין מבוהל והתרחק מיונגי אשר רק עמד שם אדיש כאילו הסיטואציה הזאתי לא מעניינית אותו בכלל.
"זה לא מה שאתה חושב טאהיונג!" אמר גימין מתקדם אליי בזמן שהלכתי אחורה מסתכל עליו מזועזע.
"אתה פשוט בן אדם דוחה וצבוע!" צעקתי וברחתי משם מחפש את גונגקוק והוסוק.
אז כאן נגמר הפרק להיום, אני מעלה אותו מאוחר כי אני יודעת שמחר לא יהיה לי זמן לעלות שום פרק ובגלל זה עומד לעלות עןד 30 דקות בערך פרק גם בההחלטה הנכונה.
מקווה שנהנתם מהפרק❤
מצפה לתגובות והצבעות✌
ושובן, מזל טוב ליי🤭😆