~בפרק הקודם~
"יש לך חיוך יפה". הוא אמר והסתכלתי עליו.
הוא הסתכל עלי, ומדי פעם הסיט את מבטו לשפתי , וחזר לעני.
הוא התקרב אלי טיפה וגם אני התקרבתי אליו, קיבל את האישור וריסק את שפתיו על שלי. הרגשתי פרפרים בכל גופי.
♛ part 6:♛
שפתינו התנתקו, והנשיקה הזו הייתה כל כך טובה. לא רציתי שיעזוב את שפתי..
"אני מצטער, זה לא היה במקום" הוא אמר.
"מה?" שאלתי המומה.
"אני מצטער , זה פשוט היה נראה לי הדבר הנכון לעשות. מצטער זה היה טעות. אפשר לשכוח את זה? " הוא שאל בעדינות.
"אוקי .. אם אתה מתעקש.." אמרתי באכזבה.
"בואי נלך לבית". הוא קבע
"באמת בוא, היום הזה מתחיל להיות מוזר". אמרתי וללא מילים מיותרת קמתי והתקדמתי לרכב שלי.
הנסיעה הייתה כל כך שקטה ומביכה, רצית לקבור את עצמי. חתיכת אידיוט חשבתי לעצמי.
"ביי, לילה טוב. היה לי כיף לבלות איתך הערב". הוא אמר בעודו יוצא מרכבי.
"לילה טוב". אמרתי . לבלות איתו היה כיף, רק חבל שהוא הרס עם ה'טעות' מבחינתו. חשבתי.
נסעתי בחזרה הביתה , וראשי טרוד במחשבות.
~כעבור חצי שעה ~
"את מבינה את חתיכת מפגר הזה ? אחרי שהתנשקנו את הנשיקה המושלמת, הוא בא ואומר לי שזה היה טעות ! באמת ? חתיכת טיפש". אמרתי ללאלי בטלפון.
"הוא חתיכת טיפש". היא ענתה.
"אוף, היה לי יום מושלם. הבן חרא הזה בא והרס לי אותו. כיאלו באמת היה לי כייף ממש איתו, עד שהוא בא והרס את זה. והוא עוד מבקש ממני לשכוח את זה! את מבינה למה אני אומרת שאסור להתאהב ראשונה? " הסברתי לה, ושאלתי.
" למה התאהבת? " היא שאלה בפליאה.
"לא מטומטמת, מזל שלא התאהבתי ! " אמרתי לה בעצבים מוחלטים על השאלה הטיפשית הזו.
"טוב אהובה שלי, לילה טוב כבר מאוחר. ניפגש מחר בבית ספר , תבואי לאסוף אותי? " היא שאלה .
"כן, לילה טוב". אמרתי. באמת כדי שאשכח מזה, דיי זה מעיק עלי אני צריכה לשחרר. חשבתי.
~בוקר ~
התעוררתי לקולתיה של אימי, "אדל קומי , מאוחר ". היא אמרה לי בפעם האחרונה, קמתי מהמיטה והלכתי לשטוף את פני צפיתי בעני הכחולות עם האדמומיות מסביב . צחצחתי את שני הלבנות ויצאתי להתלבש.
לבשתי חולצה שחורה עם פסים אדומים לאורך, וג'קט ג'ינס. מכנס שחור עם קרעים וחגורה. ונעלתי מגפים בגנון גותי כאלה. לקחתי את התיק שלי, את הטלפון הוצאתי מהמטען וירדתי למטה.
"בוקר טוב אמא". אמרתי לאמא שהייתה במטבח.
"בוקר טוב מתוקה, הכנתי לך ארוחת בוקר, תאכלי". היא אמרה, והגישה לי את הארוחה שלי.
"תודה אמא". אמרתי והתחלתי לאכול.
"אנחנו צריכות לדבר". היא זרקה אל חלל האוויר בעודה מתיישבת מולי.
"על מה? " שאלתי .
" אני רוצה שתפתחי את הקול שלך, אני חושבת שיש לך קול מהממם. אני רוצה שתפתחי אותו ותעלי להופיע איתו. מי יודע אולי בעתיד תופיעי עם גדולי הזמרים". היא אמרה באופן די מפתיע.
"אמא, מודה. הפעם הברקת עם הרעיון, אני אלך על זה. הרעיון מוצא חן בעני". הודתי בפניה.
"יופי, אני שמחה מתוקה". היא אמרה , והניחה לי לנפשי.
"אני יוצאת". אמרתי לאמי בעודי יוצאת מדלת הבית.
"אוקי, יום טוב מתוקה". היא אמרה.
~כעבור 10 ~
"דווקא הרעיון שלה דיי מצא חן בעני". אמרתי ללאלי כשנכסנו בשערי בית הספר.
"אני שמחה אחותי, בהצלחה". היא אמרה. "אייך את בענין מאצ'? " היא המשיכה.
"לא יודעת .. למה? " שאלתי.
"כי הוא מתקרב לכיוון, בהצלחה ". היא לחשה.
"אני צריך לדבר איתך." מאצ' אמר.
"אוקי, תדבר ". הוא אמר והסתכל ברמיזה על לאלי , לאלי הבינה את הרמז והלכה לכריס שנופף לה לשלום.
"תשמעי, אני יודע שאת כועסת. היה לי ממש כיף איתך אתמול בלילה. אני יודע שטעיתי לגבי זה שנישקתי אותך ואמרתי שזו טעות, מבחינתי זה לא טעות. הייתי צריך לחשוב על זה טיפה.. ואני אומר לך את האמת.. לא נרדמתי בלילה, הרגשתי נורא כבד על זה שפגעתי בך ככה. בחיי פעם ראשונה שחיכיתי כל כך שיגיע הבוקר בשביל ללכת לבית ספר.." הוא אמר
"יש לך פיצול ? " זה הדבר היחידי שהצלחתי להוציא מפה שלי.
"אני יודע שזה נראה אידיוטי..-" הוא אמר וקטעתי אותו
"זה היה אידיוטי". אמרתי.
"נכון, אני מצטער באמת. זה הרגיש לי הרגע המושלם לעשות את זה , ועשיתי. אני לא רוצה לאבד אותך , את חשובה לי. אני יכול להתוודות? " הוא שאל
"שוט.. " אמרתי אדישה לעניין.
"אני חושב שאני מתחיל לפתח אלייך רגשות.." הוא אמר.
"מאיפה לי לדעת שמחר לא תקום אחרת לגמרי ? " אמרתי אדישה.
"אני לא, אני מבטיח. התנשקנו פעמיים, ואני אומר לך בכנות מאז הדבר היחידי שאני מרגיש זה שאני רוצה להיות אך ורק לידך. אני לא רוצה להיות רחוק ממך, אני לא רוצה שתרחקי אותי ממך..." הוא אמר ונאנח כיאלו אבן ירדה מליבו.
"תקשיב אני לא יודעת, אני צריכה זמן לחשוב על זה." אמרתי
"כל הזמן שאת צריכה. לבנתים אנחנו יכולים להיות רגיל? " הוא שאל.
"אני מצטערת, אבל לא. בשביל לקחת החלטה כזו חשובה, ולהבין אם אני רוצה שנהייה יחד אני צריכה שנתרחק . כדי להבין כמה דברים לגבי , לגביך , ולגבינו". אמרתי בביטחון.
"אוקי.. " הוא אמר מבואס, הוא ציפה לתשובה אחרת.
"ניפגש.. " אמרתי והלכתי אל החברים שלי.
**שיעור ראשון , לתחילת היום הזה***
"אתחיל במספר הודעות חשובות ליום זה". סמנתה המורה אמרה.
"ראשית, נקבע תאריך לנשף פתיחת שנה. הנשף יתקיים בעוד שבוע ביום חמישי, כיון שאנו רוצים לתת לכם יום חופשי. שנית אני רוצה להבהיר מספר כללים בכיתה הזו. הכלל הראשון שלי, אתם תתחילו להגיע בזמן לכיתה . לא יתכן שאחרי שש שנים בבית ספר הזה לא תדעו מתי מצלצלים. אם האיחור מוצדק , זה יתקבל אם זה יועבר למנהלת. הכלל השני שלי, זוהי השנה האחרונה שלכם קחו אותה ברצינות ותעריכו כל רגע. מהשנה הבאה אתם תעברו אל החיים האמתיים , אני רוצה שנעביר כל יום ביחד על הצד הטוב ביותר . אני רוצה שנכיר יותר אז בבקשה בלי הברזות, ואי הגעה . אני רוצה שתבואו אלי למשרד לדבר איתי , ולא כי איחרתם , או בגלל חוסר משמעת . ההודעה השלישית והאחרונה שלי להיום- אני רוצה שנעשה ערב גיבוש , עם הדברים שאתם רוצים ואוהבים. אני זורמת איתכם, גם עם זה אלכהול. ובנימה אופטימית זו, אני רוצה שנתחיל את השיעור שלנו". היא אמרה או יותר נכון חפרה.
היא התחילה ללמד , אבל לא הייתי איתה. חשבתי על העניין עם מאצ' .
מצד אחד, כיף לי איתו ועברנו חויות יחד בקצת זמן. אבל מצד שני, הוא לא החלטי הוא עושה דברים ולא לוקחת עליהם אחריות . מי יודע על מה הוא עוד יגיד שזה 'טעות' הרי זו לא יכולה להיות הבריחה שלו. חשבתי.
*הפסקה*
מאצ' ניגש אלי "אני יודע ביקשת שאתרחק ממך, אבל אני רוצה לדעת ולהיות בטוח. ו- " הוא אמר וקטעתי אותו
"תגיע לעניין, הזמן שלי קצר". אמרתי אדישות.
"אני רוצה שתבואי איתי לנשף פתיחה". הצהיר.
"כיון שאין לי עם מי ללכת, אי לכך אני מסכימה להצעה הזו. אני מודיעה מראש אל תפתח צפיות, הכל יכול להשתנות". אמרתי והלכתי
"תסתכלי לאן את הולכת". אמרתי לילדה שנתקלה בי.
"תסתכלי לאן את הולכת , את נתקלת בי". היא החזירה.
"יא חתיכת סתומה, את לא יודעת עם מי את מתעסקת יאללה תתקדמי. מפגרת ". אמרתי לה בשיא עצבים.
~כעברו 5 דקות ~
"סופסוף מצאתי אותך ". אמרתי ללאלי.
"קיצר תקשיבי מאצ' הציעה שאבוא איתו לנשף , וכרגיל הייתי קשה להשגה. אמרתי לו לא לפתח צפיות , אבל אני אאלץ להסכים להצעה שלו כיון שאין לי אף אחד אחר ללכת איתו. ואיזה זונה קטנה תקלה בי ,עוד שניה הוצאתי לה את שתי העניים". סיפרתי לה
"אין ספק שזה המחזור הכי קלטני שלך". היא אמרה.
"סתמי מטומטמת, שאני לא בטעות ארק עליך אש" . אמרתי וצחקנו יחד.
לפתע ג'סי התקרבה לשולחננו "ג'סי מתקרבת" . לחשתי ללאלי.
"היי בנות." היא אמרה.
"היי" אמרנו יחד בחוסר סבלנות.
"אני רוצה לדבר איתכן.. " היא אמרה
"נו.. ומה את עושה עכשיו ? " שאלתי בעצבים. ושמעתי את לאלי מחניקה צחוק.
"עזבי , לא משנה. טעות בכלל שבאתי לדבר איתכן. יום טוב". היא אמרה בעצבים והלכה.
"לכי את והאף פלסטי שלך". אמרתי לה בעצבים, והיא המשיכה בדרכה.
"אין ספק אחד המחזורים שלך, אם לא ה.. " היא אמרה וצחקה
"שתקי שתקי, עכשיו היא עצבנה אותי ממש יש לה מזל שלא הורדתי לה את הראש עם הקרני לייזר שלי " אמרתי לה וצחקנו יחד