~ בפרק הקודם: ~
לפתע דין התקרב לשולחן שלנו. " אקס אפס מתקרב". לאלי הזהירה.
"אדל? " הוא פנה אלי. והסתכלתי עליו במבט לא מבין.
"אפשר לדבר איתך? " הוא שאל.
"כן תדבר". אמרתי עצבנית שהוא בכלל מעיז לדבר איתי אחרי הפעם האחרונה שהוא בא לביתי.
"לבד.." הוא אמר. נאנחתי והלכתי איתו לצד..
♛ part 2: ♛
הלכנו לספסל רחוק מהקפיטריה, אמר לי לצד הוא עף על עצמו..
"קיצר תדבר כבר, גם ככה אין לי עצבים אליך.." אמרתי לו בשיא העצבים
"תקשיבי, אני יודע שאת לא רוצה לדבר איתי אבל אני רוצה שתדעי שטעיתי ואני מצטער על זה. ואני לא התכוונתי לבגוד בך" . הוא אמר ועצר שניה לחשוב, ניצלתי את הזדמנות לדבר.
"כולם אומרים את זה שהם לא התכוונו לבגוד , אז אל תשגע את השכל. ואם אין לך משהו אחר להגיד אז ביי אני הולכת". אמרתי בעצבים וקמתי. הוא תפס לי את היד .
" שבי , עוד לא סיימתי" הוא אמר.
" מה יש לך בכלל לדבר איתי ? אני לא מעונינת לדבר איתך בכלל. אמרתי לך כבר את כל מה שיש לי , והקשבתי לך באותו יום זה לא מעניין אותי". אמרתי בעצבים.
"תקשיבי אני רוצה שנמחק את כל מה שהייה ואני רוצה שנחזור". הוא זרק לאוויר.
"מה לא הבנת בקטע הזה שאני לא רוצה אותך?! ושאשכרה בגדת בי ומי שבוגד פעם אחת תמיד יבגוד. אני רוצה להמשיך הלאה, אני לא רוצה אותך . לא רוצה מה לא מובן? אתה גרמת לי לסבל נוראי, אני רצתי למות. ותבין כבר הנוכחות שלך מעיקה עלי ולא עושה לי טוב. תשחרר לי מהחיים". אמרתי בשיא העצבים והלכתי בחזרה לקפיטריה.
הגעתי בחזרה לשולחן שלנו. " אתם לא מבינים, הבן אדם דפוק! הוא פשוט חלול הוא לא קולט את זה שאני אשכרה רוצה להתקדם ולהמשיך הלאה. זה כל כך מרתיח. איפ עד שחשבתי שהשנה הזו אני הולכת להעביר חלק ובצד הכי טוב שאפשר הבן זבל הזה בא והרס לי את היום, ופתח לי את השנה הכי חרא שאפשר. כוס אמק אני צריכה שופינג". אמרתי בשיא המהירות.
"את תקבלי שופינג ב4, לבנתיים אנחנו בבית ספר תתמודדי". ג'סי אמרה.
הצלצול של גמר ההפסקה הגיע.
חזרנו לכיתה ולפתע אחד מהתלמידים החדשים נגשו אלי. זה החתיך שכחתי את שמו.
" היי, אני התלמיד החדש מאצ' .. יש מצב שתוכלי לעזור לי?" הוא אמר.
" הו היי מאצ' אני אדל, במה אתה צריך עזרה? " שאלתי
"אני די חדש בלונדון, ומבין כולם את הכי נראת לי נורמלית .. אז יש מצב תעזרי לי עם זה? " הוא שאל בנחמדות שלא יכלתי לסרב.
" אוקי בכייף, אבל לפני זה אתה חייב להכיר עוד חברים. בוא אני אכיר לך את החבר'ה שלי". אמרתי תפסתי לו את היד ולקחתי אותו לחברים שלי.
"חבר'ה תכירו, זה מאצ' הוא מהתלמידים החדשים. עכשיו הוא ממש חדש והוא בכלל לא מכיר את לונדון. אז אנחנו חייבים לעזור לו עם זה. בקיצור, היום ב4 אני אאסוף אתכם ואת מאצ' ונעשה שופינג לנשף פתיחת שנה" . קבעתי עובדה לכולם.
" אדל, יש בעיה קטנה". הוא אמר בעדינות , והעניים של כולם הופנו לכיונו.
" מה הבעיה, דבר" . אמרתי
"אני לא הכי אוהב שופינג". הוא אמר בשיא הביישנות.
" יא אח גם אני לא אוהב שופינג. אבל אני נסחב איתם כי בכל זאת אני צריך חליפה לנשף סיום". טום אמר.
" אני אצטרך לא להגיע, בגלל המסיבה הערב אבל אתן עם האהבה שלכן לשופינג תסחבו אותי כבר ביום אחר". זאק אמר
" אני לא אגיע כי אני אעזור לזאק , אבל תסחבו אותי גם איתו". הצטרף כריס.
"טוב סגור העניין הזה, מאצ' תביא אני ארשום לך את המספר שלי ותגיד לי כבר מאיפה לאסוף אותך ". אמרתי למאצ'
הוא הביא לי את הטלפון שלו, רשמתי את המספר שלי והוא שלח לי הודעה כדי שגם לי יהיה את המספר שלו.
~ השעה 4 ~
הייתי לבושה בחולצה פרחונית חשופת כתפיים, שורט שחור וכובע רחב שולים שחור. וירדתי אל הרכב שלי.
נסעתי אל לאלי וג'סי , כן שוב ג'סי הייתה אצל לאלי...
"נו תרדו כבר יא זונות, דפקתן יבוש של החיים". אמרתי כשלאלי ענתה לטלפון.
"הינה יצאנו". היא אמרה בעודה יוצאת מדלת ביתה. הן עלו לאוטו ונסענו לאסוף את מאצ'
"נכון שהוא חתיך? " ג'סי שברה את קולות המוזיקה.
" כן הוא סבבה כזה". אמרתי
"הוא לא הטעם שלי". לאלי אמרה.
הגענו לביתו של מאצ' "אתה יורד? " אמרתי כשהוא ענה לטלפון.
"כן הינה אני". הוא אמר וראיתי אותו יוצא. לעזאזל יש לו סטייל .
"שלום לך חתיך". אמרתי כשהוא נכנס לאוטו.
"שלום גם לך , ולחתיכת רכב שלך". הוא אמר , וצחקתי.
" ככה זה שאת טחונה, את אפילו מנגבת את התחת עם דולרים". לאלי אמרה.
"אוי המרמור". אמרתי בציניות וצחקנו.
"נו תצא כבר" ג'סי צעקה בטלפון לטום .
"רגע אני שם בושם ויוצא". הוא אמר.
"טוב יא כוסית". ג'סי אמרה.
"אני לפחות מטפח את עצמי, לא כמו כל הגברים שאת אוהבת.." הוא אמר לה בעוקצנות .. נראה כיאלו הוא אוהב אותה... חשבתי לעצמי.
"והינה אתה יא כוסית". היא אמרה לו וחיבקה אותו כשהוא נכנס לרכב .
המשכתי לנסוע ולפתע היה את השיר האהוב על כולנו "all time low" והתחלנו לשיר ולצרוח בקולי קולות. מה שהכי הצחיק הפרצוף של מאצ' הוא היה המום. לא הפסקתי לצחוק.
"מאצ' יקרי , זה עוד כלום ממה שאנחנו. בתכלס אנחנו חבורת פסיכופטים , אנחנו הכי שלא נורמלים ". אמרתי וכולם צחקו.
הגענו למקום המרגוע שלי, לבית השני שלי. לקניון הכי ענקי בלונדון.
~ השעה 6 וחצי~
"תקשיבו כולכם, אנחנו חוזרים לבתים בזריז. וכל אחד לוקח לו שניה להחליף בגדים לבגד ים. ושמישהו יודיע לזאק שאנחנו באיחור בקל אם לא הוא ירצח אותנו". אמרתי בעודנו נכנסים לאוטו.
~השעה 7 ועשרה~
נכנסתי לאוטו, שכשכולם בתוך האוטו. הייתי לבושה בשמלה ומתחתיה בבגד ים לבן עם אננס ומעל שמלת חוף לבנה/שקופה ארוכה.
נסעתי לביתו של זאק, במרחק של דקה.
הגענו לבית שלו, ונכנסנו כולם יחד.
מאצ' היה ליידי נראה כיאלו אלי הוא התחבר יותר, חשבתי לעצמי.
סרקתי את המקום ואת הנמצאים.
ועני נעצרו על בן אדם אחד. דין.