''קרוליין אני כבר שבועיים בטיפול, לא נגעתי בטיפת אלכוהול....בואי לגור אצלי.. מה את אומרת?'' שאלתי, כולם שתקו והסתכלו עלינו, חיכו לתשובה של קרוליין.
היא הסתכלה עליי בצער והסתכלה על נייל.
''לא... מצטערת לואי'' קרוליין אמרה ועלתה למעלה במהירות. השפלתי את מבטי והרגשתי את הסומק בלחיים שלי.
''מה עשיתי לה רע?'' שאלתי בעצב את נייל. ''לא יודע... מצטער'' נייל אמר ונאנחתי.
''תודה ח'ברה...'' אמרתי ושיחקתי עם המפתח.
''דרך אגב.. לואי עוד כמה ימים יש לה יום הולדת'' נייל אמר, אוי נכון... עם כל הטירוף שנקרא החיים שלי, שכחתי.
''צודק..'' אמרתי. ''כנראה נעשה לה משהו... היא רוצה לעשות מסיבה עם הילדים מהבית ספר שלה'' נייל אמר.
''אוקי...'' אמרתי. ''זאת תהיה המתנה שלי ליום הולדת שלה, אני נותן לה לעשות כאן את המסיבה... ולואי היא רוצה שיהיה אלכוהול במסיבה'' נייל אמר.
''מה אתה רוצה ממני? היא גרה אצלך'' אמרתי בבלבול.
''אתה עדיין האחראי עליה, אני צריך את האישור לך'' נייל אמר בהיסוס.
''אתה בטוח שאתה רוצה שיהיה פה אלכוהול? כאילו.. זה.... היא ילדה!'' אמרתי.
''לואי זאת יום הולדת 18 שלה... היא חוקית'' נייל אמר. ''תעשה מה שאתה רוצה, יש לך את כל האישורים שאתה רוצה..'' אמרתי באנחה, היא גם ככה לא מחשיבה אותי יותר כמישהו שאמור להגן עליה. או בכלל.
''נייל אני יכול שניה ל...'' שאלתי והסתכלתי על המדרגות. נייל הנהן ועליתי למעלה במהירות.
הלכתי לחדר שם קרוליין הייתה ודפקתי קלות על הדלת. ''אני יכול?'' שאלתי והיא הנהנה, היא ישבה על המיטה שלה, נכנסתי לחדר והתיישבתי לידה.
''אני ממש מתגעגע אלייך'' אמרתי בעצב והיא לא הסתכלה עליי. ''מזל טוב על הבית החדש'' היא אמרה.
''תודה... הוא לא יהיה אותו דבר בלעדייך'' אמרתי בעצב.
''חבל..'' היא אמרה וסירקתי את שיערה עם אצבעותיי. ''איך בבית ספר? איך עם נייל?'' שאלתי.
''בסדר..'' היא אמרה. ''יופי..'' אמרתי.
''הבנתי שרבת עם ג'ף..'' היא אמרה. ''עם מי לא רבתי? אני לבד..'' אמרתי באנחה.
''אתה באמת התחלת טיפול?'' היא שאלה והנהנתי. ''כבר שבועיים על בסיס יומיומי, אפילו בשבת אני הגעתי אליה...'' אמרתי. ''זה עוזר?'' היא שאלה. ''אני מניח'' אמרתי. ''אחלה'' היא אמרה.
''למה את לא רוצה לחזור אליי?'' שאלתי בהיסוס. ''כי אני לא מרגישה בטוחה, אני מצטערת..'' היא אמרה ושתקתי...
המצב הזה כל כך עצוב.
''אני... אני יורד למטה... ביי'' אמרתי ויצאתי מהחדר שלה...
אוף איזה דיכאון.
כשירדתי למטה הם היו באמצע שיחה.
''לואי יש לנו רעיון לגבי היום הולדת של קרוליין'' ליאם אמר. ''נו?'' שאלתי.
''מתנה משותפת מכולנו... נעשה לה הופעה אקוסטית ביום הולדת'' נייל אמר.
''מקובל עליי'' אמרתי בחיוך קטן.
''נפלא..אז עוד שלושה ימים?'' נייל שאל והנהנתי. ''מי מכין רשימת שירים?'' זאין שאל.
''אני אכין'' הצעתי את עצמי וכולם הנהנו.
''תשלח לנו את הרשימה מחר..''
''ביתתתתתתתתתתתתתת!!'' אמרתי בשמחה ופתחתי את הדלת של הבית שלי.
הוא נראה פחות או יותר כמו הבית הקודם, אותו עיצוב.
היה ריח של צבע טרי ועץ חדש בסלון, הכל היה מאורגן ומסודר.
עליתי לקומה העליונה, עשו ריצוף וצבע חדש... דמאט איזה אושר!
ירדתי למטה בחזרה ופתחתי את השקית שם היו החפצים שלי שלקחתי להארי, התחלתי להוציא את הדברים ולשים אותם במקום.
''פששש... כאילו לא קרה כלום'' הארי אמר. ''כן.. רק חבל שאתה פה'' אמרתי בכעס.
''באסה לך..'' הארי אמר ועלה למעלה גם, עליתי אחריו לראות מה הוא עושה, הוא נכנס לחדר עבודה שלי.
''מה אתה עושה כאן?'' שאלתי. ''אני ישן כאן'' הוא אמר. ''מי אמר?'' שאלתי בפליאה.
''זאת עובדה, אני ישן כאן, אלא אם כן יש לך חדר אחר שאני אשן בו'' הוא אמר.
''לך תזדיין..'' אמרתי ולקחתי גיטרה מהקיר וירדתי למטה.
התיישבתי על הספה החדשה עם הגיטרה והתחלתי לפרוט עליה, פרקתי את הכל על הגיטרה, כל המחשבות, התסכולים, הכעסים. הכל.
אני חייב להעיף את הארי מפה... אני פשוט חייב..
נייל אמר שרק אם יהיה לי סימן אז אני אוכל להתלונן עליו.
אז אני צריך סימן... אבל אין אני משיג סימן? הוא הרי לא יכה אותי..
ליטפתי את הצלקת של קיריל שיש לי על היד.. אולי אני.... אוי זה רעיון טוב!
ניגשתי למטבח ולקחתי סכין..אני אגיד שהוא חתך אותי!
ביצעתי חריץ קטן בזרוע שלי כאילו הוא שרט אותי במהירות, הדם התחיל לנזול.. זה כאב אבל זה שווה את זה.
לקחתי את הטלפון של הבית והתקשרתי לנייל, השתמשתי בכאב שלי בכך שהקול שלי רעד.
''נייל...'' אמרתי ונשכתי את הספה שלי, במקביל שיחקתי עם הטיפות דם שנזלו על ידי.
''לואי? הכל טוב?'' נייל שם לב לקול שלי. ''כן... לא.... כ-ן......'' אמרתי בהיסוס.
''קרה משהו?'' הוא שאל. ''לא... לאלא... ממש לא..'' אמרתי בשקט.
''אוקי קרה משהו, אני צריך לבוא?'' הוא שאל. ''לא קרה כלום! ביי!'' אמרתי וניתקתי את הטלפון במהירות.
ידעתי שנייל יגיע, ידעתי שנייל לא יניח לעניין הזה.. יכול להיות שהוא יודע שזאת הצגה.. אבל הוא יבוא לבדוק מה העניין.
חה חה הארי! נדפקת!
טיפת דם אחת נזלה על הרצפה מידי ולקחתי מטלית לחה וניגבתי אותה מהרצפה.
הארי ירד במדרגות.. שיט הוא יראה את היד שלי!
רצתי במהירות לשירותים ונעלתי את עצמי שם, לקחתי נייר טואלט וספגתי את הדם.. בואנה אחלה שריטה עשיתי לעצמי.
התיישבתי ליד הדלת.. אני יודע שהארי מחכה שאני אצא... ונחשו מה?! אני לא אצא!
אחרי כמה דקות היו דפיקות בדלת, ניילי...
''איפה לואי?'' שמעתי את קולו של נייל שואל. ''הוא... אני חושב נעל את עצמו בשירותים'' הארי ענה ותוך כמה שניות היו דפיקות על הדלת.
''מה?'' שאלתי בשקט. ''אתה בסדר?'' הוא שאל. ''הוא לידך?!'' שאלתי בבהלה.
''לא.. הוא בסלון'' נייל אמר ופתחתי את הדלת ומשכתי את נייל לבפנים ושוב נעלתי את הדלת.
''מה יש לך?'' נייל שאל מבולבל. ''נייל אני לא יכול לחיות איתו יותר..''אמרתי בפחד.
''מה קרה?'' הוא שאל באדישות. ''אני מפחד להיות איתו לבד נייל... אני מת מפחד'' אמרתי בחשש.
''מה העניין לואי? שוב הקטע הזה?'' נייל נאנח. ''אני לא משקר נייל, אני לא..'' אמרתי בפחד והראתי לו את היד שלי.
''פאק..'' הוא אמר והסתכל על ידי. ''אני כבר לא יכול להיות כאן איתו..'' אמרתי בשקט.
''הוא עשה לך את זה?''נייל שאל מזועזע. ''לא... כן... לא..'' אמרתי בהיסוס.
''לואי הוא עשה לך את זה?'' נייל שאל ברצינות והשפלתי את ראשי.
''בוא..'' הוא אמר ופתח את הדלת. ''לא!'' אמרתי מבוהל
שמישהו יתן לי תעודה על משחק..
''מה לא? לואי צריך להגיד לו על זה! הוא לא יכול לעשות לך את זה!'' נייל אמר. ''אבל....... לא נייל..'' אמרתי.
''אתה לא יכול להישאר פה לנצח.. בוא... יהיה טוב'' נייל אמר ויצא מהחדר, חייכתי חיוך רשע והורדתי אותו ברגע שיצאתי מפתח הדלת, הלכתי אחרי נייל לסלון.
''מה קרה לך לואי?'' הארי שאל מיד ואני הסתתרתי מאחורי נייל כביכול בפחד.
''הארי.. אני.... הארי מה זה?'' הוא שאל והרים את היד שלי לפתע.
''פאק אחי, מה קרה לך?!'' הארי שאל בבהלה, ברור בבהלה. הוא לא ידע שעשיתי את זה בכלל.
''נייל עזוב..'' אמרתי ומשכתי את ידו ממנו.
''הארי תן לי הסבר לזה, עכשיו'' נייל דרש. ''לואי מתי עשית את זה? למה?'' הארי שאל מבולבל ושתקתי.
''נייל עזוב..'' אמרתי והשפלתי את ראשי. ''מה הולך כאן?'' הארי שאל.
''הארי שאלה פשוטה של כן ולא, אתה עשית את זה?'' נייל שאל.
''לא! ברור שלא!'' הארי אמר. ''תודה'' נייל אמר והסתכל עליי. ''אמרתי לך לעזוב את זה! הוא בחיים לא יודה בזה!'' אמרתי ורצתי למעלה, הארי רץ אחריי.
''מה זה היה לואי?!'' הארי שאל כשנכנסתי לחדר שינה שלי. ''תעזוב אותי הארי'' אמרתי עם חיוך קטן.
''אתה חולה נפש נכון? מתי חתכת את עצמך?! למה עשית את זה?!'' הוא שאל בהלם.
''אני שונא אותך, זאת הדרך שלי להעיף אותך'' אמרתי. ''מה התוכניות שלך לואי!?'' הוא שאל ושמעתי שנייל עולה במדרגות.
''דייי הארי! דיי תעזוב אותי!'' התחלתי לביים כאילו הוא מכה אותי. ''מה עובר עלייך?'' הארי הסתכל עליי כמו מטורף.
''הארי זה כואב!'' אמרתי וצעקה כאב יצאה מפי. ברגע שנייל פתח את הדלת זרקתי את עצמי על הרצפה לכיוון המיטה ככה כאילו שהארי דחף אותי.
הסתכלתי רק על הארי ופרצתי בבכי מזוייף. ''אוקי עד כאן!'' נייל אמר וניגש אליי.
''נייל הוא מתחזה! אני לא נגעתי בו!'' הארי צעק מיד. ''הארי תצא מהחדר!'' נייל צעק.
''אבל נייל הוא משקר לך! הוא הפיל את עצמו! אני נשבע!'' הארי צעק.
''החוצה! לפני שאני מזמין משטרה!'' נייל צעק והארי הסתכל עליי, הוא נאנח ויצא בצעדים כבדים מהחדר, רציתי לחייך חיוך ענקי, חיוך של ניצחון אבל לא יכולתי.
''לואי..'' נייל נאנח בעצב. ''אתם לא האמנתם לי... אתה לא האמנת לי...'' מילמלתי בזמן שאני 'בוכה'.
''אני מצטער..'' נייל ניסה להרים אותי וקמתי מהרצפה, חיבקתי אותו חזק וניסיתי כאילו לרעוד, ניסיתי לעשות את המשחק הכי טוב שאני יכול... כנראה שאני אחלה שחקן.
''מ.... מה יקרה עכשיו?'' שאלתי בהיסוס. ''הארי לא יהיה פה יותר, אנחנו נדבר עם החברה שלו..'' נייל אמר.
''י...יופי..'' אמרתי בשקט. יאאאא!!
''נביא לך שומר אחר מחברה אחרת..'' נייל אמר, אוי לא!! לאלאלאלאלאלא!!!
''לא! בלי שומר חדש!'' אמרתי והתרחקתי מהחיבוק. ''אתה צריך שמירה..'' הוא אמר.
''לא! בלי שמירה! כל זה לא קרה סתם! בלי שמירה!'' צעקתי ונייל הסתכל עליי מוזר.
''נביא לך שומר אחר..'' הוא אמר. ''אתה לא מבין את הקטע! אני לא רוצה שומר! לא רוצה שמירה!'' אמרתי ונייל בהה בי. ''ביימת את כל זה נכון?'' נייל שאל והניד בראשו.
''לא! אני לא!'' אמרתי, שיט.
''פאק אוף לואי! ביימת הכל! אתה פשוט לא רוצה שתהיה עלייך שמירה!'' נייל אמר, איך הבן אדם מגיע למסקנות? ואיך זה שהן כל כך נכונות?!
''נייל אני לא!'' אמרתי מיד ונייל יצא מהחדר באכזבה... שיט.
''.....if I could fly..''
סיימתי להקריא בקול לעצמי את רשימת השירים להופעה של המסיבת יום הולדת של קרוליין מחר, הייתי אמור להגיש את הרשימה אתמול אבל שכחתי ממנה לגמרי.
בסך הכל 8 שירים שהם להיטים שלנו שאפשר לבצע באקוסטי.
שמתי את הרשימה בפקס וחייגתי את המספרים של הטלפונים של כולם... מושלם.
לבשתי חליפה ונעמדתי מול המראה, המסיבה עוד שעה..
רגע... מה חליפה? מה אני הולך לטקס אוסקר?!
פשטתי את הבגדים ושמתי ג'ינס עד הברך וגופייה.... אתה לא הולך לים לואי!
החלפתי את הג'ינס במכנס ג׳ינס ארוך ועל הגופייה שמתי חולצה מכופתרת.... לא. איכס.
החלפתי את הגופייה ושמתי חולצת רול מודל שהיא דיי חגיגית אבל לא חגיגית מידי (החולצה הלבנה עם הצווארון,זאת שיצאה ב2005, אוך אני מתגעגעת לרול מודל)
אוקי זה בסדר.... אני מרגיש לפני דייט חשוב.. איזה הזוי.
סידרתי את שיערי, התבשמתי וירדתי למטה.
הארי עמד ליד הדלת עם פנים זועפות, הוא עוד כעס עליי בגלל הסצנה שעשיתי מול נייל.
''יאללה בוא'' אמרתי ויצאתי מהבית, הוא הלך אחריי ונעל את הבית.
נכנסנו למכונית ונסענו לבית של נייל.
הבית היה מלא באנשים.. כולם בני נוער... אוי זה סיוט.
מספר צרחות התחילו והבנתי ששמו לב אליי. ''OMG זה פאקינג לואי טומלינסון!'' אחת מהבנות צעקה.
''את נמצאת בבית של נייל ואת מתלהבת מזה שאת רואה אותי?!'' שאלתי בגיחוך עם הלם.
''אממ... כן!'' היא אמרה וצחקתי. ''איפה הם באמת? את יודעת?'' שאלתי בהיסוס והיא הצביעה בהלם על במה קטנה בקצה החדר שנייל כנראה הרכיב.
''תודה'' אמרתי והלכתי לשם. ''היי'' אמרתי, נייל התעלם ממני.
''אוחח לך לעזאזל'' אמרתי באנחה. ''בהזדמנות'' נייל אמר והלך... אחח.
כולם התיישבו על הכיסאות שלהם ולקחו את הגיטרות שלהם.
''היי כולם אני יכול את התשומת לב שלכם?'' שאלתי לתוך המקרופון וכמה צרחו.
''אני אקח את זה ככן'' אמרתי בחיוך והתיישבתי על הכיסא שלי.
''טוב כולנו פה כדי לחגוג לקרוליין יום הולדת, חוץ מג'ף כי הוא פה בשביל האוכל.. אבל העיקר זה קרוליין, כמו שאתם בוודאי יודעים קרוליין היא חברה טובה שלי שאימצתי אליי אחרי אסון נוסף במשפחה שלה, והיום קרוליין שלנו היא בת 18 ואנחנו חוגגים לה את זה עם הופעה פרטית בבית של נייל!'' אמרתי והרבה צרחו, ג'ף וליאם התחילו לנגן את השיר הראשון
סיימנו את כל שמונת השירים ופיזרנו את הבמה, התערבננו בתוך המסיבה... אבל הרגשתי לא שייך...
אחרי חצי שעה כבר מצאתי את עצמי ברכב של הארי בחזרה לבית שלי.
נכנסתי לחדר, נכנסתי למיטה והלכתי לישון.
התעוררתי בבוקר אחרי מספר שעות, ציחצחתי שיניים וסידרתי את שיערי.
ירדתי למטה וראיתי את קרוליין יושב במטבח עם כוס שוקו חם ביד...