''היא פסיכולוגית לואי..היא הולכת להיות הפסיכולוגית שלך'' נייל אמר. אוי שיט.
''אבל נייל..'' נאנחתי. ''זה ההסכם לואי'' הוא אמר ועצמתי את עיניי.
''אני עושה את זה בשבילך'' אמרתי. ''לא, אתה עושה את זה בשבילך'' נייל אמר וניתק.
''נו?'' הארי שאל בציפיה. ''כאילו שאתה לא יודע..'' אמרתי באנחה.
''אני לא יודע הכל לגבך לואי, תפסיק לחשוב את זה..אני לא יודע עלייך כלום!'' הוא אמר.
''מה אתה כן יודע?'' שאלתי. ''שאתה אלכוהליסט, חולה מין, מסומם ושנוא על כל החברים שלך'' הוא אמר. ''יופי, אתה יודע עליי הכל'' אמרתי באנחה, נחמד לדעת שככה הוא חושב עליי.
''ברצינות לואי, אני לא יודע עלייך כלום...כל זה, זה רק מה שקורה איתך בתקופה האחרונה'' הוא אמר.
''סבבה, בכיף שלך.. זה כל מה שאתה צריך לדעת ואפילו יותר מידי'' אמרתי וקמתי מהספה, התחלתי ללכת לכיוון החדר.
''אני גם יודע שיש לך קשר מסויים לבחור בתמונה ההיא'' הארי לפתע צעק ונעצרתי.
''נייל?'' שאלתי לראות מי סיפר לו. ''נייל לא סיפר לי, נייל לא היה מוכן לענות לי על השאלה הזאת..'' הארי אמר. ''אז למה אתה חושב את זה?'' שאלתי.
''כל הבית שלך נשרף והיה לך חשוב להציל את התמונה הזאת, אז מי זה?'' הוא שאל.
''לא עניינך'' אמרתי והלכתי לחדר שלי...
''אתה מתבייש בי?'' קיריל הופיע פתאום. ''למה נראה לך?'' שאלתי. ''כי אתה לא מספר לו מי אני, איך אתה קשור אלי'' הוא אמר.
''כי הוא לא צריך לדעת'' אמרתי. ''למה לא? הוא השומר ראש שלך, הוא צריך להכיר אותך טוב'' קיריל אמר.
''אתה לא הכרת אותי טוב'' אמרתי. ''אני הכרתי אותך טוב, מאוד מאוד טוב... זאת אחת הסיבות למה התאהבתי בך'' הוא אמר. ''יפה, אני לא רוצה שהוא יתאהב בי, תסתום פשוט'' אמרתי ונשכבתי על המיטה.
''אני אוהב אותך לואי'' קיריל אמר. ''גם אני אוהב אותך קיריל, אני כל כך אוהב אותך..'' לחשתי ודמעות עלו לעיניי.
אני אוהב אותך,
אני ממש ממש אוהב אותך...
ההדק נלחץ וכדור בודד השתחרר מהאקדח ופגע בראשו, גופו עף אחורה והתרסק על הרצפה.
חייכתי חיוך רחב ובעטתי בגופו.
הסתכלתי על האקדח.. נגעתי בו בידי.. צריך לנקות אותו.
לקחתי ממחטה והתחלתי לנקות את הסימנים של האצבעות שלי מהאקדח, הכל כדי שלא נתפסו אותי.
אני חושב שהכל נעלם..
מושלם.
פאק..למה אני רוצח לאחרונה? איך הכל התחלף? דמאט.
''בוקר טוב'' הארי דפק על הדלת. ''מה השעה?'' שאלתי ושפשפתי את עיניי.
''8 וחצי, תיכנס להתקלח ולהתלבש'' הוא אמר.
''מה שתגיד'' אמרתי וקמתי מהמיטה, הגב שלי כאב כל כך! מיטה מפגרת.
הארי הביא לי מגבת ונכנסתי לאיפה שהמקלחת, גם שם הכל קטן ואין מקום לזוז, פתחתי את המים ופשטתי את בגדיי, התחלתי להוריד את כל התחבושות.. אוי איכס איך הגוף שלי נראה עכשיו..
דמאט.
העברתי 3 אצבעות על הצלקת של קיריל בידי... אני כלכך אוהב אותך.
נכנסתי למקלחת, מים פושרים, לא קרים מידי ולא חמים מידי......
אני רוצה הביתה!!
יצאתי מהמקלחת ועטפתי את גופי במגבת שהארי הביא לי ויצאתי מהמקלחת.
הארי הסתכל עליי ובחן את גופי ואז השפיל את פניו.
נכנסתי לחדר שלי ולקחתי את הבגדים שהבאתי מהבית שלי, היה להם ריח חזק מאוד של אש ועשן.. אבל אין לי בגדים אחרים.
ישבתי על ספה לבנה בחדר שמלא בספרים וחפצים בסגנון.
מול הספה שלי שהייתה דיי גדולה הייתה ספת יחיד גם היא בצבע לבן..לעזאזל מה אני עושה פה?
קמתי מהספה והדלת נפתחה.
''רק הגעת ואתה כבר הולך?'' נכנסה לחדר איזה בחורה לבושה בחצאית צמודה עד הברכיים וחולצה מכופתרת בצבע תואם לשל החצאית, שיערה היה אסוף לקוקו והיו לה משקפיים עדינות.
''אני.... אמ.... נזכרתי שיש לי משהו לעשות'' אמרתי והיא חייכה.
''תשב אדון טומלינסון'' היא אמרה והתיישבתי על הספה הלבנה שוב בשחרור אנחה עסיסית.
''אוקי אני יכולה לקרוא לך לואי?'' היא שאל. ''מה שתרצי'' אמרתי ונשענתי על הספה.
''אוקי לואי אז אני דוקטור יורי, אבל אתה יכול לקרוא לי שרה... אני הפסיכולוגית שלך'' היא אמרה והנהנתי.
''למה אתה פה?'' היא שאלה לפתע. ''הממ?'' שאלתי בבלבול.
''למה אתה נמצא כאן? מנסה לקבל טיפול..'' היא הסבירה.
''אה, אני לא יודע'' אמרתי. ''אתה לא יודע למה אתה הגעת היום?'' היא שאלה בפליאה.
''אני מניח שזה בגלל שחברים שלי חושבים שאני מטורף'' אמרתי.
''בגלל חברים שלך אתה פה?'' היא שאלה והנהנתי. ''אני לא זקוק לטיפול, זה הם חושבים שאני זקוק לטיפול'' אמרתי.
''סימן שלחברים שלך אכפת ממך'' היא אמרה. ''נעע, הם שונאים אותי'' אמרתי.
''אוקי אוקי.. אני רואה שהמצב דיי מסובך.. נתחיל מההתחלה, תספר לי על עצמך לואי'' היא אמרה.
''הכל כתוב באינטרנט, אני לא באמת צריך לטרוח.. אם את רוצה לדעת עליי הכל, תקראי באינטרנט'' אמרתי.
''אני לא רוצה לקרוא מה כתוב באינטרנט, אני רוצה לשמוע ממך מי אתה'' היא אמרה.
''אוקי, אני אתן לך את ההגדרה הכי מדויקת של עצמי שלאחרונה מישהו הגדיר אותי ואני מסכים עם הכל'' אמרתי. ''נו?'' היא שאלה בציפייה.
''אני אלכוהליסט, חולה מין, מסומם ושנוא על כל החברים שלי'' אמרתי בפשטות.
''אחלה הגדרה, למה אתה חושב את כל זה? ואפשר לשאול מי אמר לך את זה?'' היא שאלה.
''מי שאמר את זה היה השומר ראש החדש שלי שאני ממש ממש שונא אותו, ולמה אני חושב את כל זה? כי אני התמכרתי לאלכוהול והתמכרתי לסמים ובחורות עברו בקצב במיטה שלי'' אמרתי.
''אוקי אז מודעות יש לך..'' היא אמרה. ''יאי'' אמרתי באדישות.
''אם אינך רוצה טיפול, למרות שאתה מודע להכל, למה אתה פה בכל זאת היום?'' היא שאלה.
''כי יש לי חבר בלהקה, שמו נייל, הוא החבר הכי טוב שלי.. לפחות היה. שהוא ראה את המצב שלי הוא החליט שהוא לא מוכן לוותר לי והוא לוקח אותי לטיפול'' אמרתי.
''אז למה אמרת שחברים שלך שונאים אותך? זה נראה כאילו הם ממש דואגים לך'' היא אמרה בחיוך קטן והנדתי בראשי.
''הם מרחמים עליי, לא דואגים לי... אם היית פוגשת אותי לפני כמה חודשים הייתי בן אדם שונה ממה שאת רואה עכשיו'' אמרתי.
''שונה איך? מה היה שונה בך?'' היא שאלה.
''הכל, כל החיים שלי, היו לי מלא חברים, להקה מצליחה, שומר ראש שאני אוהב ונערה מדהימה שאימצתי'' אמרתי.
''מה גרם לשינוי הכל כך קיצוני?'' היא שאלה. ''אני לא רוצה לדבר על זה'' אמרתי.
''אוקי... ושומר ראש שאתה אוהב, אם כל כך אהבת אותו למה החליפו לך שומר ראש?'' היא שאלה.
''גם על זה אני לא רוצה לדבר'' אמרתי באנחה.
''והנערה שאימצת? ספר לי יותר על זה'' היא אמרה.
''דקרו אותי בבטן והתמוטטתי ברחוב, בחורה צעירה בשם קרוליין מצאה אותי, היא הייתה מעריצה שלי.. של הלהקה שלי.. אחרי שהתאוששתי בבית חולים הלכתי לפגוש את הנערה שהצילה את החיים שלי, עם הזמן אני והיא נהיינו חברים טובים ויצא לי גם להכיר את אמא שלה ולצאת עם אמא שלה ל2 דייטים, לרוע המזל הייתה תאונת דרכים ואמא שלה נהרגה'' אמרתי.
''ואו'' היא קטעה אותי. ''כן.. זה היה קשה... רצו למסור את קרוליין למשפחה אומנת וסירבתי, אימצתי אותה אליי וטיפלתי בה, הייתי בשבילה כמו אבא'' אמרתי.
''אם אמא שלה מתה, מה העניין עם אבא שלה? איפה הוא?'' היא שאלה.
''הוא גם מת, לפני הרבה שנים'' אמרתי. ''אז אימצת אותה אלייך, זה צעד מאוד משמעותי בחיים וגם מאוד אמיץ'' היא אמרה.
''אני יודע, קיריל אמר לי'' אמרתי וחייכתי חיוך קטן. ''וקיריל הוא..?'' היא שאלה והנדתי בראשי.
''אני...לא רוצה לדבר עליו גם'' אמרתי. ''אוקי, יש לנו הרבה נושאים לדבר עליהם'' היא אמרה.
''אני אישית הייתי מעדיף להפסיק את הטיפול, אני לא מטורף'' אמרתי.
''לא צריך להיות מטורף כדי להתחיל טיפול..'' היא אמרה.
''לא משהו אישי נגדך, אני פשוט מתנגד לכל הדבר הזה'' אמרתי.
''תראה לואי..לפי מה שהבנתי אתה רוצה או חברים שלך רוצים טיפול באופן יומ-יומי כנראה שיש פה משהו, אתה גם התמכרת לסמים ואלכוהול כמו שאמרת ויש הרבה נושאים שאתה לא רוצה לדבר עליהם, אתה צריך ייעוץ ללא ספק'' היא אמרה.
''אני דיי מחויב לעניין הזה, את הולכת לראות אותי עוד הרבה'' אמרתי.
''אין שום בעיה'' היא אמרה והנדתי בראשי.
''עוד כמה זמן נשאר לנו?'' שאלתי. ''בערך חמש דקות'' היא אמרה.
''דרך אגב... יש לך ריח ממש חזק של אש'' היא אמרה ונאנחתי. ''כן אני יודע'' אמרתי.
''אוקי, אני הולך עכשיו'' אמרתי אחרי שתיקה ארוכה מ2 הצדדים וקמתי מהספה.
''מחר שוב ב9 וחצי פה'' היא הודיעה והרמתי את הכתפיים שלי והורדתי מלמל את המילה: 'מהשתגידי' ויצאתי מהחדר שלה.
הארי קם מהכיסא של החדר המתנה והלך אחריי.
''איך היה?'' הוא שאל. ''לא משהו שאני הולך לשתף אותך בו'' אמרתי והלכתי למכונית של הארי ונכנסתי למושב ליד הנהג.
''נייל אמר לי להביא אותך אליו אחרי הטיפול'' הוא אמר ולא אמרתי כלום, הארי התחיל לנסוע לכיוון הבית של נייל ואני בהיתי בחלון, כמה עוד אני אוכל לסבול את המצב הזה?
דמעה אחת ברחה מהעין שלי ולא מיהרתי לנגב אותה, הארי הסתכל עליי.
''שוב אתה בוכה? נקבה'' הוא גיחך. ''לך תזדיין, אני לא בוכה'' אמרתי וניגבתי את הדמעה במהירות וחזרתי להביט בחלון.
''מה שתגיד, פוסי'' הוא אמר והסתובבתי אליו. ''למי קראת פוסי?!'' שאלתי בכעס.
''לאף אחד'' הוא אמר. ''חתיכת מזדיין תשמור על הפה שלך!'' צעקתי בכעס.
''אתה בינתיים זה שצריך לשמור על הפה שלך אחי'' הוא אמר. ''אל תקרא לי אחי כי אני לא אח שלך!'' אמרתי בכעס.
''תודה לאל שלא, אח שלי בחיים לא היה מבייש אותי ככה'' הוא אמר.
''לך תדחוף דילדו לתחת או משהו, מפגר'' אמרתי בכעס והפניתי את גבי אליו.
המכונית עצרה אחרי מספר דקות וירדתי מהמכונית והלכתי לבית של נייל ודפקתי על הדלת.
''היי'' נייל פתח את הדלת. ''היי'' אמרתי ונכנסתי אליו הביתה, שמתי לב שכל חברי הלהקה היו אצלו בסלון והסתכלו עלי.
''היי'' אמרתי. ''היי'' ליאם החזיר, זאין וג'ף לא אמרו כלום.
''נייל אתה מוכן להסביר לנו מה אנחנו עושים פה? ולמה הוא כאן גם?'' ג'ף שאל והסתכלתי עליו בהלם.
''תאמין לי שלראות את הפנים שלכם לא עושה לי טוב'' אמרתי באנחה ונעמדתי ליד הקיר, הרגשתי כמו זר.. כמו מישהו שאף אחד לא חושק לראות לעולם.
''הארי...פששש'' זאין התפלא מהעובדה שהארי איתי שוב.
''טוב נייל אתה מוכן להסביר לנו מה היה כל כך חשוב ולמה הוא גם בא?'' זאין שאל.
''כן..'' נייל אמר וכולנו חיכינו שהוא ימשיך.
''לואי התחיל עכשיו טיפול, הוא חזר כרגע מהפגישה הראשונה והוא צריך להתחיל לעשות פגישות רציפות כל יום'' נייל אמר. ''אחלה'' ג'ף אמר.
''הדבר הזה עולה כסף...'' נייל אמר. ''אההה..'' זאין הבין מה המטרה שלהם בעניין, גם אני התחלתי להבין.
''כמו כן לואי כרגע הומלס, הבית שלו נשרף ולא ניתן להיות בו, הוא צריך שיפוץ'' נייל אמר.
''אוקי'' ג'ף אמר. ''וגם זה עולה כסף..'' נייל נאנח.
''אז זה מה שאתה רוצה מאיתנו? כסף? יש ללואי מספיק כסף כמו שיש לנו'' זאין אמר והנדתי בראשי.
''לא נעים להגיד את זה אבל... אני מרושש'' אמרתי. ''למה? על כמה הפלות שילמת?'' זאין גיחך.
''סמים.. אלכוהול..'' אמרתי באנחה. ''מגיע לך'' זאין אמר והסתכלתי על הרצפה בעצב, הרגשתי מושפל.
''תקשיבו... הוא צריך כסף, צריך להלוות לו כסף'' נייל אמר.
''למה לנו? הוא הגיע למצב הזה בכוחות עצמו!'' ג'ף אמר בכעס. ''והוא לא יצליח לחלץ את עצמו לבד'' ליאם אמר.
''אני לא הולך לתת כסף בשביל הדבר הזה'' ג'ף אמר. ''גם אני לא'' זאין אמר.
''סליחה שאני מתערב אבל מה עובר עליכם? חבר שלכם זקוק לעזרה ואתם הדבר היחיד שיש לו בעולם הזה אז אתם מוכנים להוריד את האגו שלכם ולעזור לו כדי להעמיד אותו חזרה על הרגליים? מה הוא ביקש, כסף? יש לכם כסף! ולו כרגע אין. כסף בא וכסף הולך.. אבל החיים של אדם חשובים יותר מכסף?!'' הארי התערב בשיחה וכולם הסתכלו עליו בהלם.
''הוא צודק'' נייל אמר. ''תראו לואי גר אצלי, אנחנו הראשונים שהלקוח גר אצל השומר ראש ולא הפוך.. האיש הזה ממוטט ואתם היחידים שיכולים להרים אותו למעלה'' הארי אמר ובהיתי בו בהלם, זה רק אני או שהוא מגן עליי פה?
''אני מוכן לשלם על טיפולים של החודש הראשון'' ג'ף אמר באנחה וחייכתי חיוך קטן.
''אני אשלם על החודש השני וחצי מהשיפוץ'' ליאם אמר.
''אני אשלם על החצי השני של השיפוץ'' זאין אמר. ''ומה איתך נייל?'' ג'ף שאל.
''אני הלוותי ללואי כבר 200,000 שנשרפו...ללואי חוץ מהשיפוץ והטיפול יש חובות של כמעט חצי מליון דולר לחבורת אנשים'' נייל אמר ושוב השפלתי את פני.
''מוכשר'' ג'ף גיחך ולא ידעתי מה להגיד.
''גם את הכסף הזה אנחנו ננסה להשיג בדרך כלשהי'' נייל אמר.
''תודה ח'ברה'' אמרתי בקול חלש.
''אתה חייב לנו'' זאין אמר והנהנתי. ''אני מתנצל על הכל'' אמרתי וג'ף קם מהספה.
''סיימנו את הפגישה? אחלה, אני לא רוצה להיות במקום אחד עם שניהם'' ג'ף אמר ויצא מהבית של נייל.
''נייל איפה..קרוליין?'' שאלתי. ''בית ספר'' נייל ענה. ''אתה יכול למסור לה שאני ממש מתגעגע אליה?'' שאלתי והוא הנהן.
''תודה לכם.. בוא הארי'' אמרתי ויצאתי מהבית של נייל, הרגשתי מושפל... נאלצתי לקבץ נדבות מהחברים שלי כי אני לא מסוגל לשלם על החובות שלי.
''לבית שלי?'' הארי שאל והנהנתי. ''תודה על מה שאמרת בבית של נייל..'' אמרתי בשקט והוא חייך אליי.
''אין בעיה גבר, הם פשוט עיצבנו אותי באנוכיות שלהם'' הארי אמר.
''זאת דיי אשמתי אתה יודע..'' אמרתי. ''לא ידעתי שאתה במצב כל כך גרוע איתם'' הארי אמר.
''כנראה שאתה באמת לא יודע עליי כלום'' אמרתי. ''אני אשמח לשמוע'' הוא אמר והסתכלתי עליו.
''תשכח מזה, אני שונא אותך'' אמרתי. ''הדדי'' הוא אמר בגלגול עיניים.
אז זאת המציאות החדשה? השגרה החדשה? ריבים עם אנשים, פגישות יומ-יומיות ולראות את הארי כל היום? עדיף למות.
טאםטאםטאםטאםטאם
אז... הארי מגן על לואי....
זה חמוד, תודו שזה חמוד