-אחרי שבוע-
''בוקר טוב'' קרוליין אמרה לי כשירדתי במדרגות.
''בוקר'' אמרתי בשקט. ''איך אתה מרגיש?'' היא שאלה. ''רע'' אמרתי והיא הסתכלה עליי בעצב.
''אל תתייחסי אליי..'' נאנחתי.
''אני אנסה לעודד אותך כשאחזור מבית הספר, אני חייבת ללכת'' היא אמרה ונישקה לי את הלחי.
''ביי'' אמרתי והיא יצאה מהבית.
התיישבתי על הספה וליטפתי את הצלקת שלי...
אוף קיריל...
הכל שונה בלעדייך.
''למה אתה לא כאן?'' שאלתי בעצב ולא הספקתי לדבר ודמעות עלו לי לעיניים באופן אוטומטי.
''אני כאן, אני תמיד כאן'' הוא הופיע פתאום. ''אתה לא... אתה לא כאן'' אמרתי בעצב והסתכלתי עליו.
''כאן זה הבית שלי, אין לי מקום אחר להיות בו'' קיריל אמר וקמתי מהספה.
''אתה מת! אתה עזבת אותי פה לבד!'' צעקתי.
''אתה לא לבד לואי..'' קיריל אמר. ''אני מדבר עם עצמי! איך אני לא לבד?!'' שאלתי את קיריל בזמן שאני עולה במדרגות.
''תפקח את העיניים שלך לואי! יש לך את קרוליין, את הבנים, את המשפחה שלך..אני רק הייתי אהבה חולפת בחיים שלך'' קיריל אמר.
''אתה לא היית! אתה עדיין ואתה ממש לא חולף קיריל! אתה האהבה האמיתית הראשונה והאחרונה שלי!'' צעקתי לקיריל ונכנסתי לחדר.
''אני לא אהיה היחיד לואי... אתה הומו... אתה לא אהבת רק אותי... יהיו אחרים'' קיריל אמר ונעלם עוד לפני שהספקתי להגיב.
''אני לא רוצה אחרים אתה לא מבין?! אני רוצה רק אותך!'' צעקתי לאויר, קיריל כבר לא פה...לעזאזל איתו
התיישבתי על המיטה וקלטתי על הרצפה חולצה של קיריל, ניגשתי אליה והרמתי אותה.
''אוף קיריל...'' לחשתי וחיבקתי את החולצה חזק, התחלתי להריח אותה, היה לה את הריח שלו...הריח שממלא את הבית...הריח שאהבתי להריח בבוקר שאני מתעורר..הריח שהייתי נרדם איתו.
מה יקרה שהריח יעלם? איך אני ארדם בלעדיו?
''אני אוהב אותך קיריל'' לחשתי לעצמי והצמדתי את החולצה לגוף שלו, נשכבתי אחורה במיטה שאני מחבק את החולצה.
''אני מתגעגע אלייך קיריל'' אמרתי ומשכתי באפי, זה מיותר מידי לעצור את הדמעות.
הריח שלו מעלה בי כלכך הרבה זכרונות...זה מרגיש כאילו הוא לא איתי כבר כמה חודשים..
איך מתמודדים עם מוות של מישהו?
הרגשתי רטט בכיסי ושלפתי את הטלפון שלי. ''הלו?'' עניתי בקול עצוב ומשכתי באפי.
''אומייגד לואי אתה בסדר'' נייל אמר בהקלה.
''תגדיר בסדר..'' אמרתי בעצב והרחתי שוב את החולצה של קיריל.
''איפה אתה?'' הוא שאל. ''בבית'' עניתי בשקט.
''אני מחוץ לבית שלך דופק שעה..תפתח לי'' נייל אמר.
''טוב'' אמרתי והנחתי את החולצה של קיריל על הכרית שלי וירדתי למטה שאני מנגב את הדמעות.
פתחתי את הדלת לנייל והוא נכנס
''כבר חשבתי שקרה לך משהו'' הוא אמר מיד. ''קרה לי משהו'' אמרתי בשקט.
''מה קרה לך?!'' נייל שאל בבהלה. ''חלק ממני מת'' אמרתי והוא נאנח.
''לואי דיי..'' נייל אמר בעצב. ''מה דיי נייל? מה? אתה לא מבין מה זה לאהוב בן אדם כמו שאני אהבתי את קיריל! בחיים לא התאהבתי ככה בבן אדם! הוא מת בגללי!'' צעקתי לנייל ודמעות שוב פרצו מעיניי.
''הוא לא מת בגללך לואי..אל תאשים את עצמך במוות שלו..רצחו אותו'' נייל אמר.
''אף אחד לא יכול להבין אותי..אף אחד לא היה שם..'' אמרתי והתיישבתי על הספה.
''לואי יש לנו בעיה אחת'' נייל אמר. ''והיא?'' שאלתי.
''אנחנו לא יכולים או רוצים לתת לך להיות לבד'' נייל אמר.
''הבנתי אותך..'' אמרתי והצבעתי על הדלת של הבית. ''נו לואי..'' נייל נאנח.
''החוצה נייל, אם אתה בא לדבר איתי על שומר ראש חדש אתה מוזמן לצאת מהבית שלי'' אמרתי מיד.
''לואי אתה צריך הגנה..'' נייל אמר. ''תלך נייל'' אמרתי וקמתי מהספה.
''לואי זה לא נתון לשיקול שלך..'' נייל אמר בשקט.
''תלך נייל..'' אמרתי והוא נאנח. ''אבל לואי..'' הוא נאנח שוב.
''דיי כבר נייל פשוט תלך..'' אמרתי והוא יצא מהבית שלי, הסתכלתי לתקרה והתיישבתי שוב על הספה.
למה אני?
''היי לואי'' קרוליין חזרה לבית וזרקה את התיק שלה בקצה הסלון.
''היי'' אמרתי בשקט. ''עדיין עצוב?'' היא שאלה והנהנתי.
''מתי זה יעבור לך?'' היא שאלה. ''אף פעם'' אמרתי בשקט.
''גם לי קשה להתגבר על אמא שלי'' קרוליין אמרה. ''יש הבדל..היא אמא שלך!'' אמרתי.
''וקיריל היה רק בן זוג שלך לואי..אפילו לא משפחה..'' קרוליין אמרה.
''את לא תביני..'' נאנחתי. ''כי אתה לעולם לא מסביר'' היא אמרה ונאנחתי בשקט.
''אני פשוט.... רוצה להיות לבד'' אמרתי ועליתי למעלה שהיא נשארת על הספה.
עליתי לחדר שלי ונשכבתי במיטה, בצד שלי...
''היא דואגת לך'' קיריל הופיע בצד שלו. ''מה אכפת לך? אתה מת!'' אמרתי בכעס.
''הבנתי אותך..'' קיריל אמר ונעלם. ''לא! תחזור!!'' צעקתי והוא הופיע בפינת החדר.
''למה? אני מת'' קיריל אמר. ''נו מה עכשיו? נפגעת?'' שאלתי והוא חזר למיטה.
''לואי תבין..אומנם אני רק דמיון שלך ואני לא באמת פה..אבל אתה חייב להבין שלא משנה מה קורה אני איתך פה'' קיריל אמר ונגע לי בלב.
''הם רוצים שיהיה לי שומר חדש! אני לא צריך שומר חדש! פרד מת'' אמרתי.
''אבל הסכנה לא נגמרה לואי..'' קיריל אמר. ''אין סכנה..'' אמרתי מיד.
''אתה לא צריך לראות את הסכנה כדי לדעת שהיא שם...לא בטוח שיצליחו להציל אותך בכל הפעמים לואי..אתה לא יכול להסתכן'' קיריל אמר.
''אני לא רוצה שיביאו לי שומר חדש'' אמרתי. ''אבל אתה צריך כזה...תבקש מישהו שהוא הפוך ממני...מישהו שלא יזכיר לך אותי'' קיריל אמר והנדתי בראשי.
''רק אותך קיריל'' אמרתי וליטפתי לו את הפנים.
''טוב הבנתי אותך'' קיריל אמרתי ונעלם. ''יאללה! תלך'' אמרתי בכעס ודפקתי את הראש בכרית.
לא רוצה שומר חדש...רוצה את קיריל!
התעוררתי בבוקר וירדתי למטה, שם חיכתה לי הפתעה לא רצוייה.
''בוקר טוב'' אריק ורוב אמרו ביחד. ''אוי לעזאזל'' אמרתי ובאתי לעלות במדרגות וזאין משך אותי למטה, כל חברי הלהקה..כולל ג'ף שנמנע מלהיות ליד זאין, אריק ורוב היו אצלי בסלון.
''תעצור'' זאין אמר וגלגלתי את עיניי. ''מה?'' שאלתי
''מה שלומך?'' אריק שאל. ''אם תלכו יהיה נפלא'' אמרתי ונאנחתי.
''אנחנו פה לשאול לשלומך!'' רוב אמר. ''אה..'' אמרתי.
''אם כך תישארו'' אמרתי בחיוך קטן.
''שמענו על הרומן הקטן שלך עם השומר ראש שלך'' אריק אמר והשפלתי את פניי, בעקרון זה דיי אומר שיצאתי מהארון..
''כן אמ..קצת התאהבנו'' אמרתי בחיוך קטן.
''אז מה? אתה וזאין הומואים?'' רוב שאל. ''גם..'' התחלתי להגיד על ג'ף.
''כן הם כן'' ג'ף קטע אותי מיד והסתכלתי עליו מבולבל..טוב..בחירה שלו.
''טוב אז מה..כולכם התאספתם פה רק בשביל לשאול לשלומי?'' שאלתי בהרמת גבה.
''לשאול לשלומך ולהודיע כמה דברים'' רוב אמר.
''הנה זה מתחיל'' אמרתי והתיישבתי על הספה באנחה.
''קודם כל...כמובן שהתקשורת הארורה הזאת גילתה על זה שהיית בבית חולים, רוצים לעשות ראיון עם כולכם ככה ש...כולכם מגיעים'' רוב אמר לכולנו.
''חובה?'' ג'ף שאל...בטח בשבילו כל דקה עם זאין זה סבל..כמו שאני כל דקה בלי קיריל סובל.
''כן חובה..'' אריק אמר והוא נאנח והסתכל על זאין במבט חטוף.
''אוקי..מה עוד?'' שאלתי. ''הופעה, עוד שבוע, אתם מוכנים?'' אריק שאל.
''כן ברור'' ליאם אמר מיד. ''אני לא יודע'' אמרתי וכולם הסתכלו עליי.
''למה לא?'' נייל שאל. ''כי לא יודע...קיריל וכל זה..אני לא יודע אם אני מסוגל לעמוד מול אנשים'' אמרתי.
''לואי..אתה תהיה על הבמה ולא תזכור כלום'' זאין אמר. ''יכול להיות..לא יודע'' אמרתי.
''היי לואי, על מה אתה חושב כשאתה מופיע?'' ליאם שאל. ''על כלום..אני מרוכז בהופעה ולא לשכוח את המילים'' עניתי והם חייכו.
''אוקי-אוקי...קרציות'' אמרתי וחיוכם התרחב.
''אוקי..ודבר אחרון'' רוב אמר. ''כן?'' שאלתי, הופעה..ראיון...רק לא סיבוב הופעות!!!
''אבל זאת עובדה..כאילו זה אפילו לא לשיקול דעת'' אריק אמר.
''נו?'' שאלתי בצפייה. ''קח'' הוא אמר והביא לי דף שבכותרת היה שם.
''הארי סטיילס'' קראתי בקול. ''מי זה?'' הוספתי.
''השומר ראש החדש שלך לואי, שום מילה! אנחנו לא שואלים אותך!'' רוב אמר והצמדתי את הדף לגופו של אריק.
''אוקי..החוצה!'' אמרתי וקמתי מהספה.
''לואי..'' נייל אמר. ''אין שומר ראש חדש! שלא תעיזו לדבר איתי על דבר כזה!'' צעקתי מיד ופתחתי את הדלת של הבית שלי.
''לואי אנחנו לא שואלים אותך'' ג'ף אמר. ''תצאו מהבית שלי'' אמרתי והם לא זזו ורק הסתכלו עליי.
''מה אתם בוהים בי? תצאו מפה!'' אמרתי והצבעתי על היציאה.
''לואי אנחנו לא עושים את זה כדי להחליף את קיריל..'' ג'ף אמר.
''אתה לא צריך לשכוח אותו.. אתה לא צריך להתגבר עליו..אני יודע כמה זה קשה להתגבר על אהבה..'' זאין אמר.
''אנחנו עושים את זה למענך.. לבטיחות שלך.. אני בטוח שקיריל היה רוצה אותו דבר'' נייל אמר.
''הוא צודק'' קיריל הופיע מאחוריי.
''אני לא הולך להיות עם שומר ראש אחר! אני מצטער! קיריל שומר עליי'' אמרתי.
''לואי קיריל מת! תפנים את זה! אני יודע שזה כואב! ואני יודע שאתה לא רוצה לקבל את זה אבל הוא מת!'' נייל צעק והתיישבתי שוב על הספה.
''אני יודע שהוא מת נייל.... אני יודע'' אמרתי. ''לואי הסכנה קיימת... אנחנו דואגים לך'' ליאם אמר.
''אין תחליף לקיריל'' אמרתי ושילבתי את ידיי. ''אנחנו לא מחפשים להחליף אותו, ממש לא..'' אריק אמר.
''רק את התפקיד שלו..'' רוב אמר והנדתי בראשי.
''לא... תצאו'' אמרתי והצבעתי על הדלת.
''לואי.. אני מצטער.. אנחנו לא שואלים אותך.. בואו'' נייל אמר. ''ג'ף חכה!'' אמרתי לג'ף והוא הנהן ונשאר, כולם הלכו משם תוך כמה רגעים.
''היי'' ג'ף אמר והתיישב על ספת היחיד שהייתה ליד הספה שאני ישבתי עליה.
''היי'' אמרתי לו ונשענתי אחורה. ''אז למה אני נשארתי?'' ג'ף שאל.
''שלושה ניחושים מתחיל בז' '' אמרתי והוא נאנח.
''זאין'' הוא נאנח. ''פששש אתה מעולה, תפתח מזה קריירה'' אמרתי והוא חייך חיוך קטן.
''למה לא רצית לספר לרוב ואריק שאתה הומו?'' שאלתי.
''כי.... אני לא יודע.. אולי זה רק זאין? כאילו... הוא היחיד שאיי פעם רציתי.. היחיד שאיי פעם הייתי איתו..'' ג'ף אמר.
''אם נמשכת לזאין כנראה שיש לך משהו לבנים..'' אמרתי.
''אין לי דרך לדעת'' ג'ף נאנח. ''דווקא יש לך'' אמרתי. ''איך?'' הוא שאל בבלבול.
''דייט..עם מישהו...שהוא לא זאין!'' אמרתי. ''מה דייט? איך אני אשיג דייט?'' ג'ף שאל וגיחחתי.
''אתה ג'ף. מואן דיירקשן. אתה באמת שואל?'' שאלתי בגיחוך.
''אוקי אז גם אתה'' ג'ף אמר. ''תגדיר?'' שאלתי בבלבול. ''אם אני יוצא לדייט אתה יוצא לדייט'' הוא אמר והשתתקתי.
''אני אוהב את קיריל'' אמרתי. ''גם אני אוהב את זאין, לואי'' ג'ף אמר.
''אבל אתם פרודים..'' אמרתי. ''קיריל מת, פרידה יותר סופנית מזה אין'' ג'ף אמר.
''אני לא יכול לצאת לדייט כמה ימים אחרי שגיליתי שהוא מת! זה לא מכבד אותו ולא מכבד אותי וחוץ מזה אני לא רוצה אף אחד אחר חוץ מקיריל'' אמרתי במהירות.
''אני לא אומר לך ללכת להיות בן-זוג של מישהו חדש! נצא לדאבל דייט..סתם תהיה איתי לואי'' הוא אמר.
''זה מוקדם מידי בשבילי'' אמרתי לג'ף. ''לא מחר לואי...יודע מה? שבוע הבא..אחרי ההופעה'' הוא אמר.
''אני לא יודע..'' אמרתי בשקט. ''אם אתה לא בא אני לא יוצא לדייט, ואז אני לא אגלה אם אני הומו.. וזה יהיה באחריותך!'' ג'ף ניסה לעשות לי מצפון, אבל המוות של קיריל והבגידה בו מצפון יותר גדול.
''לא יודע..'' אמרתי בשקט. ''תחשוב על זה קצת...'' ג'ף אמר בחיוך קטן.
''טוב'' אמרתי בחיוכון. ''תגיד ג'ף...אתה חושב שתסלח איי פעם לזאין?'' שאלתי את ג'ף בהיסוס.
''יכול להיות..ויכול להיות שלא, הוא ממש ממש פגע בי..'' ג'ף אמר והנהנתי.
''ואתה? אתה חושב שאיי פעם תשכח מקיריל?'' ג'ף שאל והרמתי את ידי עם הצלקת באויר
''לעולם לא'' אמרתי וליטפתי את הצלקת.
''כבר ביקרת אצלו ב....? אתה יודע..'' ג'ף שאל. ''כן...קרוליין לקחה אותי'' אמרתי והוא הנהן בעצב.
''לפחות קרוליין פה..היא יכולה קצת לראות מה עובר עלייך ולראות שאתה לא משתגע'' ג'ף התנחם.
''בדיוק! קרוליין שומרת עליי! אני לא צריך שומר ראש!'' קפצתי על הגל הזה של קרוליין!
''לואי היא ילדה, עכשיו היא לא בבית נכון? מה יקרה אם מישהו ינסה עכשיו..בכל אופן היא רק ילדה..היא בת 17..מה היא תעשה לו? אתה צריך שמירה'' ג'ף אמר.
''סבבה, שימו לי שומרים מחוץ לבית'' אמרתי וג'ף הניד בראשו.
''אני יודע שקשה לך עם קיריל..אבל לואי הוא יהיה רק שומר ראש, לא יגיד יותר מידי..לא ידבר..רק יהיה פה'' ג'ף אמר.
''כמו קיריל....'' נאנחתי. ''אז אתה רוצה להפך?'' ג'ף שאל. ''אני לא רוצה שומר ראש'' אמרתי והוא נאנח.
''זאת לא החלטה שלך.'' ג'ף אמר...לעזאזל.
''אממ...כן?'' ירדתי למטה בבוקר, עוד הפתעה...יאי.
''בוקר טוב לואי'' אריק ורוב אמרו. ''תגידו מה העניין ואז אני אגיד לכם אם זה בוקר טוב או רע'' אמרתי והסתכלתי על בחור מתולתל שהסתכל על הבית שלי בצורה מוזרה.
''תכיר לואי, זה הארי..השומר ראש שלך''
טאם טאם טאם
שבוע.
שבוע ואני טסה לפאקינג מוסקבה לראות הופעה של טוונטי וואן פיילוטס.
שבוע.
ווהווו.
כיפור עוד יומיים ובאלי לבכות אז תבכו איתי.
אוהבת אתכם מלא ♥