"Stone cold,stone cold.."
-DM
----------------------
באמת לא דיברתי במטוס...רק הקאתי דם כמה פעמים.
"זה כואב?" קאי שואל בסקרנות ואני בוחן את האחים בזהירות
"זה כאב בהתחלה..עכשיו אני לא מרגיש כלום" אני לוחש בשקט,קם
"לאן אתה הולך?" אנזו שואל
"אמרתם לי לא לשבת ליידכם או לדבר איתכם..מצטער" אני מתנצל על הקרבה ונכנס לחדר הקטן שלי במטוס.
אני מתגעגע לנונה..אני רק רוצה לסיים עם זה כבר.
אני עוד לא שעתיים איתם ואני כבר מרגיש כל כך רע...כל כך מושפל...
"ג'נגו?" לא דיברתי עם החבר הכי טוב שלי כבר מעט לשבוע.
' אני חלש..לוק...אני לא יודע עד מתי אני אני אוכל להחזיק את שנינו' הוא אומר בקול תשוש..בקושי מצליח לבטא מילים.
"כנראה שלא היית פה אבל...קאי ואנזו חזרו..הם רוצים לקבל אותנו ול..סמן אותנו כי העם לא מוכן ללכת אחריהם בלי שתהיה להם לונה" אני לוחש לו
אני שומע אותו צוחק
"מדהים...לוק..אנחנו נזכה לחיות עוד קצת!" הקול שלו גורם לי לבכות...לא מגיע לגוגו סבל שכזה
"אני מבין שזה כואב..זה כואב גם לי מאוד..גוגו...אבל ככה זה..הם לא רוצו ולא ירצו אותנו ואני מצטער כי זה הכל בגללי." אני נאנח בעצב.
אני שומע את הצחוק שלו שוב
' אם הם לא רוצים אותך..הם מפסידים..לוקי...אם זה הייתי אני..לא הייתי מהסס לקבל אותך.
זה הם שלא בסדר..לא אתה.
חשבתי שאתה מבין את זה אחרי שבע שנים' ג'נגו מדבר בעצב
"הם אלפות ומלכים...הם הכי בסדר בעולם גוגו....אני פשוט לא מספיק טוב.
אבל תעזוב את זה...בבקשה תנוח..אתה גמור ג'נגו" אני ממלמל..אני לא שומע ממנו כמה שניות אחרי ומבין שהוא כנראה הקשיב לי.
אז אני נאנח בהקלה ושולף את הפאלפון..מסתכל בגלריה על התמונות שלי עם נונה וסם והרבה לקוחות שהפכו לחברים ומכרים שלי.
אני מחייך.
אני מתגעגע לנונה.
אני לא רוצה להיות פה בכלל.
ובזמן שהמחשבות רצות במוחי..אני נרדם.