פרק אחרון לפני אפילוגגגג
נ י ה
התעטשתי שלוש פעמים ברצף, גורמת להארי להתעורר.
"ניה, לעזאזל, תסתמי. אני צריך לישון."
"כן, זה לא כאילו שנשארת ער עד מאוחר לעשות שום דבר."
"תסלחי לי?" הוא אמר, "עשיתי משהו מאוד חשוב אתמול."
"לספור את הבובות שלך לא נחשב, אתה יודע." אמרתי והוא גלגל את עיניו. "אני צריכה ללכת לרופא."
"זה מנתח פלסטי שאת צריכה, לא רופא." הוא הקניט.
דחפתי אותו מהמיטה, "אני אתלוש לך את הביצים ואאכיל עם זה כלבים."
שמעתי אותו ממלמל 'מחזור'.
"למה אתה תמיד מסיק שאני במחזור כשאני עצבנית? אני תמיד עצבנית. אולי כשתישן אני אסיק שאתה מת ואקבור אותך בחצר האחורית."
"את לא עד כדי כך סתומה."
"או, אני אוהבת את זה שאתה מחמיא לי. וברור שאני לא כזאת סתומה, לעומת הזונות הקטנות שלך, לפי מה שאומרים בתקשורת."
"השמועות האלה?" הוא שאל, "לפחות אני מפיץ משהו חוץ מהרגליים שלי. לעומתך.״
"אתה יכול לסתום את הפה שלך פעם אחת ולקחת אותי לרופא?"
"את בטוחה שאת לא במחזור שלך?"
"אתה בטוח שאתה לא מגבון לתחת?"
.
"ניה, בואי כבר."
"אני באה," גנחתי, "לעזאזל."
"אני רואה ששמת מייקאפ היום. אני מבין שבחוברות צביעה תמיד יצאת מהקווים?"
"אני פאקינג אתלוש לך את האשכים."
הוא גלגל את עיניו, ואז התחיל לצחוק בהיסטריה, "נזכרתי בבדיחה, את חייבת לשמוע. למה מנכ"ל קוקה קולה היה מנצח אם הוא היה רץ לבחירות?"
"למה?"
"כי יש לו הכי הרבה קולות."
נשכתי את שפתיי, "זה לא היה מצחיק, סטיילס."
״קדימה," הוא קרץ, "תצחקי. אני לא אספר לאף אחד."
--
פרק הבא הוא האפילוג וואו.
מטרה (אחרונה? פאק) 45 הצבעות, 43 תגובות.