~ • ~ (בערב)
אני לא מאמינה שכבר עבר יותר חודש מאז שמייק הפריד ביני לבין נאש. אני חייבת להודות, אני סובלת. אני רואה אותו בבית ספר, אנחנו מחליפים מבטים. הוא ניהיה שוב קר.
איבדתי אותו, אין סיכוי שנחזור, הוא כבר לא אוהב אותי יותר.
״ לורני, שימי על עצמך משהו, משפחת גרייר מגיעה לארוחת ערב! ״ אמי צעקה מלמטה
ברצינות? היא רצינית? אין מצב.
אהה, כן, האימהות שלנו חברות טובות.
נכנסתי למקלחת ושמתי על עצמי בגדים יפים של ערב, התאפרתי בקטנה וירדתי לשולחן.
אני ומייק לא דיברנו כבר תקופה, אני גם לא מתכוונת לדבר איתו.
עזרתי לאמא שלי לסדר את השולחן, ואז נשמעו כמה דפיקות בדלת.
״ לורני, תפתחי את הדלת? ״ היא שאלה בחיוך
״ למה שמייק לא יפתח? ״ לעגתי לו והוא עשה לי פרצוף והלך לפתוח. הם נכנסו כולם, אליזבת׳, נאש, הייס וסקייליין (הוריו גרושים). רגע, וויל חסר. אני דווקא ממש אוהבת את וויל, כל פעם שהייתי אצלהם בבית אני והוא היינו מדברים ועושים צחוקים. כמו מעין עוד אח גדול בישבילי. רק שהוא לא מפריד ביני לבין נאש.
אמא שלי שאלה ״ איפה וויל? ״ (וויל זה האח הגדול של נאש, הייס וסקייליין, מי שלא מכיר)
״ הוא לא יכל להגיע, ביקש למסור ערב טוב. ״ אליזבת׳ מסרה בחיוך.
״ אה, בסדר, נשב? ״ היא סימנה על השולחן וכולנו התיישבנו.
שתקתי כל הארוחה, גם נאש. סיימתי אותה מהר ככל האפשר כדי לעלות לחדר.
״ אמא, אני לא מרגישה טוב, אפשר לעלות? ״ לחשתי לה
״ זה לא מנומס, אבל לכי ״ היא סימנה ועליתי לחדר.
נשכבתי על המיטה. הוא נמצא במרחק מטרים ממני ואני לא יכולה אפילו לחבק אותו, והכל באשמת מייק. דמעה ירדה על לחיי. נמאס לי מהחיים האלה.
~ נ.מ נאש ~
ניסיתי שלא להסתכל עליה כל הארוחה. היא הייתה כל כל יפה.. אני לא מאמין שהיא נמצאת פה לידי ואני לא יכול לדבר איתה. אני אנסה לדבר עם מייק בסוף הארוחה, אני חייב. הרגשות שלי לא נעלמו, הם רק התחזקו מיום ליום. הלב שלי נשבר כל פעם כשאני רואה אותה.
היא לחשה משהו לאמא שלה וקמה מהשולחן.
כמה דקות אחר כך, סקייליין ביקשה ללכת לשירותים.
אחרי שסקייליין חזרה מייק סימן לי לבוא אחריו. טוב, לפחות יש לי הזדמנות לדבר איתו.
~ חזרה לנ.מ לורן ~
דפיקה נשמעה על הדלת.
״ מי זה? ״ ניגבתי את הדמעות
״ זאת סקייליין ״ שמעתי קול מתוק שאומר
״ בובה שלי קטנה, בואי כנסי ״ פתחתי לה את הדלת בחיוך והיא רצה אליי בחיבוק
הרמתי אותה גבוה גבוה ״ התגעגעתי אלייך ״ היא צחקה ואמרה.
״ גם אני אלייך ״ חייכתי אליה והושבתי אותה על מיטתי בעודי משחקת בשיערה הרך.
״ אפשר לספר לך סוד? ״ היא חייכה והסתירה את שפתיה בצחקוק,
״ בטח, מתוקה שלי ״ צחקתי גם אני
״ בזמן האחרון נאש היה נראה לי מאוד עצובי, אז דיברתי איתו אבל הוא ביקש ממני לא לספר את זה לאף אחד, אז שששש! גם להייס לא סיפרתי ״ היא סימנה לי שקט עם אצבע על הפה ולחשה
״ הוא אמר לי שהוא מרגיש עצובי בגלל שהוא לא יכול להיות איתך והוא מתגעגע אלייך ואוהב אותך מאוד אבל שאני בחיים לא יספר דבר כזה לאף אחד ואופס ״ היא הסתירה את פנייה
הוא באמת אמר דבר כזה? הרגשתי את הדמעות חונקות אותי.
חיבקתי אותה חזק וביקשתי ממנה להיות לבד.
התרכבלתי בתוך מיטתי וטבעתי במחשבות עליו. אני מתגעגעת לחיבוקים שלו. והנה שוב כמה דמעות זולגות. נמאס לי.
לאחר כמה דקות נשמעו דפיקות על הדלת.
״ לורן, אני פותח ״ הוא פתח את הדלת ואני מהר ניגבתי את הדמעות. מייק ו..נאש.
הוא סגר את הדלת.
״ שב לידה ״ הוא סימן לנאש לשבת לידי; מה קורה פה?
נאש היסס, הסתכל עליי למשך כמה שניות אבל לבסוף התיישב לידי, מייק לקח את כיסא המחשב והתיישב מולנו.
הוא הסתכל על שנינו ושתק. אני עדיין לא מבינה כלום.
בסוף הוא התחיל לדבר,
״ אתם שניכם שונאים אותי נכון? ״ הוא שפשף את פניו
אני הנהנתי ונאש לא הגיב.
״ בסדר ״ הוא התייאש
״ מה בסדר? ״ נאש שאל
״ בסדר. אני רואה איך אתם מסתכלים אחד על השני. אני רואה איך אחותי ואתה נראיתם בחודש האחרון ואני זוכר איך נראיתם בכמה ימים האחדים האלה שהייתם ביחד. אז בסדר. אבל רק שתדע, אני אהרוג אותך אם תפגע בה! ״ הוא הצביע באיום על נאש.
״ ואת ״ הוא העביר את האצבע אליי ״ אל תתני לי להגיד לך אמרתי לך. ״ הוא אמר
״ רגע.. ״ אמרתי ואני ונאש הסתכלנו אחד על השני
״ מה זה אומר? ש.. ״ נאש שאל עם חיוך קטן על הפנים שלו, מחזיק לי את היד, לחוץ.
״ ש.. אם אתם אוהבים אחד את השני, לכו על זה, אני לא אעמוד לכם באצמע. ״
״ אתה.. רציני? מייק, זו לא בדיחה. ״ אמרתי בהתרגשות
״ לא הייתי צוחק בדבר כזה ״ הוא חייך כשראה כמה אנחנו מתרגשים
נאש חייך חיוך ענק ובא לנשק אותי ומייק מהר כיסה את פניו
״ חכו עד שאני אצא מהחדר!! איכס. ״ הוא צחק, עשה פרצוף נגעל ורץ החוצה.
אני ונאש הסתכלנו אחד על השני בחיוך. חיבקתי אותו חזק. הוא נישק אותי מיליון פעמים, וההרגשה הטובה שלי חזרה.
התכרבלנו יחד בשתיקה, לא היינו צריכים יותר מזה. הסתכלתי לתוך עיניו הכחולות כמו הים בבוקר, אני אוהבת אותו. הוא מחייך אליי, ״ אני אוהב אותך כל כך ״ הוא עטף אותי בנשיקות ״ אוחח, את לא מבינה כמה אני חולם על הרגע הזה. ״
״ בכלל לא נלחמת עליי.. איך רצית שניהיה ביחד? ״ פניי נהפכו לעצובות.
״ לא נלחמתי? למה את חושבת שהתרחקתי ממך? ״ הוא ליטף את פניי
״ למה? ״ התכרבלתי לתוכו
״ מייק אמר לי שאם אני באמת אוהב אותך אני צריך להתרחק ממך, ככה הייתי צריך להוכיח לו שאני אוהב אותך. ״ הוא נישק את אפי והתרחקתי מהר והתיישבתי על המיטה
״ ואתה הסכמת לזה? אתה הסכמת לתנאי הזה?? ״ אמרתי מופתעת, קצת עצבנית
״ מה זאת אומרת? ״ הוא התיישב מולי
״ לא נלחמת? העדפת להשאיר אותי לבד?? אתה יודע כמה סבלתי בגלל שהתרחקת?? הייתי לבד. עזבת אותי. לא חיפשת אותי. ״ הוא ניסה לקרב אותי אליו אבל לא נתתי לו.
״ היי, בייב, ״ הוא ליטף את פניי
״ את יודעת שבחיים לא הייתי עוזב אותך. ״
״ אז למה לא נלחמת? ״ הדמעות שוב חנקו את גרוני, הוא חיבק אותי אבל כעסתי, איך הוא יכל להשאיר אותי לבד?? הוא ניסה להרגיע אותי אבל רציתי להוציא כל מה שהיה בתוכי בחודש האחרון, כל הדמעות שרצו לצאת ורק עכשיו נזכרו להגיע, מזכירות לי כמה סבלתי.
״ איך יכולת.. איך יכולת לוותר עליי ככה ?״ בכיתי לתוך חזהו והוא עטף אותי בידיו
״ אף פעם לא וויתרתי עלייך, אני גם לא אוותר עלייך, ״ הוא ליטף אותי והרמתי את ראשי אליו. ראיתי שדמעה ירדה מעיניו. ״ ואף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך, ואני גם לא אפסיק. ״ הוא הסתכל לתוך עיניי
״ את אהבת חיי. ״ הוא רכן אליי ונישק אותי ברכות ״ תפסיקי לבכות. את הורגת אותי ״
״ אני אוהבת אותך גם ״ צחקתי עם דמעות
״ אולי ננצל את ההזדמנות ששתי האמהות שלנו נמצאות כאן ונגמור עם זה? גם הייס נמצא פה, נגמור עם הכל במכה. ״ אמרתי לו
״ מה, את רוצה לספר להן עכשיו? ״ הוא שאל
״ מה כבר יש לנו להפסיד? ״ חייכתי
~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~
יששששש לורן ונאש שוב ביחד והו.
אוהבת אותכם 😂❤️✨
נ.ב
אני מעלה פרק עכשיו בגלל שמחר אני לא אוכל להעלות את הפרק.
+
אני יוצאת לקורס קיץ, לכן בשבועיים הקרובים יעלו פרקים חדשים רק בימי שישי ושבת.