נכנסנו לחדר והוא ישב על המיתה ער לגמרי מחזיק את הראש
" ארן אתה ער!" אמרתי בקול מתפלא וקצת מעליב לא באמת התכוונתי להעליב פשוט הייתי בשוק שהוא ער...
" היי חבר'ה אני שמח שאתם נהנים ושזכרתם אותי...כמה נחמד מצידכם "אמר מאוכזב" וכן מישהו הייתי אמור להתעורר אלכס... ואני שמח שממש דאגתם לי ' חברים'" אמר
" ארן על מה אתה מדבר כן דאגנו לך... למה אתה מדבר ככה?" שאלתי נפגעת...
" כן מפגר איך אתה מעז לחשוב ככה?!" דניאל אמר וראו את הכעס על הפנים שלו הוא ממש כעס, ראו את זה עליו והוא אפילו לא ניסה להסתיר את זה
" אולי אני פשוט צריך לעזוב את שתכם לבד וזהו...ככה תרגישו נוח יותר " אמר עצוב
מה? למה הוא חושב ככה? לא טוב לו איתנו? זה אני? זה דניאל? לא... זה לא דניאל זה אני... אני יודעת שזה אני, 'ברור שזה את מפגרת! מי עוד יכול לגרום לאנשים להרגיש לא נוח לידו, רק את, כבר שחכת?! אפילו הכפר שלך לא רוצה אותך איתו הוא פחד ממך... צריך לפחד ממך את מפלצת אל לא אנושית, לא מלאכית, וגם לא שטנית אי אפשר אפילו להגדיר אותך את פשוט מפלצת ' קול בראשי אמר קול שהחדיר בי קור והקפיא כול איבר בגופי
" אנ-אני מצטערת" אמרתי בדמעות ויצאתי בסערה מהחדר
~נקודת מבט דניאל
" מה אתה מפגר?! תראה מה עשית, גרמת לה לבכות! " צעקתי עצבני אבל הוא נשאר עם ההבעה העצובה על פניו תפסתי את ידו חזק מתאפק שלא להרביץ למפגר שאפילו לא יודע מה הוא אומר " תחזור בך!" צעקתי
" מצטער אבל זה מה שאני חושב" אמר עצוב
זרקתי לו את היד חזרה אליו והתיישבתי לידו נאנח " איך הגעת למסקנה שאתה חסר תועלת ושלא אכפת לנו ממך? "
" ניחוש" אמר בציניות
" נו?" אמרתי מנסה להרגע
" למה אתה לא הולך להרגיע את הנסיכה שלך?" שאל
" אל תדבר אליה ככה מפגר! אני ילך אליה עוד מעט בינתיים אני צריך לטפל בך אחרת אני לא יוכל לטפל בה " אמרתי והוא הרים גבה בשאלה
" היא עכשיו מאשימה את עצמה ואומרת כמה שהיא נוראית ומלחיצה אם אני לא טועה ואם היא לא תראה שאתה מתעודד וכן כיף לך לידה אז לא יהיה אפשרי לטפל בה כי גם אם אני יגיד לה שאתה אוהב אותה אבל אתה בעצמך תשדר לידה אווירה חסרת רצון וגועל או עצב אז זה לא יעבוד, הבנת?" שאלתי נושם עמוק כדי להרגע
הוא הנהן " אז מה אתה רוצה?" שאל
" אני רוצה להסביר לך איך יצא שהראש שלה לא. היה איתך כל הזמן שהיית רדום... " אמרתי לא יודע איך לנסח את זה בלי שאני ישמע אכזרי
" אני גרמתי לזה... " אמרתי
" למה?" שאל לא מבין
" לזה שהיא תשכח אותך " אמרתי מהסס
" מה זאת אומרת? " שאל שוב עדיין מנסה להגיע לנקודת הבנה
" שלחתי אותה למקום מיוחד שעוזר לחשוב שם היא בילתה שבוע בערך היא נלחמה בעצמה והמקום הזה גורם לך להתמקד בבעיה אחת ולא מאפשר לך לחשוב על דברים אחרים חוץ מהבעיה שמפריע לך הכי הרבה... זה מקום שגורם לך לחשוב , מקום שעזר לי הרבה... גם לך לא יזיק להיכנס אליו, בכול מקרה אחרי שבוע מן הסתם שתגווע ברעב אז היא לא יכלה לחשוב כמעט על כלום חוץ מאוכל אפילו לא על עצמה היא חשבה מהבטן... ואחרי שמילא אותה אתה הדבר הראשון שעלה לה לראש, היא אוהבת אותך והיא לא רוצה שתלך"אמרתי ' גם אני לא רוצה שתלך ' חשבתי
" אתה חלק חשוב בפועל שלנו... " אמרתי, הוא היחיד שהחזיק אותי שפוי כשהיא הייתה בתרדמת הארוכה בגלל המלאך המפגר הזה כבר בתור ילד קטן נהג לומר לי שהכול בסדר ושהוא מאמין בה, בוא האמין שהיא תתעורר הוא האמין יותר ממני, כשאני כמעט הפסקתי להאמין שתתעורר הוא המשיך להאמין שהיא כן תתעורר הוא המשיך לבוא כך בוקר בשעות הזריחה לראות אותה עד שבערב הייתי " מגרש " אותו מהבית כדי שההורים שלו לא יבואו לחפש אותו
" היא בנאדם חשוב בשבילך אתה לא רוצה לאבד אותה היא חשובה לך אתה אפילו לא יודע מה זה לאבד אותה כשהיא בין החיים, ההרגשה של ההחמצה הרבה יותר גדולה " אמרתי מנסה להסביר לו
" תחשוב איך הרגשת בתור ילד כשחיכית שהיא תתעורר, זה כאב לך נכון?" שאלתי מקווה שאני לא טועה
הוא הנהן מסתכל על הרצפה " אז תחשוב על ההרגשה שתהיה לך כשתבין שאיבדת אותה בגללך ולא בגלל מלאך מפגר " אמרתי ופתאום מצאתי את עצמי לבד בחדר חייכתי לעצמי 'הוא ילד חכם, מבין מהר ' חשבתי לעצמי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב אני יודעת שהוא קצר בגלל זה אני מתחילה לעבוד על חדש מעכשיו! ממש עכשיו אל תשכחו להגיב ולהצביע 😊😊😉😺😺😽😻