''כן אני מגיע לשם'' אמרתי. ''תשחרר אותנו, תחתוך את החוט עם הסכין'' קיריל אמר והצלחתי לקחת את הסכין מהכיס שלו.
''שלום לכן בנות חמודות שלי'' הבחור ממקודם פתאום נכנס לחדר. ''תכניס אותה'' קיריל לחש והכנסתי בחזרה את הסכין לכיס של קיריל.
''איך היה להיות קרובים כלכך אחד לשני במשך כל הזמן הזה?'' הבחור ההוא שאל.
''סיוט'' קיריל נאנח.
''אתה מוכן להרחיק אותו ממני?!'' שאלתי בכעס. ''להרחיק אותו ממך?! אבל אתם כל כך אוהבים'' הוא חייך.
''אני נגדו בוס! למה אתה לא מבין את זה?!'' קיריל צעק בכעס...לעזאזל זה כלכך מבלבל.
''שחררו אותו" הוא הצביע על קיריל. " אבל תחזיקו אותו רגע'' הבחור נתן פקודה ל2 בחורים והם ניגשו לקיריל ושיחררו אותו אך השאירו אותי כבול.
''תעמוד פה'' הבחור אמר וקיריל נעמד שהוא בוהה בי.
''אם אתה באמת נגדו אני רוצה לראות את הפנים שלו מדממות קיריל'' הבחור אמר, אוקי..מה?!
''אחרת אתה תהרוג אותו?'' קיריל שאל. ''את שניכם..אבל זה לא אמור להפריע לך נכון? אתה הריי לטובתנו'' הוא אמר.
''אבל הפנים שלו כבר מדממות!'' קיריל אמר. ''קדימה קיריל...'' הוא אמר ו2 בחורים העמידו אותי והחזיקו אותי חזק.
קיריל התקדם אליי ותפס לי בפנים. הוא הסתכל בעיניי במבט מתנצל ושלח את ידו לתוך פניי, עפתי אחורה בכאב והם הרימו אותי, זה כאב! זה כלכך כאב!
''עוד'' הוא ציווה עליו וקיריל העיף לי עוד אגרוף והשפלתי את ראשי. ''עוד!'' הוא אמר בקול יותר תוקפני וקיריל העיף לי עוד אחד והתחלתי להשתעל דם.
''עזבו אותו'' הבחור אמר ו2 הבחורים שחררו אותי ונפלתי על ברכיי משתעל.
''הוא בסדר..'' הבחור אמר ושחררו את קיריל.
''תודה בוס, אני לא מאמין שחשבת בכלל שאני אהיה עם הדבר הזה'' קיריל אמר ושפשף את ידו, הרגשתי את טיפות הדם נוזלות על הפנים שלי.
''שיחקת את זה מעולה, מה אני אגיד? אולי אתה לא כזה שקרן גרוע'' הוא אמר וקיריל חייך אליו, זה היה חיוך אחר... שונה. מפחיד יותר מכל מבט שאי פעם ראיתי את קיריל נותן למישהו.
''אז מה נעשה עם הבחור הזה?'' הבחור שאל והרים אותי לרגליי בעזרת שיערי.
''עאאא'' צעקתי בכאב והתרוממתי יותר כדי שזה לא יכאב.
''אל תהרגו אותו עדיין...'' קיריל אמר. ''צודק...אנחנו נתעלל בו קודם'' אמר הבחור וזרק אותי אחורה.
''אני חייב להשתין, אני יכול ללכת?'' קיריל שאל והבחור הנהן וקיריל נעלם מהחדר.
''אז... לואי... מה שלומך?'' הוא שאל בחיוך. ''נפלא, אני חייב להודות'' אמרתי בקול גועלי והוא העיף לי אגרוף לבטן.
''אני לא אוהב שצוחקים איתי'' הוא אמר והשתעלתי בלי הפסקה.
''מה אתה רוצה ממני?'' שאלתי והשתעלתי. ''מה אני רוצה ממך? את הגופה שלך בתוך שקית'' הוא ענה.
''אז למה אתה לא עושה את זה כבר?'' שאלתי. ''מה זאת אומרת? שמעת את חבר שלך.. אנחנו נתעלל בך קודם'' הוא אמר בחיוך רשע.
''למה אני?'' שאלתי. ''למה לא?'' הוא צחק והוריד את המסכה שלו, הולי שיט.
''זוכר אותי?'' הוא שאל והבטתי בו בהלם. ''אבל מתת!'' אמרתי בהלם והוא גיחך.
''חשבו שמתתי, אני לא, לואי.. אני חי וקיים...'' הוא אמר.
''אבל מצאו את הגופה שלך!'' אמרתי, אין סיכוי שזה הוא!
''מצאו את הגופה של בחור שהחבר שלך הרג..'' הוא אמר. ''מה קרה לפנים שלך?!'' שאלתי, הן היו מלאות בצלקות.
''אממ... היה היה בחור כזה... הוא הצית דירה של מישהו שהוא רב איתו.. והמישהו שהוא רב איתו היה בדירה הזאת... זוכר מי הצית את הדירה ומי היה המישהו?'' הוא שאל.
''אני לא הצתתי לך את הדירה!'' צעקתי. ''לאאאא...מה פתאום! זה שהמשטרה לא יודעת שזה אתה לא אומר שזה לא אתה לואי, לא סתם החבאתי שם את הגופה שאמורה להיות אני!'' הוא אמר.
''מה המניע שלך לשים שם את הגופה שכביכול שלך?!'' שאלתי בהלם.
''מה זאת אומרת? אני מבוקש במשטרה, הייתי לפחות... אני רוצח הריי לא? הגופה ההיא נתנה לי שלווה מהמשטרה'' הוא אמר בחיוך.
''ומה אתה רוצה ממני?'' שאלתי. ''נקמה'' הוא אמר בחיוך.
''על מה?! זה לא הייתי אני!'' צעקתי והוא העיף לי אגרוף.
''אני לא אמרתי על זה...'' הוא חייך. ''אז על מה? מה עשיתי?'' שאלתי והוא הלך לאיזה ארון ישן ולקח תמונה משם.
''מכיר אותה?'' הוא שאל ונפנף בתמונה של אקסית שלי.
''כן..היא הייתה אקסית שלי'' אמרתי. ''זוכר מה עשית לה?'' הוא שאל.
''מה עשיתי לה? לא עשיתי לה כלום..האהבה נגמרה אז נפרדנו'' אמרתי.
''האהבה נגמרה או שלא הצלחת לשלוט בזין שלך והיו בחורות מגרות שזיינת אותן בזמן שהיית איתה?!'' הוא צעק, אוקי איך הוא יודע?
''האהבה נגמרה'' אמרתי והוא העיף לי אגרוף נוסף.
''שברת לבחורה הזאת את הלב..'' הוא אמר. ''הרבה אנשים שברו להרבה אנשים את הלב! למה דווקא אני?!'' שאלתי בכעס.
''ובכן כי...הבחורה הזאת היא אחותי'' הוא אמר והפה שלי נפתח בהלם.
''והיא? היא כרגע בבית משוגעים...נחש למה'' הוא אמר.
''עכשיו בטח תאשים גם אותי בזה!'' אמרתי והוא שלף סכין קטנה.
''בדיוק לואי..באשמתך...אתה בגדת בה, קרעת לה את הלב לגזרים...היא השתגעה, היא התחרפנה! בחיים לא ראיתי אותה ככה!'' הוא צעק.
''זה לא הייתי אני! היא הייתה מטורפת בלי קשר!'' צעקתי והוא העיף לי כאפה.
''היא הייתה הבן אדם הכי נורמאלי שהכרתי! אני הייתי הכבשה השחורה במשפחה לא היא! ואחרייך היא השתגעה!'' הוא אמר בכעס.
''אבל זה קרה ממזמן! מה אתה רוצה ממני עכשיו?!'' שאלתי בהלם.
''אני רוצה את המוות שלך, אתה בעקרון הרגת אותי כי מבחינת העולם אני מת ואתה חיסלת את הנפש של אחותי...אני רוצה את המוות שלך'' הוא אמר שהוא תופס בפניי ממש חזק.
''אז קדימה תעשה את זה כבר'' אמרתי ועצמתי את עיניי. ''קודם תספר לי...מה הסיפור עם קיריל?'' הוא שאל.
''אל תזכיר לי את הנוכל הזה'' אמרתי בכעס. ''באמת התאהבת בו? יופי! ככה אני אשבור לך גם את הלב כמו שעשית לאחותי!'' הוא צעק והביט בעיניי בזעם.
''לפני שאני הורג אותך, אני צריך אותך....מה אתה אומר? קיריל נגדך או לטובתך?'' הוא שאל ולא ידעתי מה להגיד..אם קיריל באמת לטובתי אז הוא יהרוג אותו...ואם קיריל לא לטובתי אז הוא יחיה...השאלה מה אני עונה עכשיו?
''בוס יש בעיה'' נכנס אחד הבחורים ומנע ממני לתת את התשובה שלי שגם ככה לא ידעתי מה לענות.
''מה קרה?'' הוא שאל והכניסו את קיריל בחזרה לחדר אבל הוא דימם מהפנים.
''תפסנו אותו מסמס למישהו'' אמר אחד הבחורים.
''זה לא נכון'' קיריל אמר והם זרקו את קיריל לאמצע החדר.
''תודה, תשאירו אותו כאן'' הוא אמר והשניים הלכו.
''אז מה קיריל? בכוח אתה רוצה למות?'' הוא שאל. ''הם משקרים בוס'' קיריל אמר והביט בי.
''סימסת למישהו?'' הוא שאל. ''לא'' קיריל ענה מיד. הבחור שלף סכין קטנה כמו שהייתה לקיריל.
''לא? אוקי'' הוא אמר ותפס את הזרוע שלי והעביר את הסכין בקו ישר על הזרוע שלי וביצע חתך מאוד מאוד כואב!
''עאא..'' צעקתי בכאב ושביל דם מילא את החתך. ''תאשים את חבר שלך, נו קיריל? שלחת אסמס? או שאני אמשיך..'' הוא אמר באיום. ''לא שלחתי'' קיריל אמר והוא ביצע עוד חתך מתוך החתך הקיים.
''תגיד כבר!!!'' צעקתי לקיריל. ''אוקי שלחתי!'' קיריל אמר ונשמתי לרווחה.
''למי ומה שלחת?'' הוא שאל ואחז חזק סכין, קיריל לא ענה והוא ביצע עוד חתך שהמשיך מהחתך הראשון.
''תפסיק להיות אדיוט! זה כואב קיריל!!'' צעקתי לקיריל בזעם וכאב.
''אם לא תדבר אני אמשיך לחתוך את חבר שלך'' הבחור אמר והחתכים שרפו לי ממש.
''הוא לא חבר שלי'' קיריל אמר והוא ביצע בי עוד חתך ליד השלושה חתכים הקודמים.
''דיי כבר קיריל! דיי!! למי שלחת הודעה?!'' צעקתי. ''לנייל'' קיריל אמר.
''מי זה נייל?'' הוא שאל. ''זה חבר שלי'' אמרתי ועצמתי את עיניי. ''אני אשלח אליו את האנשים שלי'' הוא חייך.
''לא!! הוא לא אשם בשום דבר!'' קיריל צעק. ''מה שלחת לו?'' הבחור שאל וקיריל שתק, הוא ביצע בי עוד 2 חתכים.
''דיי כבר תגיד לו!! תפסיק!!'' צעקתי. ''הוא שאל אם לואי בסדר ועניתי לו שכן'' קיריל אמר, הוא משקר..זה לא מה שהוא כתב...זה לא הטון דיבור הרגיל של קיריל.
''הוא לא יהיה בסדר לאורך זמן'' הוא חייך וניגב מעט את הדם שלי מהיד, כמעט לא נשאר מקום לא מדמם ביד שלי.
''אז עוד שאלה קיריל...אתה מאוהב בו?'' הוא שאל את קיריל וקיריל הניד בראשו.
''שקר'' הוא אמר וחתך אותי שוב. ''עאאא'' צעקתי בכאב, לעזאזל זה פאקינג עינוי!
''אני לא משקר!'' קיריל צעק והוא ביצע עוד חתך. ''דאמממ'' צעקתי.
''אתה מאוהב בו?'' הוא שאל שוב וקיריל הביט בי בעצב אבל עם פנים אדישות.
''לא'' קיריל ענה והוא ביצע עוד 2 חתכים, הוא כותב לי משהו על היד..
''פעם אחרונה קיריל..אתה מאוהב בו?'' הוא שאל והצמיד לי את הסכין לצוואר.
''תגיד את האמת קיריל, בבקשה..'' התחננתי בפני קיריל.
''כן'' הוא ענה בשקט. ''כן מה?!'' הוא צעק והצמיד יותר את הסכין לצוואר שלי.
''כן אני מאוהב בו!'' קיריל צעק עם דמעות, הוא מאוהב בי באמת..הוווו איזה חמודדד. רגע- מה חמוד?! הוא זה שהכניס אותי למצב הזה!! בגללו הפסיכופת הזה תפס אותי- הוא הוביל אותי ישר אליו!
''יפה מאוד....'' הוא אמר ושחרר את הסכין מהגרון שלי ודפק לקיריל אגרוף חזק שהוא עף אחורה.
''קיריל!'' רצתי אליו וליטפתי את פניו. ''הוא איבד את ההכרה!'' אמרתי בבהלה, כבר לא כאב לי כלום.. הרגשתי את הדאגה לקיריל.
''היא תחזור אליו בקרוב, היי שניכם!'' הבחור אמר וצעק לאיזה 2 בחורים עם מסכה.
''כן בוס?'' הם ניגשו אליו. ''תקשרו את אותם לכיסאות...תשימו עין על השנים האלה..'' הוא אמר.
''אל תהרוג אותו, תהרוג אותי!'' אמרתי מיד לבחור הזה.
''אל תדאג לואי, אני אהרוג גם אותך'' הוא אמר ויצא מהחדר, הבטתי בקיריל מחוסר ההכרה עם דמעות בעיניים וליטפתי את פניו.
''אני אוהב אותך גם קיריל'' אמרתי לקיריל ונישקתי לו את המצח.
''יאללה מתרומם..בוא הנה לפני שניקח אותך בכוח'' הם אמרו ולא זזתי מקיריל, אחד מהם משך אותי מהשיער לכיסא והשני הרים את קיריל, יותר נכון ניסה וחיכה לבחור שקשר אותי שיעזור לו להרים את קיריל, הם קשרו אותנו גב לגב ואני ניסיתי שוב לגעת באצבעות של קיריל.
''דאממ'' קיריל התעורר והצליח לגעת באצבעות שלי.
''אתה בסדר?'' שאלתי את קיריל מיד. ''כן..ואתה?'' הוא שאל במהירות.
''קצת כואב לי..היד שלי ממש כואבת'' אמרתי. ''מצטער שגרמתי לזה להיות יותר ארוך וכואב'' קיריל אמר.
''אתה באמת מאוהב בי קיריל'' אמרתי בחיוך. ''לא שיקרתי לך'' קיריל אמר.
''אם לא היינו גב לגב הייתי מנשק אותך עכשיו'' אמרתי בחיוך. ''אני מצטער שגרמתי לך להיות פה, הייתי צריך להבריח אותך איכשהו'' קיריל התנצל.
''אם אנחנו נמות לפחות אנחנו נמות ביחד..'' אמרתי. ''אתה לא תמות, אני לא אתן לו להרוג אותך'' קיריל אמר.
''זה הסוף קיריל...'' נאנחתי והוא ליטף לי את האצבע. ''היי לואי..זוכר מה אמרנו מקודם?'' קיריל אמר.
''אתם מוכנים לסתום?'' שאל אחד הבחורים. ''טוני תסתום למה אני אפוצץ אותך'' קיריל אמר.
''לואי תנסה להיזכר מה אמרתי לך מקודם....'' קיריל הוסיף...מה הוא אמר לי מקודם?
''מתי מקודם?'' שאלתי בבלבול. ''נו אתה יודע...עם התחת'' קיריל אמר, עם התחת...למה הוא מתכוון? רגע...אולי הוא מתכוון לסכין?
''הזה ממקודם?'' שאלתי. ''תשמרו את הסטיות שלכם לעצמכם!'' הבחור השני צעק.
''ג'ון שקט!'' קיריל ציווה. ''אוקי..'' הוא אמר... קיריל באמת נחשב כאן לבוס?
''ואל תחשבו שאתם לא תשלמו על זה שקשרתם אותי'' קיריל אמר.
''וכן לואי..הזה ממקודם'' קיריל אמר וניסיתי להגיע שוב לכיס האחורי שלו, הוא היה יותר רחוק ממני הפעם אבל איכשהו הצלחתי להגיע לשם והוצאתי בזהירות את הסכין.
העברתי את הסכין לקיריל.
''אני לא מאמין שאתם עוזרים לאידיוט הזה נגדי'' קיריל אמר בתור הסחה לבחורים האלה והרגשתי שהוא מתחיל לחתוך את החוט שלו.
''בגללך וויל מת..מה ציפית? שנסלח לך?! הוא היה חבר פה של כולם'' הוא אמר.
''אני לא הרגתי את וויל, פרד הרג את וויל!'' קיריל צעק..
''הוא אמר לנו שאתה הרגת אותו, הוא נשבע לנו'' הבחור השני אמר.
''אף פעם לא הייתם מספיק חכמים כדי לחשוב לבד, תמיד הקשבתם למה שאחרים אחרו, הייתי מאוהב בויל! למה לי לרצוח אותו?!'' קיריל שאל וכמעט הצליח לשחרר את הידיים שלו.
''וואלה..לא חשבנו על זה'' אמר הבחור הראשון
טיפשים..כלכך טיפשים.
''חשיבה לא הצד החכם שלכם.. תשחררו אותי'' קיריל אמר. ''אסור לנו, הבוס לא מרשה'' אמר הבחור השני.
''פרד לא יעשה לכם כלום! נו! תשחררו אותי, כל שניה שאתם מושכים את זה תכאב לכם יותר'' קיריל אמר. ''מצטערים..'' השני אמר וקיריל העביר לי את הסכין, הוא הצליח לשחרר לעצמו את הידיים אבל נשאר באותה תנוחה.
איך לעזאזל מנסרים לעצמך את החוט? דאמט אני לא יודע..אעעא אני אשאר כאן לנצח!
''תעזור לי'' קיריל לחש. ''אומייגד!!!!!!! תראו שם!!!'' צעקתי והסתכלתי למקום מסויים והם הסתובבו לאותו מקום, קיריל במהירות קם מהכיסא, הם הסתובבו בחזרה שלא ראו שום דבר וגילו את קיריל עומד מולם.
''אמרתי לכם שזה יכאב'' קיריל אמר ודפק את ראשם אחד בשני, השניים נפלו על הרצפה מחוסרי הכרה.
''מפגרים'' קיריל אמר ובעט באחד מהם. ''תעזור לי! תשחרר אותי!'' לחשתי לקיריל והוא ניגש אליי בריצה.
''סליחה..מיד'' קיריל אמר והתחיל להתיר את הקשר. ''אנחנו נהיה בסדר לואי, מבטיח'' קיריל חייך אליי.
''אני אוהב אותך'' אמרתי לו בחיוך והוא חייך והצליח לשחרר את הקשר. ''אחח זה כאב'' אמרתי ושיפשתי את ידיי, קיריל נישק אותי על שפתיי ועזר לי לקום מהכיסא.
''בוא..'' קיריל אמר ובאנו לצאת מהחדר.
''לאן אתם חושבים שאתם הולכים?'' פרד חזר לחדר עם אקדח מכוון אלינו, הלכנו אחורה שנינו, קיריל סוג של הגן עליי כמגן אנושי.
''תשחרר את לואי פרד, תהרוג אותי'' קיריל אמר והוא גיחך.
''ראית מה זה לואי? הוא מוכן להקריב את החיים שלו בשבילך'' פרד אמר בגיחוך.
''כי הוא מבין מה זה אהבה! אתה לא!'' צעקתי על פרד בכעס.
''חמודים..חבל שהדקות שלכם ספורות'' הוא אמר בחיוך עצוב וציני.
''אתה מתכוון הדקות שלך!'' קיריל אמר בקשיחות. ''בינתיים אני זה שמחזיק את האקדח'' פרד אמר בחיוך.
''אתה נוכל..פשוט נוכל...'' קיריל אמר. ''תמיד שנאתי אותך..'' אמרתי לפרד והוא חייך.
''הדדי לואי.. הדדי'' הוא אמר. ''כבר אז שהרגת את אבא שלי הייתי צריך למלא לך את הראש בעופרת!'' קיריל אמר והוא צחק צחוק רשע.
''אתה בכית, לא הפסקת לבכות. 'אווו אבא! לאאאא אבא!! אבאשקה!' ''הוא חיקה את קיריל, שיפסיק זה פוגע!
''לחשוב שהצלתי אותך כמה פעמים..'' קיריל הניד בראשו, ראיתי שהוא נפגע..
''חבל שלא התעללתי עוד יותר בויל, הייתי צריך לעשות לו מוות בעינויים...אולי דימום למוות..אולי לדקור אותו בלי סוף..חבל שיריתי לו כדור אחד במוח וגמרתי עם העניין הזה'' הוא אמר באכזבה רעה כזאת.
''אתה מפלצת!'' צעקתי לפרד והוא כיוון אליי את האקדח. ''אני מפלצת?! אתה ראית מה עשית לאחותי?!'' פרד צעק עם מבט מטורף בעיניים, קיריל החזיק את ידי ושילב את אצבעותיי באצבעותיו.
הסתכלתי לכיוון הדלת וראיתי לפתע את פנייה של קרוליין, אויי שיט! מה היא עושה כאן!?!?
קיריל קלט גם אותה, היא חייכה אליו חיוך לחוץ והמשיכה להסתתר, שתלך!!!
''אתה יודע פרד.. אתה תמיד היית חלש.. תמיד אתה הסתתרת תחת אנשים.. תמיד שלחת אחרים לעשות משימות...אתה אף פעם לא היית מוצלח'' קיריל אמר.
''אז? מה הבעיה?'' פרד שאל בגיחוך. ''אבא שלי תמיד היה מספר כמה הוא שונא אותך וכמה הוא לא סומך עלייך...הוא לא היה מופתע שתקעת לו סכין בגב'' קיריל המשיך וקרוליין חיפשה קרש או משהו כזה.
''אחח אבא שלך..אדם יקר'' הוא חייך וקיריל התחיל להתקדם אליו שהוא עדיין מחזיק את ידי, קיריל שלח אליי מבט והסתכל על קרוליין.
''אל תדבר על אבא שלי פרד..'' קיריל אמר וסימן לי לקחת את הנשק של 2 הבחורים שקיריל הכה מקודם.
''הווו מאוד מפחיד קיריל'' פרד גיחך. ''יש לי משהו אחד להגיד לך פרד...משהו אחד....עכשיו!!!!'' קיריל צעק ואני רצתי לכיוון הבחורים ההם, קיריל העיף לפרד אגרוף, קרוליין דפקה לו קרש בראש ואני תפסתי את אחד האקדחים וזרקתי אל קיריל.
רצתי לקרוליין וחיבקתי אותה, פרד כיוון אלינו את האקדח וקיריל כיוון אליו.
''אם אתה יורה אני מחסל את חבר שלך והבת שלו'' פרד אמר ולא הפסיק להסתכל ל2 הכיוונים.
''שלא תעיז'' קיריל אמר וראיתי שאיכשהו קרוליין הצליחה לקחת את האקדח גם מהרובה השני, היא העבירה לי אותו בעדינות וגם אני כיוונתי את האקדח אל פרד, אני חושב שבחיים לא רעדתי ככה.
''פששש..איזה מצב..'' פרד ניסה להיות רגוע. ''למדת בכלל איי פעם להשתמש באקדח?'' פרד גיחך עליי ושתקתי, קיריל הסתכל עליי עם העיניים וסימן לי משהו.
''אחד....שתים...שלוש!'' קיריל צעק ויריתי לכיוונו של פרד, היד שלי עפה מההדק, פיספסתי את פרד בהרבה! שיט!
''הרבה אומץ'' פרד גיחך ואני רצתי במהירות עם קרוליין אל קיריל.
''נמאס לי ממך לואי!'' פרד צעק ובא לירות, קיריל דחף אותי לרצפה וספג את הכדורים, ראיתי את מבטו המבוהל.
ואז-
והוא קרס על הרצפה.
''קיריל!!'' אני וקרליין צעקנו, קיריל תפס באקדח שלו וירה מספר פעמים בפרד והוא עף אחורה, עוד 2 כדורים נפלטו מהאקדח של פרד ופגעו בקיריל.
''קיריל תחיה, קיריל תחייה! קיריל!! תחיה!!'' צעקתי וניערתי את קיריל. ''תחיה!'' צעקתי עם דמעות, קיריל הביט בי.
''אני בסדר..אני בסדר'' קיריל חייך אליי ונגע בפניי עם ידיים אדומות מדם.
''לואי אתה מדמם!'' קרוליין אמרה והסתכלתי על הבטן שלי, אוי שיט גם אני חטפתי מספר כדורים!
''אני אוהב אותך לואי...'' קיריל לחש ולא הצלחתי יותר להחזיק את גופי ונפלתי אחורה.
''לואי?'' קרוליין נבהלה ונגעה בי, הראייה שלי הפכה מטושטשת ועצמתי את עיניי...
חדר שחור...
הכל שחור...
אין שום אור..
שום מדרגות....
הכל שחור....
זהו.
זה הסוף?
טאם טאם טאם
מוקדש לyaffa_T האהובה שמזכירה לי שיש עוד אנשים אי שם שאוהבים את הסיפור הזה ומעודדת אותי לא לוותר עליו או עליכם או עליי או על כל הסיפור הזה וכתיבה באופן כללי. ולכן כולכם צריכים לאהוב אותה.
אני ממש אנסה להעלות פרק היום בערב גם!
ווהוו!
מקווה שהשנה הזו תהיה קסומה עבורכם ועבורי ושחדי קרן ינצנצו את אורם עלינו!
אוהבת ♥