''בוקר טוב'' נייל ג'ף ליאם אריק ורוב היו אצלי בבית.
''אומייגד'' אמרתי ובאתי לעלות למעלה. ''חכה לואי חכה!'' נייל אמר ונעצרתי.
''כואב לי הראש, בבקשה...תלכו'' אמרתי.
''לואי תחכה..'' נייל אמרו הסתכלתי על קיריל והוא סימן לי להישאר..אז נשארתי.
''אין לי כוח לזה..באמת שאין לי'' אמרתי.
''אתה יודע איפה זאין?'' ג'ף שאל בדאגה.
''למה אתה מתכוון?'' שאלתי בבילבול. ''כולם יודעים על האירוע אתמול בקניון..זה פורסם בכל הרשתות ובכל אתר פפרצי ועיתון אפשרי..'' אריק אמר והשפלתי את פניי.
''אני לא באמת הומו!'' צעקתי מיד.
''לא אכפת לנו מה הנטייה המינית שלך לואי, תעשה מה שאתה רוצה עם החיים שלך...זאין נעדר'' ג'ף אמר והלב שלי התחיל לדפוק במהירות.
''מה זאת אומרת נעדר?'' שאלתי בהלם. ''הוא לא נמצא בבית שלו..הוא לא עונה לטלפונים..בשלב מסויים הוא גם כיבה את הטלפון..חיפשנו אותו בכל מקום אפשרי..הבן אדם האחרון שראה אותו אמר שהוא בכה כמו מטורף'' אריק אמר.
''אוי שיט'' אמרתי והחזקתי את ראשי.
''פנינו אלייך גם כי אתה צריך לדעת וגם כי קיווינו שאולי אתה יודע איפה הוא'' אריק אמר בדאגה.
''אין לי שמץ של מושג..אחרי השיחה אתמול בקניון לא ראיתי אותו'' אמרתי.
''ואין לך מושג? לאן הוא יכול ללכת? מה קרה לו?'' ג'ף שאל בדאגה.
''אני לא יודע..הדבר שאני הכי פוחד ממנו זה...'' התחלתי להגיד.
''הוא לא יפגע בעצמו בגללך!'' ג'ף קטע אותי. ''זה לא שרציתי להגיד..רציתי להגיד שאולי זה שמנסה לפגוע בי הגיע לזאין..אנחנו לא יודעים למה הוא מנסה לפגוע בי אבל יכול להיות שהוא גם עבר לזאין ויכול להיות שהוא כועס שכאילו נתתי לזאין את ה'תהילה' שלו'' אמרתי.
''שיט..יש מצב זאין מת?!'' ליאם שאל וג'ף נתן לו מכה. ''אפילו לא בצחוק!'' נייל אמר.
''אתם נכנסתם לתוך הדירה שלו או שהוא פשוט לא פתח?'' שאלתי בהיסוס.
''לא ניכנסנו...אבל בואו!'' ג'ף אמר. ''אני בא איתכם!'' אמרתי מיד וכולנו נסענו לבית של זאין, אם זאין באמת בבית הוא יחטוף התקף לב.
''זאין? זאין?'' דפקנו על הדלת שלו והוא לא פתח. ''אני פורץ את הדלת'' אמרתי ובאתי להיכנס בדלת וקיריל עצר אותי.
''מה?'' שאלתי וקיריל בעט בדלת והיא נפתחה. ''הולי שיט אתה חזק'' ליאם אמר בהלם וכולנו נכנסנו לבית של זאין.
''זי?'' שאלתי וכולם התפזרו בבית לחפש את זאין ואחרי דקה חזרנו לסלון.
''חוץ מקיא לא מצאתי כלום'' ג'ף אמר. ''דמאט...נעשה שיחה אחרונה בטלפון של הבית שלו?'' שאלתי וכולם הנהנו, ניגשתי לטלפון שלו ועשיתי חיוג חוזר.
''הצלב האדום שלום'' ענה לי בחור. ''הצלב האדום?'' שאלתי בהרמת גבה.
''כן..אתה צריך עזרה?'' הוא שאל וניתקתי.
''צלב אדום'' אמרתי. ''אוי פאק!'' כולם נאנחו..צלב אדום זה לא טוב..זה אומר שהוא נפגע!
''אם זאין התקשר לצלב האדום זה אומר שהוא קיבל טיפול והוא בבית חולים..בואו ניסע לבית חולים'' נייל אמר וכולנו הסכמנו..נכנסתי למכונית של קיריל ביחד עם נייל שעבר מהמכונית של ג'ף למכונית שלי.
''אני מקווה שהוא בסדר'' נייל אמר בדאגה. ''אני הורג אותו ברגע שאני רואה שהוא בסדר'' אמרתי והקפצתי את רגלי.
''איך הגעתם בכלל למצב של השיחה אתמול?'' נייל שאל.
''הייתי אדיוט..זה הגיע לי..'' אמרתי. ''כן טוב זאין דיי יצא מהארון בציבור..התקשורת חוגגת על זה במיוחד שאתה קשור בזה'' נייל אמר.
''נייל אין לי כוח לדבר על זה, פשוט אני רוצה למצוא את זאין חי ובריא'' אמרתי וקיריל עצר בחניית בית החולים, אני והשאר רצנו לתוך בית החולים וניגשנו לקבלה.
''למה יש פה כל כך הרבה אנשים?'' שאלה הפקידה בקבלה.
''זאין מאליק התאשפז פה אתמול או היום?'' אריק שאל מיד.
''מי אתה?'' היא שאלה. ''הבוס שלו..האמרגן שלו'' אמרתי והיא הקלידה במחשב שלה.
''הוא נמצא במחלקה ב'..קומה שניה'' היא אמרה, יאי מצאנו את זאין..שיט הוא בבית חולים!
''את יכולה להגיד לי מה קרה לו?'' רוב שאל.
''אני לא יכולה'' היא אמרה והלכנו לכיוון המעליות, לא כולנו נכנסנו באותה מעלית אז חלק עלו ברגל, בסופו של דבר הגענו לקבלה של מחלקה ב'
''זאין מאליק'' אמרתי לפקידה בקבלה. ''חדר 14..אבל לא כולכם יכולים להיכנס..רק אחד'' היא אמרה והסתכלתי מיד על ג'ף..מה שהיה מוזר זה שכולם הסתכלו עליי.
''מה?'' שאלתי בבילבול והסתכלתי על כולם.
''תלך כבר אדיוט! ותעדכן אותי מה קרה לו!'' נייל אמר ודחף אותי, למה אני? אני לא יכול לדבר עם זאין לבד! הוא אפילו לא רוצה לראות אותי!
''תלך..לבד! בלי קיריל..אל תדאג קיריל הוא בבית חולים'' נייל אמר וקיריל הנהן, הלכתי בהיסוס לכיוון חדר 14.
נכנסתי לחדר והיו שם 3 מיטות.. אחת ריקה, בשניה שכב איש מבוגר ובאחרונה זאין שכב, הוא בהה בתקרה ואפילו לא שם לב שנכנסתי.
התיישב על כיסא הפלסטיק ליד מיטתו והוא עדיין לא שם לב, הוא שכב במיטה, הייתה לו תחבושת על הראש והוא בהה בתקרה בלי לשים לב בכלל אליי.
נגעתי בידו והוא נבהל. ''פאק! מה אתה עושה כאן?!'' הוא שאל בבהלה.
''אני...אתה..אמ...מה....אמ...ללכת?'' גמגמתי במהירות והוא הניד בראשו.
''זה נחמד לראות מישהו שמכירים פה'' זאין נאנח. ''אממ..מה אתה עושה כאן?'' שאלתי בהיסוס.
''אני לא יודע..אני לא זוכר..הדבר האחרון שאני זוכר זה שהשפלתי אותך בציבור..מצטער על זה דרך אגב'' זאין אמר.
''זה הגיע לי..'' נאנחתי. ''הייתי שיכור אני מצטער..לא הפסקתי לשתות..כנראה שבשלב מסויים איבדתי הכרה ופה התעוררתי'' זאין אמר.
''אין לי מילים אפילו להסביר לך כמה אני מצטער זי'' אמרתי בשקט. ''אני מצטער שהשפלתי אותך מול כולם..הייתי יכול לעשות את זה במקום שקט יותר..לא יודע מה נכנס לי לראש'' זאין אמר, עכשיו הוא באמת מתנהג כמו זאין.
''זה בסדר..זה הגיע לי..'' נאנחתי. ''לא התכוונתי לכל מה שאמרתי שם..כאילו..באמת חשבתי שאתה הומו אבל טעיתי..אני לא באמת חושב שאתה הומו..מצטער שהבכתי אותך..מצטער שנפלתי עלייך ככה'' הוא אמר...
כן..אני לא הומו...אהאה.
''זאין..האשמתי אותך בנסיון רצח שלי..יש לך זכות לעשות הכל'' אמרתי והוא חייך.
''אתה בן אדם עם מזל'' זאין אמר. ''אני? למה?'' שאלתי.
''כי אני בן אדם שסולח..במיוחד לך'' זאין אמר ונאנחתי. ''למרות שזה לא מגיע לי'' אמרתי.
''זה בסדר..אני אוהב אותך בכל מקרה..אני אנסה לשכוח אותך..אבל לואי...אין שום סיכוי שאנחנו נצליח בתור זוג?'' הוא שאל והנדתי בראשי.
''אתה לא הומו?'' זאין שאל..מה אני עונה עכשיו?
''לא...אני..לא הומו..אני אוהב בנות'' אמרתי בשקר. ''אז אני מצטער שהטרדתי אותך..אני אשכח אותך לואי'' הוא אמר וחייכתי חיוך עצוב.
''טוב אני הולך לשאר הם מתים מדאגה'' אמרתי וקמתי מהכיסא.
''הם פה?'' זאין שאל והנהנתי, יצאתי מהחדר של זאין וחזרתי לבנים.
''נו!?'' כולם שאלו בלחץ. ''השלמנו'' אמרתי בחיוך ענקי. ''יופי! אבל מה קרה לו?!'' ג'ף שאל במהירות
''אה אמ...לא יודע..הוא בסדר אבל'' אמרתי. ''מה לא יודע?! הוא בבית חולים איך הוא בסדר?'' ג'ף שאל.
''יש לו תחבושת על הראש..אבל הוא לא זוכר מה קרה לו והוא מניח שהוא פשוט איבד הכרה כי הוא היה שיכור'' אמרתי.
''הוא השתכר?'' נייל שאל. ''כן...במשך כל השיחה איתי אתמול בקניון'' אמרתי.
''אני הולך לראות אותו'' ג'ף אמר והלך מיד לחדר של ג'ף.
''זה רק אני או שג'ף מאוהב בזאין?'' אריק שאל מזועזע.
''ג'ף לא הומו'' ליאם אמר מיד. ''זה גם מה שחשבנו על זאין והוא דיי מאוהב בלואי'' נייל אמר.
''איזה להקת גייז אנחנו'' גיחחתי. ''רק זאין מוצהר..וזה הדהים גם אותנו'' ליאם אמר.
''כן אה?'' גיחחתי בלחץ והסתכלתי על קיריל, נייל ציחקק מעט.
''ממתי ידעת על זאין?'' רוב שאל. ''לא זוכר..הוא סיפר לי שהוא מאוהב בי..'' אמרתי.
''איזה דיכאון זה..להיות מאוהב בסטרייט ועוד לספר לו על זה'' ליאם אמר.
''אתה סטרייט נכון?'' אריק שאל והסתכלתי עליהם. ''כן ברור! זה בכלל נתון בספק?'' שאלתי וחייך חיוך לחוץ ונייל נתן לי כמה טפיחות על הגב.
ג'ף חזר אלינו. ''הרופא אמר שהוא סתם השתכר עד איבוד הכרה..הוא פתח את הראש כשהוא נפל..אבל הוא בסדר'' ג'ף אמר בהקלה.
''באמת התנשקתם?'' ליאם שאל ועברה בי צמרמורת. ''כן..הוא נישק אותי'' אמרתי בשקט.
''עצוב..התאהב בסטרייט...יש מספיק הומואים להתאהב בהם והוא התאהב בסטרייט'' ג'ף אמר וחייכתי.
''מספיק הומואים אה?'' שאלתי בחיוך ונייל נתן לי מכה.
''מה אתה רומז?'' ג'ף שאל בבילבול. ''כלום..הוא אמר לך מתי הוא משתחרר?'' שאלתי במהירות.
''מתי שהוא ירצה..מבחינתו הוא כבר יכול להשתחרר'' ג'ף אמר וחזר לחדר של ג'ף.
''הוא באמת מאוהב בו..'' ליאם אמר בהלם וצחקתי.
''יאללה..למי בא לצאת מהארון?'' שאלתי בגיחוך. ''תשמור על פרופיל נמוך'' קיריל לחש לי באוזן והנהנתי...אולי קצת נסחפתי.
''מה?'' ליאם שאל.
''אני וקיריל צריכים ללכת...זאין בסדר..להתראות'' אמרתי להם.
''אני אקפוץ לבקר אח''כ'' נייל אמר והנהנתי, שיחה ארוכה עם נייל.
''אה ולי..סליחה אז במועדון'' אמרתי לליאם והוא הנהן. ''אני לא הייתי צריך להגיד מה שאמרתי..זה בסדר'' ליאם אמר וחייכתי, אני וקיריל נכנסנו לרכב ונסענו לבית שלי.
''אז השלמתם?'' קיריל שאל. ''כן..ואמרתי לו שאין סיכוי שנוכל להיות יחד ואמרתי לו שאני לא הומו'' אמרתי בעצב.
''אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל אולי תספר לו?'' קיריל שאל.
''אתה רציני? זה ישבור לו את הלב! אני לא יכול'' אמרתי. ''הלב שלו כבר שבור..עדיף שהוא ידע את האמת'' קיריל אמר.
''האמת? אחרי שגרמתי לו להאמין שאני לא הומו..שאני אוהב בנות..ושאני לא איתו רק כי הוא בן..אני לא יכול פתאום להגיד לו שאני עם בן ושהוא פשוט לא עושה לי את זה'' אמרתי.
''מה שתרצה..אני הצעתי'' קיריל אמר וליטפתי את הרגל שלו.
''אני לא יכול לעשות לו את זה'' אמרתי. ''איך שאתה רוצה לואי..אתה לא חייב לעשות שום דבר'' קיריל אמר ונאנחתי.
''אני שמח שהוא סלח לי..לא מגיע לי אבל הוא סלח'' אמרתי.
''כי הוא אוהב אותך...אמרתי לך שהוא יסלח לך'' קיריל אמר.
''אתה תמיד צודק בהכל! איך אתה עושה את זה?'' שאלתי את קיריל בחשד.
''הכל צפוי..אתה רק צריך להסתכל בצורה שונה'' קיריל אמר וחשבתי קצת על המשפט הזה.
''אתה רוצה לשתות משהו?'' שאלתי את קיריל שהגענו לדירה.
''לא..'' הוא אמר. ''ולאכול?'' הוא שאל. ''אני רוצה לאכול אותך'' קיריל אמר בחיוך וניגשתי אליו.
''אתה מוזמן'' אמרתי לקיריל. ''אבל אם אני אוכל אותך לא ישאר לי אותך לפעמים הבאות'' קיריל אמר. ''הוווו..לא אכפת לי..'' אמרתי וליפפתי את ידיי סביב צווארו ונשענתי אחורה שצווארו מחזיק אותי.
''אבל לי אכפת..אני לא רוצה שתיגמר'' קיריל אמר ונישק אותי.
''אז אני אוכל אותך'' אמרתי ונשכתי לו את השפה בעדינות. ''אבל אז לא ישאר לך ממני'' קיריל אמר בחיוך. ''עם זה אני לא אוכל לחיות'' אמרתי ונישקתי אותו ארוכות.
''מה דעתך לעלות למעלה? נראלי נוח שם'' אמרתי לקיריל והוא גיחך.
''נוח אה?'' קיריל גיחך. ''אם אנחנו נעשה את זה בפעם הראשונה עדיף במיטה לא?'' שאלתי וקיריל הרים גבה.
''פעם ראשונה?'' קיריל שאל בהלם מעורב עם בלבול ושימחה.
''כן..פעם ראשונה..הגיע הזמן לא? אני לא בתול..כבר חוויתי את הפעם הראשונה שלי..כמה מלחיץ זה יכול להיות?'' שאלתי במשיכת כתפיים.
''זה שונה..'' קיריל אמר. ''לא אכפת לי, בא לי עלייך..אני מוכן ואני רוצה את זה...'' אמרתי וקיריל נישק אותי.
''בוא'' אמרתי ומשכתי אותו בידו למעלה, לחדר השינה שלי..אני בטוח שאני רוצה לעשות את זה? אממ כן אני בטוח..אני סקרן לדעת איך זה עם בן..כמה שונה זה יכול להיות?
''אתה בטוח?'' קיריל שאל. ''כמו שבחיים לא הייתי בטוח'' אמרתי בחיוך והורדתי את חולצתי.
''אוי שיט אבל צריך חומר סיכה..זה יכאב בלי..'' קיריל נזכר לפתע.
''חובה?'' שאלתי, תמיד שמעתי על זה שהומואים משתמשים בוזלין או חומר אחר..לא חשבתי שאני צריך.
''חובה..צריך ללכת לקנות'' קיריל אמר. ''בעיה..התקשורת יודעת על השיחה עם זאין..אם אני אקנה וזלין ישר יגלו שאני הומו'' אמרתי. ''אז נחכה עוד קצת..'' קיריל אמר וליטף את פניי.
''אין שום סיכוי..אני אבקש טובה מנייל'' אמרתי וניגשתי לטלפון האלחוטי על השידה ליד המיטה וחייגתי את המספר של נייל.
''היי לואי מה קורה?'' הוא שאל. ''היי בסדר..אני צריך טובה'' אמרתי.
''כן ברור..מה?'' הוא שאל. ''אני צריך שתלך לבית מרקחת ותקנה חומר סיכה'' אמרתי במבוכה, בחיים לא חשבתי שאני אצטרך לבקש מנייל משהו כזה.
נייל התחיל לצחוק. ''אני מניח שאני יודע למה אתה צריך את זה'' הוא אמר שהוא צוחק.
''תפסיק לצחוק ותלך לקנות לי את זה..אני לא יכול לקנות דבר כזה'' אמרתי והוא המשיך לצחוק.
''בסדר אני אלך..אוי אתה דוחה'' נייל אמר וניתק.
''מסכן..'' קיריל גיחך. ''הוא יחיה עם המחשבות בשקט'' אמרתי ואני וקיריל נשכבנו על המיטה מתנשקים ומתחרמנים לנו עד הרגע שנייל דפק בדלת.
''כן!'' צעקתי וקמתי מהמיטה, הופתעתי לגלות שאני לבוש בבוקסר ויש לי זקפה דיי נחמדה בין הרגליים וקיריל עם חולצה ובוקסר וכמובן שגם לו יש זקפה לא קטנה, מביך.
''אוקי..לא ככה קיוויתי למצוא אותכם'' נייל אמר בחיוך רחב על הפנים ופנים מושפלות.
''אממ..הגעת מוקדם משציפינו'' אמרתי והסמקתי. ''הנה ה.....חומר סיכה שלכם'' נייל אמר ולקחתי ממנו את השקית.
''תודה..'' קיריל אמר, נייל חייך אליו וקיריל שם כרית בין רגליו.
''אני אשכח פשוט שראיתי אותכם ככה...להתראות שפנפנים'' נייל אמר ויצא מהחדר, חייכתי לקיריל.
''זה....היה.... מביך'' קיריל אמר וצחקתי. ''אבל...לנו יש וזלין'' אמרתי וקפצתי על קיריל בחזרה למיטה.
''עכשיו אנחנו יכולים לעשות את זה'' אמרתי והורדתי לקיריל את הבוקסר.
''אתה בטוח לואי?'' קיריל שאל והוריד את הבוקסר שלי כך שנותרתי ערום מעליו.
''כמה שונה זה יכול להיות עם בן?'' שאלתי. ''זה שונה..זה יותר כואב..הרבה יותר כואב'' קיריל אמר.
''אבל זה אתה..אתה תהיה עדין נכון?'' שאלתי. ''זה כואב בעיקר בהתחלה..אני אהיה הכי עדין שאני יכול..'' קיריל אמר ולקחתי את חומר הסיכה והתחלתי למרוח על איבר מינו של קיריל שעמד רק מהמגע של הגוף שלי עליו.
''אתה מוכן לזה באמת ולא רק בשבילי?'' קיריל לחש בשקט בזמן שהיא ממקד את איבר מינו מול התחת שלי.
''בהחלט..אני רוצה את זה..קדימה קיריל..תעשה את זה'' לחשתי לו וקיריל החדיר את איבר מינו לתוכי באיטיות, זה שרף, זה כאב, זה עינג בצורה בלתי מוסברת!
''אתה בסדר?'' קיריל שאל והנהנתי..לא הצלחתי לדבר, עצמתי את עיניי חזק והנחתי את ראשי בין כתפו לצווארו, קיריל חדר לתוכי שוב ושוב ולאט לאט הגביר מהירות וכך אני הגבתי את מהירות הגניחות שלי...אני שוכב עם בן!
''ואו'' אמרתי בחיוך וליטפתי את חזהו של קיריל עם אצבע אחת.
''איך זה היה?'' קיריל שאל ונישק את ראשי, שכבתי מחובק איתו שהשמיכה מכסה את פלג גופנו התחתון.
''אדיר..אני מכור'' אמרתי והוא נישק אותי, הנחתי את ראשי על בית החזה שלו וחיבקתי אותו יותר חזק.
''היי קיריל..אני יכול לשאול משהו?'' שאלתי בהיסוס. ''ברור..כל מה שתרצה..'' קיריל אמר וליטף את ראשי.
''ויל השותף הקודם שלך...הוא היה כמוני נכון?''
אז.. האלו!
יודעת שנעלמתי למלא זמן.. הייתי מאושפזת בבית חולים ואמא לא מצאה מטען לאייפון שלי אז הייתי תקועה בלי פלאפון רוב הזמן ובשאר הזמן הייתי מסוממת מידי כדי לכתוב משהו שישמע הגיוני ולא לואי רוכב על פיל כחול מרחף והתחרפנתי..
אבל...חזרתי הביתה היום! ואני פה עכשיו! וזה גם נחשב! (וזה גם חרוז.. לפחות בראש שלי)
בכל מקרה, סליחה לכל מי שחיכה לעדכון והתאכזב כשלא היה, תודה לכל מי שיחזור לקרוא את הסיפור הזה אחרי שלא עדכנתי מלא זמן, ותודה לכל מי שמתחיל לקרוא את הסיפור עכשיו..
אני אוהבת אתכם מלא ומעריכה כל תגובה והצבעה שלכם!
עדכון נוסף יגיע מחר ואז מחר אחרי מחר ואז מחר אחרי מחר אחרי מחר ואז מחר אחרי מחר אחרי מחר אחרי מחר..
והבנתם...........
לאב יו אול