אני לא יודע איך אבל הבקבוק שלי נגמר..לעזאזל מי שתה לי ממנו?!?!?!
קיריל תפס אותי לפתע בגב..
''הולכים'' קיריל אמר ומשך אותי מרחבת הריקודים מהחולצה.
''תעזוב אותי!!'' נופפתי בידיי וקיריל זרק אותי על הספה.
''הוא שיכור..'' נייל נאנח והתחלתי לצחוק. ''לא אני לא'' אמרתי כשאני צוחק.
''אתה בהחלט שיכור'' נייל אמר לי ולקחתי את הבקבוק השני מהשולחן..איזה קטע..זה נראה כאילו יש הרבה יותר בקבוקים..למה אני רואה הכל כמה פעמים?
איזה מגניב זה!!
''תראו 2 שולחנות מלאים במלאאא בקבוקים!'' אמרתי בחיוך ענקי וניסיתי לפתוח את הבקבוק.
''דיי עם האלכוהול'' נייל אמר וניסה לקחת ממני את הבקבוק....
''לא! זה שלי..'' אמרתי בקול תינוקי וחיבקתי את הבקבוק. ''לואי תביא לי את הבקבוק'' נייל נשאר אדיש! הוא תמיד אדיש! לא אוהב אדישים!
''את הבקבוק לואי..'' קיריל אמר ומשכתי בכתף שלי. ''עכשיו'' קיריל ציווה ומשכתי בשתי הכתפיים שלי.
''הוא צריך ללכת לישון'' נייל אמר. ''אני לא.. אני רוצה לשתות'' אמרתי בקול חזק.
''אתה לא הולך לשתות'' קיריל אמר ולקח ממני את הבקבוק בחוזקה.
''תביא לי! זה שלי! תביא!!'' אמרתי, אני רוצה את הבקבוק שלי!!
''אתה לא שותה יותר'' קיריל אמר. ''לא רוצה! זה שלי!! אני אפטר אותך!'' צעקתי וניסיתי לקחת את הבקבוק מקיריל שהרים את הבקבוק יותר גבוה ממני.
''זה לא הוגן!'' אמרתי והתחלתי לקפוץ כדי להשיג את הבקבוק, הוא שלי!
''תביא לי כבר אותו!'' פרצתי בבכי והתיישבתי על הספה. ''הוא שלי..'' אמרתי חנוק מדמעות וקברתי את פניי בשתי ידיי.
''אני לא נותן לך לשתות יותר..מצטער'' קיריל אמר. ''אתה אכזרי! אני שונא אותך!'' צעקתי והתחלתי לתת לו מכות בחזה.
''לואי תירגע..'' נייל אמר. ''לא רוצה! תחזירו לי את הבקבוק שלי! אני שונא גם אותך! אני שונא את כולם!'' צעקתי בזמן שאני בוכה.
''אתה שיכור לואי'' הוא אמר. ''אני לא! תפסיק להגיד את זה! אני שונא אותך!'' צעקתי.
''תביא לי כבר את הבקבוק שלי!'' צעקתי על קיריל וניסיתי לקפוץ שוב להשיג את הבקבוק.
''אלכוהול לא פותר כלום..רוצה לפתור את הבעיות תדבר עם חברים שלך!'' נייל אמר.
''לא מדבר איתם! הם שונאים אותי...הם פשוט שונאים אותי..אני לבד בעולם הזה'' אמרתי שאני בוכה ושוב התיישבתי על הספה.
''הם לא שונאים אותך'' נייל נאנח. ''מאיפה לך?!'' שאלתי בכעס.
''אתה הולך הביתה לואי'' קיריל אמר. ''לא! אני רוצה להישאר כאן ולשתות! תביא לי כבר את הבקבוק!'' אמרתי והוא הניד בראשו.
''אל תשאל אותו..פשוט קח אותו'' נייל אמר וקיריל משך אותי מהספה.
''אני רוצה חיבוק'' אמרתי וחיבקתי את קיריל חזק, למה הוא לא מחבק אותי בחזרה? שיחבק אותי בחזרה.
''תחבק אותי!!'' צעקתי עליו. ''בוא לואי'' נייל אמר והתחלתי ללכת לכיוון יציאת המועדון, הלכתי עקום ודאגתי לא להיכנס באנשים..איזה קטע שאני הולך עקום.
''יש לי בחילה'' אמרתי וגל של קיא יצא מהפה שלי..אוי זה דוחה!
שמתי לב פתאום שיש נעליים לידי...איזה קטע!
''או! מיי! גאד!!'' הרמתי את ראשי וראיתי בחור זועם.
''סליחה אחי..'' אמרתי ונפלתי על נייל. ''הוא ממש שיכור'' נייל התנצל.
''הוא הקיא על הנעליים שלי!'' אמר הבחור הזה ודחף אותי. ''אל תיגע בי!'' אמרתי לו והצבעתי עליו.
''אל תרים עליי אצבע!'' הוא איים. ''על מי אתה מאיים?! אתה לא תאיים עליי חתיכת מזדיין!'' צעקתי והעפתי לו אגרוף והוא שלף משום מקום סכין קטנה וכסופה, קפאתי במקום
קיריל קפץ מעליי והעיף לבחור הזה בוקס ממש חזק והוא עף על הריצפה.
''תאכל את זה!'' צעקתי ובעטתי בו.
''בוא! עכשיו!'' קיריל הרים אותי על הכתף שלו שהראש וחצי מהגוף העליון שלי נשען על הגב שלו והוא תופס ברגליים שלי.
''לא! אני רוצה לחזור ולהרביץ לו!'' צעקתי.
''לואי אם אתה לא סותם עכשיו אני דוחף לך גרב מסריחה לפה!'' נייל אמר ושתקתי, מה יש להם שניהם? למה הם כלכך עצבניים? מה קרה?
קיריל השכיב אותי במושב האחורי. ''כואב לי הראש..'' אמרתי והחזקתי את ראשי.
''תשתדל לא להקיא..אנחנו עוד מעט בבית'' קיריל אמר והרגשתי שהרכב התחיל לנסוע.
עצמתי עיניים ושפקחתי אותם שוב הייתי על הידיים של קיריל, הוא השכיב אותי על מצה רך..הספה בבית שלי.
עצמתי את עיניי שוב אבל נשארתי ער.
''הוא אדיוט'' נייל אמר. ''כן..'' קיריל אמר והרגשתי שהוא מסתכל עליי.
''הוא חייב להפסיק לשתות'' קיריל הוסיף. ''הוא חושב שאלכוהול יפתור לו את הבעיות עם הח'ברה..יש לו כמה שיחות קשות לעשות עכשיו'' נייל אמר.
''הוא תמיד רב איתם?'' קיריל שאל והרגשתי שהוא התיישב על הספה בה שכבתי, לידי.
''תמיד יש בינינו ריבים..אנחנו כבר המון שנים חברים..אבל אנחנו יודעים מתי לעמוד על שלנו ומתי לוותר..ללואי יש בעית אגו קלה'' נייל אמר, לא נכון! היי!
''שמתי לב..בהתחלה חשבתי שהוא סנוב ויעשה לי את המוות..זה היה נכון בהתחלה עד שהכרתי אותו יותר לעומק'' קיריל אמר.
''ואז התאהבת בו?'' נייל שאל וקיריל משום מה לא ענה..או שהוא עשה משהו עם הראש..אני לא שמעתי כלום.
''הוא בחור מדהים, אני יכול להבין את זאין'' קיריל אמר והרגשתי את אצבעותיו בשיערי.
''הוא עושה לזאין את המוות..פגשתי את זאין לא מזמן..הוא באמת גמור'' נייל אמר.
''אני לא יודע איך הג'וק הזה נכנס לו למוח שזה זאין אשם..'' קיריל אמר, זה באמת הוא עשה את זה!
''זה לא יתכן..זאין לא יפגע בזבוב ובטח שלא בלואי, הוא אוהב את לואי כמו שאתה יודע'' נייל אמר.
''אני מקווה שאני אצליח להוריד את זה ממנו..בינתיים חשוב שהוא רק ישן'' קיריל אמר.
''אתה ממש אוהב אותו אה?'' נייל שאל. ''אתה איש סוד נכון? לואי אמר שאתה כזה'' קיריל אמר בהיסוס, אצבעותיו עדיין משחקות בשיערי.
''אני לא מספר לאף אחד דברים שמספרים לי..'' נייל אמר, חמוד שכמותו.
''אני ממש אוהב את לואי...התאהבתי ככה רק בבן אדם אחד בכל החיים שלי'' הוא אמר, באמת? לא ידעתי.
''אז למה נפרדתם?'' נייל התעניין. ''אנחנו לא'' הוא אמר, מה זה?!
''למה אתה מתכוון?'' נייל שאל. הוא בוגד בי? אני המאהב שלו?
''הוא מת..רצחו אותו..'' קיריל לחש והצלחתי לחוש בכאב שלו בעזרת הטון דיבור שלו..והוא גם הפסיק לשחק לי בשיער.
''ואו..אני מצטער לשמוע'' נייל אמר באי נוחות וצער. ''זה בסדר..מתגברים על זה'' קיריל אמר וחזק לשחק בשיער שלי...היה לו חבר לפני שנרצח?
''זה מעודד אותי לפחות שאני בטוח שאתה תשמור על לואי בכל כוחך'' נייל אמר.
''אני לא אסכן אותו לעולם..גם אם הוא חושב שאני לא שומר עליו אני שומר עליו'' קיריל אמרתי וכלכך רציתי לחייך ולחבק אותו חזק.
''תשאיר אותו לישון כאן..מחר כשהוא מתעורר תגיד לו להתקשר אליי ותדאג שהוא ישתה קפה ויקח משכך כאבים'' נייל אמר וקיריל לא ענה..לפחות לא עם הפה.
''אל תדאג..הוא יקבל טיפול מסור'' קיריל אמר ושוב הרגשתי שהוא מסתכל עליי.
''אני בטוח...אפשר שאלה ממש ממש פרטית?'' נייל שאל.
''אני מניח'' קיריל אמר. ''הבנתי מלואי שעוד לא שכבתם..שזה מפתיע שעוד לא שכבתם כי זה לואי..אבל איתך זה שונה. בכל אופן..מתי אתה מתכוון בערך לעשות את זה?'' נייל שאל ורציתי לפרוץ בצחוק אבל אני צריך לשחק אותה ישן.
''בגלל שלי יש נסיון יחסית וללואי אין אז אני אחכה שזה יבוא ממנו, זה לא לחוץ לי..שום דבר שקשור למין אף פעם לא היה לחוץ לי..שלואי יהיה מוכן אני בטוח שהוא יראה את זה'' קיריל אמר, איך הוא מכיר אותי כל כך טוב לעזאזל?
''אתה צודק..תודה קיריל..נחמד להכיר אותך יותר לעומק. לילה טוב'' נייל ענה היה שקט בחדר ושמעתי דלת נסגרת.
''אתה ממש יפה שאתה ישן..'' קיריל לחש לי וליטף את שיערי.
''אלכוהול סתם דופק לך את הראש..מחר יכאב לך מאוד'' הוא לחש לי, יופי..מצאתי את הרוסי היחיד שלא שותה וודקה.
''איך גרמת לי להתאהב בך ככה איך? מה יש בך לואי שגרם לי לסטות מהמשימה שלי?'' קיריל שאל בעודו מלטף את שיערי ופניי.
''אני אוהב אותך לואי טומלינסון'' הוא אמר והרגשתי את שפתיו על שפתיי, רציתי להחזיר לו את הנשיקה..אבל אני לא יכול..ובכן..לילה טוב קיריל.
הרגשתי שקיריל מכסה אותי בשמיכה ושוב נשק לשפתיי ושקט מילא את החדר....
''בן זונה'' הוא גיחך ובעט בגופי, הייתי שפוט, הוא שלט בי, כל כוחותיי אזלו.
''תפסיק..'' לחשתי שדמעות זולגות מעיניי, הוא התכופף אליי אך השתדל לא לגעת ברצפה המלוכלכת והמגואלת בדם.
''אני לא אפסיק לעולם..עד שתמות לואי טומלינסון..עד שתמות'' הוא אמר בחיוך רחב.
''למה זאין? למה?'' שאלתי ועצמתי את עיניי, הוא בעט בי הפעם יותר חזק.
''זאין!? עוד פעם זאין?! מתי תבין שאני לא זאין?! חתיכת הומו...זאין זרעון לעומתי'' הוא צעק והעיף בוקס לפניי..
''אוי פאק'' מילמלתי והחזקתי את ראשי, כלכך כואב לי הראש לעזאזל.
''כדור...כדור..'' מילמלתי לעצמי וקמתי מהספה.
יאי הסיוטים חזרו..רגע..אני לבד?
''אני צריך כדור..'' לחשתי ופתחתי את הארונות, איפה לעזאזל שמתי את הכדורים שלי?
אני צריך כדור!
''לואי?'' קיריל בא מאחורי. ''כדור..אני צריך כדור'' מלמלתי בכאב והחזקתי את ראשי, הכל היה שחור..למה אני לא מצליח לראות?!
''הנה בבקשה'' קיריל אמר והתחלתי לראות אותו במטושטש.
''כואב לי הראש..'' אמרתי והתיישבתי בכיסא, קיריל הביא לי כוס מים קרים ושתיתי את הכדור.
''תיארתי לעצמי שיכאב לך הראש'' קיריל אמר והנחתי את ראשי על השולחן.
''אני אכין לנו קפה'' קיריל אמר והרתיח מים. ''מה קרה לי?'' שאלתי והחזקתי את ראשי.
''אתה לא זוכר?'' קיריל שאל. ''אני זוכר..בערך..'' אמרתי בקול חלש וקיריל הגיש לי כוס קפה שחור.
''נייל..איפה נייל?'' שאלתי. ''הלך לבית שלו אני מניח..הוא חזר יחד איתך ואז הלך לבית שלו'' הוא אמר, שום דבר על השיחה עם נייל.
''מה קרה ליד שלך?'' שאלתי בהיסוס והחזקתי את ידו. ''סתם..אתמול'' הוא אמר.
''פיצצתי את ההוא מכות אה?'' שאלתי בחיוך וקיריל דפק בי מבט זועף.
''סיכנת את החיים שלך והוא יכל לדקור אותך לואי! אני אמרתי לך שזה היה רעיון גרוע!'' קיריל אמר ונאנחתי.
''אתמול לא נגמר כמו שרציתי שהוא יגמר..'' אמרתי בעצב. ''איך רצית שהוא יגמר?'' קיריל שאל.
''רציתי להיות עם החברים.. לחגוג.. להנות.. לחזור אח''כ הביתה מאושר..לבלות איתך את הלילה ובבוקר ללכת לישון'' אמרתי.
''לבלות איתי את הלילה?'' קיריל שאל בהרמת גבה. ''כן..אתה יודע..לנסות דברים חדשים'' אמרתי בחיוך.
''בסוף גמרת על הספה חצי מעולף..איזה עולם'' קיריל אמר. ''דרך אגב..תתקשר לנייל, תודיע לו שהתעוררת'' קיריל אמר והנהנתי, לקחתי את הטלפון האלחוטי וחייגתי את מספרו של נייל.
''בוקר טוב חמור'' נייל אמר.
''איזה בוקר טוב? מתפוצץ לי הראש'' אמרתי. ''זה היה ברור שיכאב לך הראש..בכל אופן אתה בסדר?'' נייל שאל.
''כן אני בסדר..אני חושב'' אמרתי. ''יש לך מזל מאוד נאחס..נחש מי מופיע בעיתון'' הוא אמר.
''אוי שיט...יש גם תמונה?'' שאלתי. ''אפילו 3..אחת מבית חולים ושתיים מהמועדון'' נייל אמר.
''אוי...ומה כתוב?'' שאלתי בהיסוס.
''ילד רע. הסולן של הלהקה וואן דירקשיין נראה אתמול בבית החולים האיזורי על כיסא גלגלים בליווי אחות ושומר ראש צמוד ומאוחר יותר דפק את ראשו במועדון מקומי ואף התקוטט עם אחד הנוכחים, האם לואי משתגע?'' נייל התחיל לקרוא.
''אוקי אוקי הבנתי'' נאנחתי. ''אתה יודע שתצטרך להשיב תשובה לעיתון ושהמפיקים יסדרו את זה כן?'' נייל שאל.
''כן כן..אני יודע..אני כבר אדבר עם רוב ואריק'' נאנחתי והיו דפיקות בדלת.
''יש מישהו בדלת..חכה שניה'' אמרתי ופתחתי את הדלת.
''אממ..'' נשארתי בלי מילים מול הדלת הפתוחה.
''מה אתה עושה כאן?'' שאלתי והסתכלתי על זאין ששיערו היה מבולגן, עיניו היו אדומות מבכי, היו לו שקיות מתחת לעיניים והוא נראה ממש עייף רייקני וזועם.
''אני חייב לעשות את זה....סליחה''
~~
קצת נעלמתי, יודעת. סורי שלא עדכנתי כבר כמה ימים.. חברה באה אליי להתעודד ולעודד אותי כי גם היא והבת זוג שלה נפרדו.
עוד פחות מחודש אני טסה לאנגליה ואני קצת בלחץ מלראות את האוניברסיטה וזה.. אני לא רוצה לגדול. אני אוהבת להיות צעירה וקטנה וחופשייה..
אהה והייתי בהופעה של אליס קופר ביום חמישי והיה מדהים! אני תוהה האם עוד אנשים פה היו ומה דעתכם על ההופעה..?
קיצר, מקווה שנהנתם מהפרק.. היום בערב כנראה אעלה עוד אחד 😊