ירדתי לקומה למטה לבוש והתיישבתי על הכיסא מול השולחן.
''בוקר טוב קיריל'' אמרתי לקיריל בעייפות.
''יהרוג אותך להגיד בחזרה בוקר טוב נכון? זה לא בוקר טוב, זה רק בוקר, אתה לא תגיד בוקר טוב אה?'' שאלתי אותו. מה הקטע שלו לעזאזל? בסדר לא רוצה לדבר כי הוא רוצה להגיד דברים חשובים אבל ברכת בוקר טוב או לילה טוב זה חשוב!
''נתנו לי פקודה לא לדבר'' קיריל אמר. ''מה זה פקודה לא לדבר? מי נתן לך את הפקודה לא לדבר?'' שאלתי.
''הבוסים שלי'' קיריל ענה. ''חשבתי שאתה לא מדבר כי אין לך דברים חשובים להגיד'' אמרתי בבילבול, מה הוא החליט לשגע אותי?
''זה גם משפיע, בוס אני לא אוהב לדבר ואני מקשיב לפקודות'' הוא אמר.
''למה נתנו לך את הפקודה הזאת? ראיתי שומרי ראש שחופרים לאנשים שהם שומרים עלייהם'' אמרתי.
''ביקשת שקט, ביקשת אויר..קיבלת שקט וקיבלת אויר'' הוא אמר ונאנחתי.
''אני מתחרט! אני רוצה רועש'' אמרתי והוא שתק.
''שאלוהים יעזור לך! אתה יותר גרוע מזאין!'' אמרתי באנחה והנחתי את ראשי על השולחן.
''בוס מה תעשה עם זאין?'' הוא שאל לפתע.
''לא רגע..אני בהלם..אתה כרגע שאלת שאלה?'' שאלתי בהלם והוא נשאר אדיש.
''אני לא יודע, אין לי פתרונות ואני משתגע בגללו'' אמרתי בייאוש.
''מה קרה בעצם?'' קיריל שאל.
''ישבנו על הספה..ודיברנו על זה בצחוק ואז הוא אמר לי שהוא מאוהב בי ברצינות ולפתע נישק אותי צרפתית...נבהלתי ממנו והעפתי אותו מהבית שלי ומאז אני לא מדבר איתו'' אמרתי.
''למה לא?'' הוא שאל.
''למה לא? אתה רציני? חבר נפש שלי נישק אותי! צרפתית! אחרי שהוא סיפר לי שהוא מאוהב בי! איך ציפית שאני אגיב? ארקוד משמחה? אפשיט אותו? אזיין אותו? איך?'' שאלתי בכעס.
''אחרת..'' הוא אמר.
''איך אחרת? איך הייתי אמור להגיב?'' שאלתי.
''זאין הומו מוצהר?'' הוא שאל. ''לא! היו לו מלא חברות! הוא אפ'עם לא היה מאוהב בגבר! ועוד בי?'' אמרתי.
''לכן היית צריך לפעול ביותר רגישות בוס'' קיריל אמר והתיישב לידי.
''למה אתה מתכוון?'' שאלתי בבילבול.
''אני לא ממש יודע מי זה זאין אבל שהיית לידו הוא היה נראה אחרת, זורח כזה, העיניים שלו נצצו שהוא הסתכל עליך, המבט שלו כל פעם שהוא העיף אלייך מבט חטוף, בנוסף הוא גם הסתכל עלייך בהערצה כמו שהנערה הצעירה מסתכלת עלייך'' הוא אמר, אומייגד הוא באמת שם לב לכל זה? אני לא ראיתי את זה.
''אוקי זה שהוא מאוהב בי אני כבר יודע..'' אמרתי באנחה.
'' הוא לא רק מאוהב בך בוס, הוא גם מעריץ אותך ומעריך אותך, אתה הגיבור שלו ובנוסף לזה הוא מאוהב בך בצורת כזאת שגם אם לא תסיים שיחת טלפון כמו שצריך ותיפרד מהשיחה שמונים פעמים הוא יפגע ויחשוב שאתה לא רוצה אותו'' הוא אמר.
''ב-בסדר אבל זאת לא אשמתי שהוא נישק אותי..'' אמרתי.
''בוס שבן אדם מאוהב בך אתה יכול בקלות לפגוע בו, בן אדם מאוהב זה בן אדם בלי מחסומים..תחשוב על זאין באותו רגע..זה הרגע שהוא חיכה לו כל כך הרבה זמן, שאתה תגלה שהוא אוהב אותך..זה הרגע שהוא חלם עליו..המשך החלום כניראה היה שהוא ינשק אותך ואתם תהיו יחד. נכון המציאות לא ככה אבל זאת הייתה הפנטזיה שלו..אל תשפוט אותו על זה'' קיריל אמר, מרגע לרגע אני בהלם מהשיחה הזאת.
''אבל אני הפנטזיה שלו...שיפנטז כמה שהוא רוצה אבל למה הוא נישק אותי?'' שאלתי.
''כי הוא היה בתוך הפנטזיה, הכל הלך כמו שהוא תיכנן, הוא סיפר לך שהוא מאוהב בך כמו בתוכנית שהוא תיכנן בראש וההמשך של התוכנית היה הנשיקה ואז אתם יחד'' הוא אמר ונאנחתי.
''אז איך הייתי צריך להגיב?'' שאלתי בשקט.
''יותר ברגישות ושקט, לא לצעוק ולא להגיב בקיצוניות אבל לשבת ולהסביר לו שאתה לא מעוניין ולא רוצה אותו בתור חבר אבל הקשר שלכם חשוב לך'' הוא אמר.
''אני לא דיברתי איתו עדיין, אני לא מסוגל להסתכל לו בעיניים'' אמרתי בעצב.
''אתה חייב...מצטער בוס אבל זה הדבר היחיד שנכון לעשות.'' הוא אמר ושתקתי.
''אני אחכה קצת..'' אמרתי בשקט.
''העיקר תדברו'' הוא אמר והסתכלתי על קיריל, הוא באמת דיבר איתי עכשיו שיחה...שיחה שלמה.
התחלתי לצחוק והוא הסתכל עליי בצורה מוזרה.
''זאת הייתה השיחה הראשונה שלנו קיריל'' אמרתי בזמן שאני צוחק.
''והאחרונה'' הוא אמר וחייכתי.
''אני אהבתי את השיחה, תודה קיריל...אני באמת מרגיש שאני יכול לסמוך עלייך'' אמרתי והוא חייך בפעם השניה בחיים שלי שראיתי אותו מחייך.
''אני הייתי צריך לתעד את הרגע, גם דיברת יותר מחמש מילים וגם חייכת'' אמרתי בחיוך.
''תודה קיריל'' אמרתי וחיבקתי אותו.
''ג'נט הלכה מאוחר אתמול בלילה'' קיריל אמר וחייכתי. ''כן היא נשארה עד מאוחר'' אמרתי וקיריל הסתכל עליי, הוא לא היה צריך ממש לדבר כי הבנתי את השאלה שלו.
''קצת נסחפנו'' אמרתי בחיוך.
''נהנת?'' הוא שאל והנהנתי. ''לא חשבתי שזה יגיע לשם, לא רציתי שזה יגיע לשם אבל זה הגיע וזה הרגיש טוב ונכון, גם לה'' אמרתי.
''אתם יחד?'' הוא שאל בשקט בטון לא ברור. ''אני לא ממש בטוח.יצאנו רק ל2 דייטים..אין לי מושג'' אמרתי.
''אם אתם יחד תצטרך לעדכן אותי'' הוא אמר והנהנתי. ''אוך איזה כיף היה לשמוע את הקול שלך'' אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו.
צלצול טלפון קטע את החיבוק וניגשתי לענות.
''הלו?'' עניתי מחכה לשמוע את הקול של הצד השני.
''לואי מה נשמע?'' זה היה קולו של ג'ף.
''בסדר כזה ואצלך?'' שאלתי. ''בסדר, מה נעלמת לנו? אנחנו מתגעגעים'' הוא אמר.
''הווו...'' אמרתי וחיוך התפרס על שפתיי, נחמד לדעת שרק כמה ימים וכבר מתגעגעים אלייך..
''אני רוצה להיפגש איתכם..עם כולכם'' הוא אמר. ''אין בעיה'' אמרתי בחיוך.
''מעולה אז בקניון? נשב בבית קפה או משהו'' הוא אמר.
''ב-כיף..תעדכן את השאר?'' שאלתי. ''כולם כבר יודעים, אתה היחיד שנעלמת לנו לאחרונה'' הוא אמר.
''מצטער...'' התנצלתי בחוסר נעימות, באמת לא הייתי איתם לאחרונה. אופסי.
''אז יאללה עוד שעה בבית קפה הקבוע, אתה בא עם קיריל?'' הוא שאל והסתכלתי על קיריל.
''כאילו שאני יכול שלא'' אמרתי והוא צחק. ''אתה עדיין שונא אותו?'' הוא שאל ושוב הסתכלתי עליו והפעם הוא עליי.
''לא..כבר לא'' אמרתי בזמן שאני בוהה בו.
''מעולה..ידעתי שבשלב מסויים תתרגל לנוכחות שלו'' הוא אמר וחייכתי.
''טוב אז עוד שעה בבית קפה'' אמרתי וניתקתי את השיחה.
''יוצאים עוד שעה, אני נכנס להתקלח, אתה רוצה גם? ואני מצפה לתשובה שכוללת מילים ולא הנהון ראש'' אמרתי והוא גיחך.
''כן'' הוא ענה, תודה לאל!
''ככה אני אוהב אותך!'' אמרתי והבאתי לו נשיקה חזקה במצח, הוא דחף אותי ממנו ואני צחקתי.
''יאללה למקלחת'' אמרתי ועליתי לחדר מקלחת שלי באיטיות, כי אני הריי מוכשר ושברתי את הרגל בגלל שבעטתי בקיר...
''היי גבר!'' אמרתי לג'ף וחיבקתי אותו חזק. ''שנים שלא ראיתי אותך'' הוא אמר וצחקתי.
''כן אה?'' שאלתי בחיוך והצטרפתי לליאם ונייל.
''מה הגעתי אחרון?'' שאלתי שהחיוך עדיין פרוש על שפתיי.
''לא אמ..'' נייל התחיל להגיד. ''היי'' שמעתי קול חלוש מאחוריי והסתובבתי, זה היה זאין שעמד מאחוריי ובדיוק הגיע, הוא השפיל את פניו והחיוך מפניי ירד.
הוא נראה רע! הוא היה חיוור עם שקיות בעיניים, מראה זרוק, הוא לא השקיע בבגדים שלו ולא סידר את השיער בקפדנות כמו שהוא נוהג לסדר והוא גם ממש הרזה יחסית לכמה ימים, הבן אדם גמור.
''הוו ואו'' נייל אמר ואני התיישבתי בשולחן משתדל לא להסתכל לכיוונו.
''מה קורה זאין?'' ליאם שאל והרגשתי את מבטו של זאין בי.
''היו ימים יותר טובים'' הוא ענה בקול חלש ואני הסתכלתי על התקרה, נייל בעט לי ברגל והסתכלתי עליו.
''הוא גמור!'' הוא אמר לי בלי קול והסתכלתי על קיריל במבוכה.
''מה קורה קיריל? שנים לא שמענו אותך'' ג'ף אמר לקיריל.
''אתם גם לא תשמעו'' אמרתי בשקט ודיכאון בגלל זאין. למה הוא בא? למה?
''כיף לראות אותכם ח'ברה'' ליאם אמר וחייכתי חיוך קטן.
''מה תרצו להזמין?'' המלצרית ניגשה אליינו. ''6 כוסות בירה'' נייל ענה.
''5 כוסות, אני רוצה רק מים תודה'' זאין אמר וכולם הסתכלו עליו, אני כמובן לא יכולתי.
''לא בא לי בירה'' הוא אמר בתמימות. המלצרית הלכה עם ההזמנה ואנחנו נישארנו לדבר.
''אז מה קורה איתכם? לואי נעלמת לנו'' ג'ף אמר. ''סתם הייתי עסוק קצת'' אמרתי.
''במה? אם אפשר לשאול'' ליאם אמר.
''התחלתי לצאת עם מישהי, יש חיבור מעולה! אני מרגיש שהיא הבחורה בשבילי...בחורה...אתם יודעים...בחורה כזאת עם ציצי!'' אמרתי ובכוונה הדגשתי את הקטע של הבחורה שזאין יפנים את זה שאני לא רוצה אותו בלי לעשות איתו שיחה.
''כן...בחורה...אני לא מכיר בחורה בלי ציצי'' ליאם אמר מבולבל.
''לא פשוט אני מת על בחורות..אז רציתי להדגיש את זה'' אמרתי בחיוך קטן.
''אז יש לך חברה?'' ג'ף שאל. ''אני עוד לא יודע, אבל זה מרגיש לי שהיא הבחורה בשבילי'' אמרתי בחיוך.
''ואתה זאין? יש מישהי על הכוונת?'' ג'ף שאל את זאין וגיחחתי בשקט, כולם הסתכלו עליי והתחלתי לסמיק. נייל בעט ברגלי והשפלתי את ראשי.
''לא..אני אממ...לא מחפש מישהי עכשיו'' זאין התגבר על הגיחוך הלא נעים שלי וענה בהיסוס.
''למה לא?'' אני שאלתי. ''כי אין לי זמן למישהי עכשיו'' הוא אמר.
''אין לך זמן למישהי?'' ליאם שאל מבולבל.
''אני לא פנוי רגשית'' הוא אמר בהיסוס. ''למה לא? מה קרה? שברו לך את הלב?'' שאלתי וזאין קם מהשולחן.
''אני לא מרגיש טוב ח'ברה, נדבר יותר מאוחר'' זאין אמר והסתלק מהמקום..מה עשיתי?
''לואי..'' נייל נאנח. ''מה?!'' שאלתי ושילבתי את ידיי, הסתכלתי על קיריל שגם הסתכל עליי במבט מאוכזב.
''פיספסנו משהו?'' ג'ף שאל בחשד.
''שום דבר...אני גם הולך, נזכרתי שקבעתי עוד דייט עם הבחורה'' אמרתי וקמתי מהשולחן.
''אתה רציני?'' ג'ף שאל בהלם. ''מצטער ח'ברה, זה ברח לי מהראש'' אמרתי והתחמקתי מכל השאלות, אני יודע שנייל יודע שאני משקר ואני יודע שאני הולך לחטוף ממנו אח''כ על מה שקרה עכשיו..לעזאזל.
אני וקיריל נכנסנו למכונית שלו ונסענו לכיוון הבית שלי, קיריל שלח לי מבט מאשים.
''מה?'' שאלתי בתמימות והוא הניד בראשו והמשיך להביט בכביש.
''לא הייתי מסוגל! מצטער! ראיתי אותו ועברו בי צמרמורות! רציתי להקיא! לא יכולתי להחזיק את עצמי!'' ניסיתי להגן על עצמי.
''תדע לך בוס שאני בטוח שהוא בוכה עכשיו'' קיריל אמר.
''אז מה?! שיבכה! גם אני בכיתי שהאדיוט דחף את הלשון שלו לפה שלי!'' אמרתי והוא נאנח.
''דיי קיריל אל תעשה לי את זה, זה קשה לי'' אמרתי בעצב.
''ומה הוא? עז? בובה? בוס אין לך מושג איזה דברים קשים אמרת לו, הבחור התפרק לך מול העיניים'' הוא אמר ונאנחתי.
''אם הוא היה יכול הוא היה הורג את עצמו באותו רגע, בוס זה היה אכזרי, רמת אכזרות שלא חשבתי שמתאימה לך'' הוא הטיח בי.
''אז מה?! הוא אשם!'' אמרתי בכעס. ''בוס אתה התגרת בו..אתה הרגת אותו מבפנים, אתה התאכזרת בו'' קיריל אמר.
''אוךך קיריל תסתום! יותר אהבתי אותך שותק!'' אמרתי בכעס ושילבתי את ידיי, הוא שתק והביט על הכביש בשתיקה.
נכנסנו לבית שלי ואני נשכבתי על הספה, קיריל הסתכל עליי ואני התעלמתי מהנוכחות שלו, האווירה בבית הייתה זוועה.
''אני עולה לישון'' אמרתי ועליתי לחדר שינה..
עבר שבוע מאז תקרית הנשיקה עם זאין, אין לי כלכך מושג למה אבל אני כרגע הולך איתו בפארק לבד.....