"אייסי! אייסי! קומי!" שמעתי את אחותי. לא הצלחתי לפתוח את העיניים או לזוז. הרגשתי שמשהו שולט עליי. משהו קר. "אייסי! זאת אני, אחותך! קומי בבקשה!" זאקי המשיכה לצעוק. כעבור כמה דקות הצלחתי לפתוח עין אחת, אבל ממש קצת. "מה... מה את עושה כאן?" שאלתי בלחש. "אני באתי לעצור אותך. אני חייבת להסביר לך משהו לפני שתברחי." בכתה אחותי. הרגשתי את הדמעות שלה נופלות עליי אחת אחת. הן היו חמות ומנחמות. התחלתי להרגיש שאני יכולה לזוז. קמתי ונשענתי על אחותי. היא נשאה אותי על הכתפיים שלה.
כשהגענו קרוב לבקתת השליט, הכתף שלי התחילה לדמם. והפעם, הדם היה קר. קר כמו קרח. זאקי הורידה אותי והתיישבנו ליד השער. "מה קרה לך בכתף?" שאלה זאקי בזמן שהיא עצרה את הדימום. "חיילים ירו בי עם חצים. אחד החצים פגע לי בכתף." אמרתי. זאקי הפסיקה לעצור לי את הדימום וקמה. היא הלכה אל השער, זרקה לי כמה תחבושות ובקבוק עם נוזל ונכנסה לבקתה. התחלתי לשמוע חרבות. ניסיתי לחבוש לעצמי את הכתף אבל לא יכולתי. משהו עצר אותי.
שמעתי חיילים רצים מתוך הבקתה. ראיתי כמה שיצאו מהשער, חמושים עם חרבות, וכולם רצו לכיווני. אחותי טיפסה מעבר לגדר ועמדה מאחוריי. היא כיוונה אל כמה חיילים 3 חצים עם קוצים על הקצה שלהם. החצים נורו על החיילים וכמעט כולם נהרגו. אחותי גררה אותי לכיוון היציאה ואמרה לי "את לא אחת מאיתנו". עכשיו אני מבינה...
עור כקרח
By ShellyxPiggy
אייסי, ילדה נחמדה מכפר קטן ומבית טוב, יוצאת למסע בריחה. למה? איך? מתי? איפה? כל השאלות האלו עוברות לה בראש. ה... More