נ.מ טאהיונג:
פקחתי עיניים, מסתנוור קלות מהשמש, סובבתי את ראשי לצד וראיתי את ג'ונגקוק יושן כשהכרית בין שתי ידיו, הוא היה נראה פתאום כל-כך שונה, כל-כך ילד, היה לו פתאום פרצוף שהיה בא לי לכווץ, ובניגוד לפעמים הקודמות, אני לא מתחרט כשאני אומר את זה, באמת רציתי לכווץ לו את הפרצוף.
"על מה אתה מסתכל?", ג'ונגקוק לפתע ניתק את חוט מחשבותי בקולו הבוקרי, "יש לי משהו אחר להסתכל עליו חוץ ממך?", שאלתי בחיוך, הוא פרש את ידיו לשתי הצדדים, מחכה שאני יבוא להתכרבל בתוכו, חייכתי מעט והתקרבתי אליו, חופן את ראשי בחזהו, "אין לך עבודה?", שאלתי אותו כשאני עוצם את עיניי מעט, מתמסר לתחושה של זרועותיו שמחזיקות בי בגוננות, "בצהריים", הוא אמר בקול ישנוני, לאחר כמה שניות כבר שמעתי נשימות קטנות וסדירות, חייכתי שוב ועצמתי את עיניי, נרדם בידיו לעוד כמה זמן.
"טאהיונגג!!!", שמעתי צרחה ואז הרגשתי כאילו שק של כמה קילוגרמים נוחת עלי, "פארק ג'ימין", סיננתי בשקט אך בטון שהוא יוכל לשמוע, "אני נשבע שאם אתה לא קם", המשכתי מנסה לשמור על כמה שיותר שפיות, "אני פאקינג תולה אותך בחוץ עם שלט למכירה!!", צרחתי בעצבים וג'ונגקוק לידי קפץ, "מה קרה?", הוא שאל בבהלה, "תשאל את הפרה הזאת שיושבת עלי וחושבת שאני יכול להכיל את הכובד שלה", אמרתי בניסיון לנשום, "ג'ימין מה נסגר?", ג'ונגקוק שאל אותו בטון מעט עצבני, "ג'-ג'וק", הוא אמר עם פחד בעיניים, "גדול, חום, מיטה, בשמיכה", הוא אמר ברצף ובמבט מפוחד, "אוי נו באמת, אולי בוקר אחד תתנו לי ולג'ונגקוק להתעורר כמו בני אדם ולא כמו אינדיאנים שהחליטו לעבור מקום", אמרתי בעצבים, "א-אבל-",
"ג'ימין זה פאקינג ג'וק!", אמרתי בתסכול, "אבל הוא גדול!", הוא נלחם על שלו, "תגיד ליונגי שיהרוג אותו, אין לי סבלנות לזה עכשיו", אמרתי וכיסיתי את עצמי בשמיכה, "א-אב-"
"מה עכשיו?", שאלתי בחוסר סבלנות, "א-אני ל-לא רוצה ל-לדבר עם יונגי", ג'ימין אמר במבט מושפל מעט, "למה?, על מה רבתם הפעם?", שאלתי אותו מחכה לרגע שהוא יתן לי לישון, "לא משנה, אני יגיד להוסוק", ג'ימין אמר ובא לקום, "שלא תעז", ג'ונגקוק לפתע אמר ותפס לג'ימין את היד, "מ-מה? למה?", ג'ימין שאל מופתע מעט, "הוא לא יתקרב לבית הזה חודשיים", ג'ונגקוק אמר ושחרר את היד של ג'ימין ביאוש, "ומה רע בזה?", שאלתי את ג'ונגקוק שניסה לעצום את עיניו, "שלא יהיה לי למי להציק", ג'ונגקוק ענה, "זה לא יונגי הפרטנר שלך?", שאלתי אותו, "בין היתר", הוא ענה ושם את ידו על מותניי, מושך אותי מעט לכיוונו ועוצם את עיניו ברוגע, "אני מניח שנשאר לי רק את ג'ין", ג'ימין אמר ובא לצאת, "אוו, הוא נורא ישמח לעשות את זה", ג'ונגקוק אמר כשהוא כבר חצי ישן, "תהנו מהבוקר הרו-",
"ג'ימין סתום ותצא", קטעתי את ג'ימין בעצבים, או ממבוכה, "טוב טוב אני לא אפריע לכם פרינססות", ג'ימין קד ויצא מהחדר, "ילד מפגר", אמרתי לעצמי, "למי אתה מתכוון?", ג'ונגקוק שאל וחייך.
"יש לי דה ז'ה וו", אמרתי בצחקוק קטן, "שנקום?", ג'ונגקוק שאל וליטף את שערי בחיוך, הנהנתי מעט וקמנו ביחד, הלכנו לשטוף פנים וג'ונגקוק מרח עליי חצי בקבוק מהקרם פנים שלי, אני לא מאשים אותו, הוא לא רגיל לזה, אבל בכל זאת הייתי צריך לקנות אחד חדש.
"נו מי הרג לך את הג'וק?", שאלתי את ג'ימין שישב בריכוז מלא מול הטלוויזיה, הוא כמובן לא הקשיב, כי היי, למה להקשיב כשמישהו מדבר איתך?, מישהו מכיר את המושג הזה?, מה שבטוח לא הוא.
העפתי לו סטירה מאחורי ראשו, "אחחח, מה יש לך?", הוא אמר בעצבים על שניתקתי אותו באמצע "המתח", בחיי הבנאדם רואה לי איזה סדרה מצוירת של ילדים, אני באמת תוהה מתי הוא יתבגר, או שהוא עושה את זה בכוונה כדי לא להתבגר.
"מי הרג לך את הג'וק?", שאלתי אותו שוב, "ג'ין", הוא אמר ובא לחזור למסך, "ולמה אתה מתחמק מיונגי?", שאלתי אותו, "כי..., כי ככה", הוא ענה וראיתי בעיניים שלו את הלחץ, "קרה משהו?", אמרתי לפתע בסקרנות והתקרבתי אליו יותר, "אני יספר לך יותר מאוחר", הוא אמר וחזר לצפות בסרט, "פפפ, מכור", אמרתי חצי לעצמי חצי אליו, וכמובן שזה בסוף יצא לעצמי.
"מה אתה עושה?", שאלתי את ג'ונגקוק שעמד במטבח וחתך כמה ירקות, "מרק", הוא אמר בחיוך והניח נשיקה קצרה על הלחי שלי, הסמקתי מעט, לא משנה כמה זמן ניהיה ביחד, אני אף פעם לא יצליח לשלוט בהסמקה והדפיקות לב שלי בכל פעם שהוא עושה משהו, אפילו הכי קטן.
"החורף עושה לך טוב", אמרתי בצחקוק, "בהחלט", הוא אמר בחיוך, "גם אתה", הוא הוסיף והסתובב לכיווני, פורש את ידיו לשני הכיוונים בחיוך, נכנסתי בין שתי ידיו והוא הניח את ידיו על ראשי, כרכתי את זרועותיי סביב מותניו ונרגעתי לתוך החיבוק שלו, "אין לך מושג כמה אני אוהב אותך", הוא לחש לאוזני בזמן החיבוק, "גם אני", אמרתי והוא שיחרר את החיבוק, הוא החזיק במותניי והסתכל עלי בחיוך, הוא הוזיז כמה שערות שנפלו על עיניי וחזר להסתכל עליי, הוא רכן מעט והניח נשיקה קצרה על שפתיי, ואחר כך עוד כמה ניקורים שהוציאו אותי מדעתי לכמה שניות, חייכתי חיוך מלא, חושף את החיוך המרובע שלי, הוא חייך למראה ומחץ לי את הלחיים, "כמה יופי", הוא אמר בחיוך וחיבק אותי שוב, "ג'ונגקוק אתה לא היית באמצע לעשות מרק?", שאלתי אותו כשאני צוחק לתוך החזה שלו, "אני מניח שהוא יכול לחכות קצת" הוא אמר והמשיך להתנדנד מעט מצד לצד כשהוא מחבק אותי בחוזקה, "אבל אני לא" אמרתי והרמתי את ראשי, פוגש בפרצופו שני סנטימטר משלי, "אתה רעב?", הוא שאל, "מאוד", אמרתי והרמתי מעט את עצמי כדי לשפשף את אפינו אחד בשני, "טוב אז אני ימשיך", הוא אמר בחיוך והצמיד לרגע קלוש את המצח שלו לשלי והסתובב בחזרה.
ותארו לעצמכם רגע רומנטי כמו זה, ושניה אחרי זה אתם מסתובבים ורואים את החבר הכי טוב שלכם עומד בעיניים פעורות בפתח של המטבח.
"אופס", אמרתי במבוכה, "יאק" , ג'ימין עשה קולות של קיא וחזר לשבת בסלון.
"אף פעם לא ראית רגעים רומנטים בסרטים?", שאלתי את ג'ימין ולקחתי לו את החטיף מהיד, "ראיתי, אבל לא שאתה מביים אותם", הוא אמר ואכל את מה שנשאר לו ביד.
"אה אגב, מה קרה עם יונגי?", שאלתי אותו וסובבתי אליו את ראשי בסקרנות, "לא משנה", הוא אמר ולקח כרית לחבק אותה, "נוו, ג'ימיןןן", התחננתי ונענעתי את זרועו, "הבטחת שתגיד ליי", אמרתי מנסה להיראות חמוד כדי שיסכים, "טוב טוב אני יגיד לך".
איימ סוו סורי🥲🫶
רציתי קודם להגיד תודה על ארבע ומשהו אלף צפיות
ופרק הבא יעלה או שבוע הבא או בהמשך השבוע
תהנו 🫶🩷